עוד פעם מים

כשהוא נכנס למסלול המהיר אני כבר גמרתי את המכסה היומית שהקצבתי לעצמי, כשהמסלול עוד היה ריק ממנו. ובכל זאת נכנסתי לעוד עשר בריכות. במסלול המהיר. אפילו שגמרתי את המכסה. אפילו שעכשיו המסלול היה מלא בו ובעוד אחרים והיה קשה לעמוד בקצב שלהם. אפילו שידעתי שהוא ישחה מהר ממני ולא ישים לב. אפילו שידעתי שהוא בטח לא יידע בכלל. אפילו שידעתי שסביר להניח שהוא לא יראה אותי. בכל זאת, בשביל הסיכוי הקטן שאולי במקרה, אולי בטעות, הוא יראה, או יגיד משהו, או שהמבטים ייפגשו מבעד למשקפות לשנייה וגם הוא יחשוב עלי לשבריר רגע, או שהוא ייתקל בי בלי לשים לב ומשם זה יתפתח לאן שהוא, נכנסתי לעוד חצי קילומטר. יצאתי בלי נשימה ובלעדיו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דנה  On ספטמבר 23, 2003 at 9:58 am

    יצאתי בלי נשימה ובלעדיו. קשים החיים.

  • ריקי  On ספטמבר 24, 2003 at 3:28 pm

    ואני כבר חשבתי שהשחייה לידו תעורר אצלך אנרגיות תחרותיות, שתמיד מוציאות אצלי יותר מאשר אני לבד.

  • felix  On ספטמבר 25, 2003 at 3:18 pm

    יקירתי,
    מתחת למים המבטים לא נפגשים במשקפות
    כיון שכולנו מביטיםבמקומות אחרים-
    הוא יקירתי לא יראה את עינייך כיון שהרבה יותר מקסים
    הוא החריץ שבין שדייך.
    ככה זה בעולם
    פליקס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: