גורי חתולים נצמדים לאמם
טלאים שוכבים בשדה בלאט
במיטה החמה אתה תיכף נרדם,
לך לישון ק"מ.
האור בחלונות כבה כבר מזמן
כרישים ישנים בקרקעית הים
אקרא לך סיפור אחרון ודי אם תישבע
שתישן, ק"מ, שן.
בזים בשמים נחים בקנם,
נחשים זחלו כבר לחור
אתה לא צמא, אל תקשקש
שן מותק, ק"מ, הלילה שחור.
הרוח עוברת חרש באפרים, בן יקיר
נברנים מצייצים ציוץ אחרון
חלפו כבר שלושים ושמונה דקות, לעזאזל
ק"מ, לך לישון!
החברים מהגן בחלום השביעי
צפרדע ניתרה על עלה, ותידום
לכל הרוחות, אין עוד פיפי עכשיו!
כבר נגמר, ק"מ, היום!
ינשופים משייטים מעל צמרות
טסים בלי לעשות חשבון
זעם חורך ממלא את חזי,
די, סתום כבר, ולך לישון.
אריות וכפירים בשדה נוחרים
כל כולם חמימות ורפיון
אתה עושה כל כך הרבה דברים נהדרים
אז מה הבעיה שלך, ק"מ, ללכת לישון?
זרעים נרדמו בשדה הרחב
על העשב הלילה ירד
אין יותר שאלות, הסיפור נגמר,
תקשיב עכשיו טוב, מותק – לך לישון ק"מ.
נמרים ביער נמים את שנתם,
דרור נרדם על העץ שבגן,
תשכח מהדובי, אני לא מביא לך כלום!
שלוש מילים – נומה, סתום ושן.
פרחים על הדשא קיפלו עליהם
ועל ההרים תפרחתם
נכשלתי, מודה, אני אב מחורבן,
אל תזיין לי ת'מוח עכשיו, פשוט תישן.
פנגולין במדגסקר מנמנם בקנו
ואני כאן בוכה כמו תינוק
בטח, אביא לך חלבי, מה שתגיד,
למי אכפת, ק"מ, הרי כבר לא תשתוק.
זוכר את החדר, הייתי עוד ער
מיטה חורקת וחלון
ניצחת, ברחת, רצת לסלון
קיללתי, הנהנתי והלכתי לישון.
מבולבל ומטושטש התעוררתי
וראיתי שנרדמת בלאט
התפללתי חזק, ועל קצות האצבעות
נמלטתי בתקווה שזה יחזיק מעמד.
סוף סוף מול הטלוויזיה,
פופקורן במיקרו, גלין גלון
שיט, זין, אתה לא רציני!
קדימה, תחזור מיד לישון!
למי שפספס את המקור הקורע.
תגובות
גדול וקורע ורב-השראה (גם המקור
). הפנגולין – זה לא החיה שהתעניינת איך קוראים לה ממדגסקר? ואם את מוצאת זמן לתרגם שירים להנאתך, סימן שינוקא שלך מתנהג יפה.
הזכיר לי את זה – קצת יותר מנומס, אמנם:
ובהמשך לשיחתנו על ינוקא אחר, שמחתי לראות שהק"מ שלי נהפך למטבע לשון נפוץ
בסזר, בסדר, תשמעי בערב
כל השינויים, הם, כמובן, חירות המשורר.
(אני יודעת שאיגל זה עיט, למשל, אבל בזים נשמע טוב יותר מעיטים…)
הא, אני מכירה את נומה נו. אפילו ראיתי אותם שרים את זה בהופעה חיה. את זה את מכירה?
(זה משהו אחר, ובכל זאת נזכרתי.)
והפנגולין? לא, זה אחד אחר.
את אדירה!
מכירה ואוהבת מהערב של נעמי שמר בתיאטרון בימות, ההוא של בסנדלים על גשר הירקון. אבל גם את הביצוע הזה, ודווקא חשבתי שזה שיר ערש אחר מאותו אוקזיון, עם אותן נפשות פועלות, כבר מאוחר יונתן ומיכלי
גדול
זר לא יבין זאת…
תודה, ענבל ומואדיב.
משובח.
רציתי להבטיח לך שעוד מעט זה יעבור והוא ישתכנע לישון כבר, אבל אז נזכרתי שאני בעצמי כותבת שיר כזה מדי ערב לנדב בן השנתיים פלוס.
וזו התרומה הצנועה שלי למאגר השירים פה
http://www.youtube.com/watch?v=ESFANzZTdYM
משעשע ביותר, עירא.
אביבה, כמובן, הדברים אמורים יותר לאיילת ואבישג. עמוס בינתיים אמנם לא תמיד נרדם בקלות, אבל לא מדבר כל הזמן. ותודה גם לך!