רק מים

אז קודם כל, היא חוזרת מהשירותים, עם מגבת מסביב לגוף ומורידה את המגבת שאין מתחתיה שום דבר, בדיוק כמו שהיא היתה כשקמה מהמיטה. לפעמים היא מעיפה מבט לכיווני, ואם אני קולט את זה בזמן אני משתדל לעשות את עצמי ישן, כי היא לא אוהבת שאני רואה את מה שהיא עושה, ובשנה וחצי הראשונות היא אפילו לא היתה עושה את זה לידי, אני לא יודע אם היא היתה עושה את זה בכלל, אבל בכל מקרה, אני זוכר שהיא היתה מחכה שאני אצא לפני שהיא התחילה לעשות משהו בבוקר, מה שהיה קצת בעייתי בשבילה, כי אני מתעורר הרבה אחריה, ויוצא מהבית עוד הרבה אחרי זה, וככה היא היתה צריכה להתאפק מאוד שלא לאכול ולא לשתות די הרבה זמן. אבל במחשבה שנייה, אולי זה לא בעייתי כל כך. לא לאכול זה לא בדיוק מה שישבור את גליה. בכל אופן, עכשיו היא כבר לא מתחשבת בי, וגם אם אני נמצא, וגם אם היא יודעת שאני ער ויכול להיות שאני רואה את מה שהיא עושה, היא עושה את זה בכל מקרה. היא מניחה את המגבת על המיטה וכמעט שלא מסתכלת בעצמה על הגוף שלה, ואז היא ניגשת למשקל. היא מסתכלת עליו מלמעלה, ומתכופפת כדי לאפס אותו, למרות שעד כמה שידוע לי, היא איפסה אותו כבר אתמול ושלשום וביום שלפני שלשום, כך שאין שום צורך לכוון אותו עכשיו שוב. אני מציץ ומסתכל על הקו הדק של עמוד השדרה שלה ועל התחת העגול והקטן, עם שתי גומות החן שבחיבור בינו לבין הגב, ונאנח בשקט בלב, כדי שהיא לא תשמע כי אני לא יודע במה יעלה לי הגילוי שאני רואה אותה ואני לא רוצה להסתכן. היא נשענת על המשקל בשתי ידיים, מיישרת קצת את הרגליים ומרימה את התחת, מתכופפת שוב, מסתכלת למטה, ואם היא מרוצה מהתוצאה, היא נעמדת ועולה על המשקל. את המשקל שהיא רואה שם אני כנראה לעולם לא אדע, כי בפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי להסתכל זה עלה לי באגרטל מנופץ בחדר השינה שאני הייתי צריך לנקות. אחרי הפעם הראשונה שהיא עולה על המשקל, היא בודקת שוב אם הוא מאופס. זה אף פעם לא חוזר שוב לאפס, ככה זה במשקלים כאלה, והיא יודעת את זה, אבל בכל מקרה, היא שוב משחקת עם כפתור האיפוס, ושוב עולה על המשקל. היא מסתכלת למטה, ואני ממשיך להסתכל על הגוף שלה מאחורה ויודע שאם אני אגיד משהו, הכי קטן שרק יכול להיות, באמצע האקט, יישללו ממני כל הזכויות הקשורות לגוף הנפלא הזה, זכויות שלדעתי מגיעות לי בדין, בתוקף היותי החבר החוקי והיחידי, עד כמה שידוע לי, של גליה בשלוש השנים האחרונות, וזה משהו שאני ממש לא רוצה להסתכן בו. כבר עברתי את זה כשיום אחד, אחרי אירוע הוואזה, כשעוד לא ידעתי למה אני נכנס, אמרתי לה שמשקלים ביתיים כאלה הם אף פעם לא מדויקים. כמה לא מדויקים, היא שאלה אותי, ואני עניתי שהם מזייפים בשני קילו בערך למטה. היא לא היתה בטוחה ששמעה נכון אז היא שאלה בהדגשה, למטה, זאת אומרת, שאני שמנה יותר בשני קילו ממה שהוא מראה, ואז רק קלטתי שזה הדבר אולי הכי גרוע שיכולתי להגיד עכשיו, אז ניסיתי לתקן ואמרתי, שמנה זה לא בדיוק המילה שאני הייתי משתמש בה, והיא אמרה, אז באיזו מילה כן היית משתמש, ופה כבר ממש הרגשתי שאני מסתבך, אז ניסיתי להציל את עצמי ואמרתי בשקט, יפה יותר בשני קילו, אבל היא שמעה כנראה רק את היותר בשני קילו, וכל מה שהיה לפני כן לא היה חשוב, וההמשך של השיחה הזאת היה חודשיים, חודשיים בול בלוח השנה, על השעון, נטולי זיונים עם גליה, זאת אומרת נטולי זיונים בכלל, כי שום דבר אחר לא היה בא בחשבון. מבחינתה, אגב, זה היה אני לא יודע כמה שבועות בלי לחם בכלל.
אז אחרי שהיא עולה על המשקל בפעם השנייה היא מאפסת אותו. הממוצע היומי שלה, ניסיתי פעם אחת לבדוק ועשיתי סטטיסטיקה של שבועיים, הוא ארבע פעמים בבוקר. לפעמים, אחרי השקילה היא שותה את הכוס מים שהיא שותה על הבוקר, ואז הולכת לרוץ, אבל בבקרים עם שקילות מרובות מדי – לטעמי, אבל אף אחד לא שואל אותי, כמובן, שמונה שקילות רצופות בבוקר זה די הרבה – היא יוצאת לריצה ואחרי המקלחת של הריצה, היא שוב נשקלת, ורק אז שותה. מים. גליה שותה רק מים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי  On ספטמבר 18, 2003 at 2:12 pm

    נפלא את כותבת וברוכה הבאה. עניין המים מצא חן בעיני במיוחד ויש לי אפילו פוסט שאני עומד להעלות בעניין. לא שזו בשורה חשובה וצריך להתכונן לזה, אבל סתם רציתי לומר שאהבתי את מה שכתבת.

  • זו ש  On ספטמבר 18, 2003 at 3:22 pm

    הא?
    מרשעת.

  • ימימה  On ספטמבר 18, 2003 at 3:34 pm

    תודה רבה.

    ואת היא זו ש? אבל את ידעת ראשונה, מצחיקה!

  • רונית  On ספטמבר 18, 2003 at 4:51 pm

    קצת מוכרות. אני מסתפקת בשתיים:-)

  • זו ש  On ספטמבר 18, 2003 at 5:11 pm

    אני היא, כן, מה לעשות.
    ככה קוראים לי במים הטריטוריאליים של הבלוגוספרה
    וזה סיפור יפה.
    🙂

  • ימימה  On ספטמבר 19, 2003 at 12:21 am

    וזו ש, שזה לא יקלקל את יחסינו הלא וירטואליים.

  • גיא  On ספטמבר 19, 2003 at 2:23 am

    בוקר טוב. ברכות על הצטרפותך למועדון מפוקפק זה. :-}

  • דרור  On ספטמבר 19, 2003 at 2:39 am

    לילה טוב. מק-סים.

  • ימימה  On ספטמבר 19, 2003 at 9:48 am

    ובוקר טוב. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: