מים אחרונים, צורת ההפסק והיפר קורקציה

"זכור אב נמשך אחריך כמים, בירכתו כעץ שתול על פלגי מים, גננתו הצלתו מאש וממים, דרשתו בזרעו על כל מים, בעבורו אל תמנע מים."

"זכור שנים עשר שבטים שהעברת בגזרת מים. שהמתקת למו מרירות מים, תולדותם נשפך דמם עליך כמים תפן, כי נפשנו אפפו מים, בצדקם חון חשרת מים.

שאתה הוא… משיב הרוח ומוריד הגשם." (מתוך תפילת מוסף לשמיני עצרת)

ותהייה שעלתה בי בעקבות החג האחרון, ונזכרתי בה עכשיו בשל צורת ההפסק לעיל (הגָשם). צורה זו כבר פסה מן העולם כמעט בכל השימושים (חוץ מביטויים מוכרים, ששמרו על צורתם המקורית, כמו "הגיעו מים עד נָפש"), ורק במילה "חג" עדיין שומעים פה ושם התעקשות, לנהוג כאילו היא קמוצה (והיא בדרך כלל לא), גם אם אינה בסוף משפט, ולכן להגות את ה"א הידיעה שלפניה בסגול.

נפלאות דרכי צורת ההפסק ואימוצה, ועוד יותר, נפלאות דרכי ההיפר קורקציה של קריינים ברדיו ובטלוויזיה.

 

עוד ה"א סגולית והיפר קורקציה 
זה קורה גם בכל פעם שאני משלמת חשבון חשמל. ההודעה המוקלטת אומרת לי "הודעה על תשלום החשבון תופיע בחשבון הֶקרוב."

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דנה  On אוקטובר 17, 2003 at 12:42 pm

    כמו, הנטייה המצחיקה של קרייניות חדשות בגל"צ להחיל על קו"ף דין של אותיות בג"ד כפ"ת. כלומר, כשם שאומרים "כל כפית וכפית" (כאשר הכ"ף בכפית השניה רפה), הן אומרות "כל קצין וחצין". ועל כך נאמר, "כל קריין וחריין" (:
    חוץ מזה, המסקנה המתבקשת מהקטע שלך היא שמוטב לא לשלם חשבון חשמל.

  • גילעד  On אוקטובר 17, 2003 at 12:50 pm

    לא חייבים ללכת לאחת הרשתות הגדולות, כמו היפר-קורקציה. אפשר פשוט להזמין הביתה איזה תיקונצ'יק.

  • זו ש  On אוקטובר 17, 2003 at 1:26 pm

    ההרגל הזה להשמיט דגש בגד כפת אחרי הא הידיעה (היידוע?). והאנשים שעושים את זה גם נשמעים לעצמם נורא מקפידנים.
    למשל בפועל, שצריך לומר
    bapo'al
    שמבטאים אותה כאילו בדקדקנות
    bafo'al
    במיוחד אלה שמתקנים לי כשאני אומרת נכון
    🙂

  • גיל  On אוקטובר 17, 2003 at 2:03 pm

    roim zot beberur!

  • אביבה  On אוקטובר 17, 2003 at 2:09 pm

    לחקות מבטא תימני, למשל, ולהפוך גם את ה-כ' הרפויה ל-ח' גרונית.

  • גיל  On אוקטובר 17, 2003 at 2:12 pm

    לא רק האשכנזי… יש כמה שחקנים לגמרי-לא-אשכנזיים שעושים את זה, ולוקח זמן לעבוד איתם ולהסביר להם את ההבדל (מנסיון עדכני).

    ולימימה, איזה תפילה מכשפת, וכמה כיף להגיד "מים" הרבה פעמים…

  • ימימה  On אוקטובר 17, 2003 at 4:38 pm

    שקיצצתי כאן.

    ובעניין הדגשים, לפעמים זה יוצא מצחיק דווקא כשאומרים את זה כמו שצריך. כמו במשפט הידוע: "השחקנים עלו לכר הדשא."

  • הסנרק  On אוקטובר 18, 2003 at 11:28 pm

    אם אני לא טועה צריך גם לומר "הוא כיכב בסרט" – כיכב ב'כ' שניה דגושה בגלל דגש תבניתי של ע הפעל.

  • אלי מרמור  On אוקטובר 19, 2003 at 2:24 am

    אכן יש להדגיש את הכ"ף השניה במילה "כיכב" (בכתיב מלא).

    בדיוק כמו במילה "כיפר".

    במשפט "הכוכבת כיכבה", שני (שתי?) הכ"פים וכן הבי"ת במילה "כיכבה" דגושים (דגושות?).

    ובמילה "לככב", רק הכ"ף השניה דגושה.

    נ.ב. הכותב מסיר מעצמו כל אחריות באשר לתוצאות השימוש בצורות הניקוד שהומלצו לעיל, ובכלל זאת אחריות לציוני נכשל בבחינות דקדוק למיניהן.

  • ימימה  On אוקטובר 19, 2003 at 10:06 am

    להכחיש (כ"ף רפה) ומכחול (כנ"ל).

    אני, אגב, אוהבת מאוד את השימוש בקו"ף רפה, וכבר התחלתי להכניס את זה לשפת היומיום בכל הזדמנות אפשרית. כמו למשל, בקיצור (בחיצור), או כקליפת השום (כחליפת השום), וקול דממה דקה יישמע (וחול דממה דקה…) וכו'.

    אבל ברצינות, עוד היפר קורקציה עם ה סגולית: "אמרה כי לבן הוא צבעה הֶאהוב…" מ"דבר אלי בפרחים".

  • גיל  On אוקטובר 25, 2003 at 12:00 pm

    שיערך הארוך נערה,
    שיערך הקצֵר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: