הבן ובן הזוג

בתקופת לימודי התואר הראשון שלי עבדתי במחלקה לילדים עם הפרעות אכילה (ועוד כל מיני דברים). אחד הדברים הבולטים ביותר במשפחות עם תפקוד לקוי הוא קיומן של קואליציות לא נכונות. לא הורים (מבוגרים אחראיים) מול ילדים (שיש לשים להם גבולות), אלא הורה וילד, למשל, מול הורה אחר. זה לא משהו נדיר כל כך, וברמה זו או אחרת – קורה כמעט בכל משפחה. הורה אחד אוסר והורה אחר מתיר, למשל. אבל כשזה דפוס שחוזר על עצמו, כשהילד יודע שהורה אחד יעמוד תמיד לצדו ולא יתבייש אפילו לצאת למלחמה בהורה האחר לצורך העניין, נוצרת קרקע פורייה לפתולוגיות. זה קורה כשהקשר בין ההורים לא מספק.

בפרשה הקודמת קראנו שאצל רבקה הכל נעשה מתוך בחירה מודעת. היא מביעה את רצונה כששואלים אותה, וברור שצריך לשאול אותה. יצחק, לעומת זאת, לא אומר הרבה. הוא אוהב אותה כי היא אישה. כי היא אשתו. כי ברור שהוא חייב. והיא גם הנחמה שלו על מות אמו. במספר זעום של מילים מתאר הכתוב טיפוס אדיפלי חלש ותלותי. תיאור טוב מזה לא היינו יכולים למצוא.

לכאורה זה נשמע נהדר, אם זה הקטע שלכן. הגבר התלותי, אסיר התודה, הוא גבר שקל לסובב אותו כך שיעשה כל מה שאת רוצה, ונראה שיצחק אכן עושה את זה. האהבה שלו ריקה מתוכן רומנטי. יש בה בעיקר הכרת טובה. והוא כל כך מודה לה שהוא משקיע ברבקה באמת. כשהיא לא יולדת, הוא זה שמתפלל לאלוהים שייתן להם ילדים, בניגוד לעקרות אחרות כמו למשל חנה ורחל (במרומז) שפונות בשם עצמן. כשהם יורדים לגרר, אבימלך רואה את יצחק "מצחק את רבקה אשתו." השניים מדגמנים זוגיות. ויצחק מנצח על ההצגה.  

אך כדרכה של דוגמנוּת, היא נדמית מעט נבובה. נשים כמו רבקה משתעממות מזה מהר מאוד. היא רוצה קצת משחק, קצת דרמה. קצת קונפליקט. בניגוד ליחסים בין אברהם לשרה, בניגוד ליחסים בין יעקב לרחל, בקשר בין יצחק לרבקה אין קונפליקט גלוי. הדיאלוג היחידי שנוצר הוא באמצעות מתווכים.

אחד המתווכים הבולטים הוא יעקב. כשרבקה משתעממת, היא משלימה את הצורך שלה באהבה במקום אחר. היא אוהבת את יעקב. מובן שאהבת אם לבנה היא טבעית ביותר, אבל רבקה מכניסה לאהבה הזו יותר מאהבת אם. זו אהבה שמקופלות בה שנים של תסכול. רבקה הופכת את יעקב לכלי הכלה לתסכול הזה, ובוגדת בתפקיד שלה עצמה כאם המכילה. היא הופכת את יעקב לתחליף בן זוג. הוא בן הברית שלה נגד האיש שהיתה בו הבטחה שלא קוימה. וכשהיא משתמשת בו היא גם מוציאה את הכעס שלה על יצחק, ומתכננת את התרמית הגדולה של שניהם.

אבל אחרי שנים רבות של חיים עם איש אחד, רבקה מכירה דגם אחד של זוגיות. הדגם שבו היא הקובעת, כרגיל. לכן, כשהיא אומרת ליעקב לברוח, היא גם מבהירה לו לאן הוא צריך לברוח. לפדן ארם, כדי להתחתן. הדברים הבודדים שהיא אומרת ליצחק הם בעניין אשתו העתידית של יעקב. "קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לֹקח יעקב אשה מבנות חת… למה לי חיים." היא אמנם משחררת את יעקב בסוף הפרשה מהקשר הלא בריא הזה, אבל ליתר ביטחון נותנת לו גם הוראות ברורות לדרך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  On נובמבר 27, 2003 at 12:38 pm

    "אם לֹקח יעקב אשה מבנות חת… למה לי חיים." יותר פולני מזה אין.

    יופי של רשימה.

  • הקוף השותק  On נובמבר 27, 2003 at 1:09 pm

    יופי יופי.
    אגב, אם נניח שדרכה של רבקה והתנהגותה גרמו לתגובה חיובית אצל יעקב, אחרת לא היתה ממשיכה לאורך תקופה כה ארוכה, הרי שגם הוא, כאביו, פיתח רגשות כלפי אמו. Runs in the family?

  • רוני ה.  On נובמבר 27, 2003 at 1:35 pm

    אני מסכים איתך שיש משהו מאד פסיבי ביצחק. אולי זאת תוצאה של טראומת העקידה – כאשר אדם כמעט נרצח נפש במאכלת וגם נשרף במדורה על ידי אביו זה כנראה לא מוסיף בריאות.

    אבל בכל זאת יש משהו יחודי בקשר בין יצחק ורבקה. בניגוד לרוב הדמויות במקרא (ולשאר האבות) שהיו להם כמה נשים, ליצחק היתה רק רבקה. אולי זה מוכיח את התזה שלך (שלא היתה לו ברירה אחרת), ואולי לא. אבל במקרה של חנה ורחל, הן היו נשים שניות ולבעלן כבר היו ילדים קודמים. האם לא זאת הסיבה שהן אלו שביקשו ילד – כי לבעלן לא היה אכפת?

  • שימרית  On נובמבר 27, 2003 at 2:16 pm

    יצחק אכן דמות פאסיבית להחריד, אין פלא שהוא אהב את עשיו הדומיננטי והגברי שהגשים את מה שאביו רק חלם.
    בכלל דמות עשיו זכתה ליחסי ציבור רעחם מדי, במה הוא כבר פשע? להיפך, רימו אותו ונישלו אותו מברכתו ומבכורתו וכעבור שתי פרשות בפגישתו המחודשת עם יעקוב הוא נוהג כג'נטלמן אמיתי.

  • ימימה  On נובמבר 27, 2003 at 3:05 pm

    גם על חנה וגם על רחל נאמר שהן היו הנשים האהובות. זאת אומרת, לבעליהן היה אכפת, או לפחות היה אמור להיות אכפת.

    או שאולי הן היו אהובות דווקא משום שהיו עקרות? (כלומר, לא היה דבר שיעמוד בדרך בינן לבעליהן באהבה הזו.)

    ולשימרית, עשו אמנם לא עשה שום דבר, אבל בדרכה העדינה מתארת אותו התורה כאדם לא הכי חיובי. סתם דוגמה, כשיעקב מבקש ממנו למכור לו את הבכורה הוא מיד מסכים, בלי לחשוב יותר מדי על העתיד. זו לא תכונה הכי חיובית, היא מעידה על תאוותנות בעיקר (במיוחד שהוא עושה את זה בהקשר של אוכל). חוץ מזה, על יעקב נאמר איש תם ועל עשו לא, והייתי אומרת קצת – מכלל הן את שומעת לאו.

  • חייזר פוסט איילי  On נובמבר 28, 2003 at 8:21 am

    אגב, איציק'ל נולד גם להורים בגיל מאד מבוגר, ואומרים שגם זה משפיע
    (זה מה שאמרו לי, כי אני נולדתי להורים בגיל מבוגר).
    ובכ"ז אני מרגיש שנעשה לו איזה עוול, בגישה שלך, בגישה של המקרא, לא יודע.
    אולי אני קצת מזדהה איתו.
    לפי תיאוריה אחרת, יצחק הוא בכלל בנם של אותם חייזרים שבאו "לבשר" לשרה על לידת בנה כעבור שנה. כל הבעיות שלו (כולל נסיון הרצח מצד אביו), באו מזה שהוא לא היה דומה לאף אחד בסביבה.

  • דנה  On נובמבר 29, 2003 at 7:22 pm

    עכשיו התחוור לי שהמנהג הנלוז של הורים לנדנד לילדיהם המתבגרים "להתיישב", "למצוא בעל\כלה" ו"להקים משפחה" התחיל כבר בימי האבות. כמה לא מפתיע. בטח גם אז המציאו את הפאסיב-אגרסיב – "לא, זה בסדר, יעקב, לך אתה לדרוך ענבים בגפן. אני אשב לי כאן באוהל בחושך ואפחד מעקרבים".

  • אספסופי  On נובמבר 29, 2003 at 7:31 pm

    ימימה,
    מסכים איתך לגבי חטא רתיחת הדמים של עשיו למראה הנזיד
    יחד עם זאת כדאי לקרוא את "מי השילוח" לגבי פרשת השבוע
    וללמוד את הגישה שלו
    שיש אנשים שהקול הפנימי שלהם מורה להם לא לעבוד את הקב"ה בתמימות אלא בהטלת ספק
    כל עוד יש להם מבטח בהשי"ת
    והם עושים את זה לשמה
    עשיו לטענתו לא ביקש ברכה מאביו לשמה אלא למציאת חן
    יהודה גם אינו תמים עם אלוהיו ב"מפגש תמר"
    אבל הוא איננו יוסף התמים והמעשה שלו בבחינת העתיד לבוא מתגלה
    כנכון
    שבוע טוב

  • נראה אם  On דצמבר 1, 2003 at 10:46 pm

    הסימטריה הזאת: יצחק האוהב את עשיו לעומת רבקה האוהבת את יעקב. היא נחמה גדולה אחרי הסיפור האיום על קין המועדף באופן ברור על ידי אמו (היא בוחרת לו שם מתוך כוונה, והבל הוא רק אח'של) והבל שמרוב שאף אחד לא שם עליו הלך להתנחם אצל הצאן ונטבח כמוהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: