חפש את הנשים

אגדה נשית מוכרת ומופרכת אומרת שכל האיפור, הלבוש, הבשמים, צבע בשיער, שעווה, מכון כושר, קרמים נגד קמטים ודיאטות – את כל זה אנחנו עושות לא בשביל הגברים אלא בשביל אחיותינו הנשים. שיהיה להן במה לקנא, למה לשאוף, שבהשוואה לכל היתר תמיד נבלוט ושנהיה מושא הערצה של בנות מיננו. אין צורך לומר שזו אגדה, כמובן. אם ניקח את הרעיון צעד אחד קטן הלאה ברור שנגיע למסקנה שבסוף כל שנאה וקנאה, מאחורי כל התככים המזימות, התחרותיות, הנידויים והחרמות, החיוכים המבינים עניין מאחורי הגב וההערות הארסיות השקטות, יש גבר שמניע את העלילה.

סיפורי המקרא מיטיבים להדגים את האמירה כי הקול הנשי יישמע תמיד דרך הגבר. אין כמעט אישה במקרא שיש לה קיום בעל משמעות ללא הגבר. יותר מזה, המקרא ממעט בתיאורים של קשרים בין נשים. אם כבר יש דו שיח שאחת המשתתפות בו היא אישה, הוא יתקיים בינה לבין מישהו מהגברים הסובבים אותה.

בפרשת וַיֵּצֵא, מבעד לסיפור המוכר והמרכזי של יעקב, מבעד לשבע שנות הציפייה, ושבע השנים הבאות, מבעד לעלבון ולהשפלה לאחר התרמית, מבעד לעבודה הקשה והשכר הזעום, מתואר בקורים עדינים שכמעט הולכים לאיבוד בין כאביו של יעקב, סיפורן של רחל ולאה.

האקספוזיציה מבהירה מיד במה מדובר. "ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. ויאהב יעקב את רחל…" (בראשית כט יז-יח). מיד אחרי זה הפוקוס עובר לדין ודברים בין לבן ליעקב, המתמקחים על מחירה של הנערה. את מה שקורה בין רחל ללאה משלימים חז"ל. רחל, הם אומרים, ידעה שלא תינתן ליעקב כמובטח, ואת הקנאה, התחרות המרירות והכאב המירה בהיפוך תגובה בטוב לב ובנדיבות. במסכת מגילה מסופר שרחל מסבירה ללאה איך להתנהג כך שיעקב לא ישים לב שרומה, כדי שלפחות את ליל הכלולות שלה תחווה אחותה כמו שצריך, עם כל האהבה והרוך שהיתה מאחלת רחל לעצמה.

מנגנוני הגנה ושקרים עצמיים לא עובדים לאורך זמן, וההתפרצות לא מאחרת לבוא. הקנאה על נישואי לאה היתה מתובלת בהתנשאות. רחל ידעה שיעקב שלה. גם אם תמסור ללאה את כל הטריקים שלה, עדיין תהיה לאה האחות השנואה. ואז לאה מתחילה ללדת ורחל לא. יחסי הכוחות משתנים, ואיתם גם כללי התחרות. קנאה באחות ולדנית היא לא קנאה שמודים בה. רחל אמורה לשמוח בשביל אחותה היולדת, לא לכעוס עליה, או להרגיש שהיא גורעת בכך משהו ממנה. עכשיו, היא יודעת, הכעס שלה גם לא ירשים את לאה. הרציונל מוכר, ודרכי ההתגוננות משתנות. במקום להתכחש לרגשותיה, היא מתיקה אותם מלאה ליעקב, ומתפרצת עליו בהופעה דרמטית "הבה לי בנים ואם אין – מתה אנכי." (בראשית ל א).

הרחם משמש כלי מלחמה גם בדיאלוג הקצרצר בין שתי הנשים, דיאלוג נדיר מסוגו במקרא, כאמור. רחל מבקשת מלאה מעט מהדודאים שלה, כדי שיעקב יבוא אליה. לאה מסרבת בתוקף. הטיעון המנצח: קחי לך את האהבה של יעקב, תני לי להמשיך להתעבר. רחל נותרת חסרת מענה מול טיעון כזה. היא אומללה ועקרה, אבל לא יכולה שלא לחוש שהיא אשמה בכך שלאה היא האישה השנואה. היא לא יכולה שלא להרגיש אשמה כשהשמחה לאיד גואה בה למשמע דבריה של לאה.

ולמרות המתח והאיבה, בניגוד למה שהיה אפשר לצפות מסיפור כזה, את מרכז הבמה תופס יעקב. כשיעקב לא מופיע לאורך כמה פסוקים, את המאבקים מצליחות להסתיר הלידות התכופות. נראה שהמקרא בכוונה משאיר את העניין לדמיונו של הקורא, כל דרך אחרת היתה הופכת את הסיפור לקלישאה. אבל את עיקר הדרמה מצליח הסופר המקראי להכניס לקטע אחד מתוך פסוק: "…נפתולי אלֹהים נפתלתי עם אחֹתי גם יכֹלתי…" (בראשית ל ח). יותר מדויק מזה אין, ופסוק כזה שולח את הקוראים הספקנים לחפש את הנשים במקומות שהוסתרו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  On דצמבר 5, 2003 at 3:54 am

    אני חושב שהמשמעות של הסיפור עם הדודאים היא הפוכה וכואבת עוד יותר. ראובן מוצא דודאים בשדה (מן הסתם, הוא תודרך היטב על ידי לאה), והוא מביא אותם לאימו. רחל, שעיניה כלות למראה הדודאים מבקשת אותם מלאה. עכשיו כאן מסתבר לנו, שמרגע שלאה הפסיקה ללדת, יעקב נטש אותה לגמרי, הוא נמצא עתה רק עם רחל. הפסוק אומר כאן בפי לאה הפגועה "המעט קחתך את אישי".

    וכאן רחל עושה עסקה מדהימה עם לאה. היא קונה ממנה את הדודאים במחיר של לילה אחד עם יעקב. במילים אחרות, לאה, שהיא אשתו החוקית של יעקב, צריכה לשלם לאחותה הקטנה רחל את הדודאים יקרי המציאות הללו כדי לקבל את בעלה ללילה. וכשיעקב בא מן השדה, לאה אכן מסבירה לו את העסקה שעשתה: "אלי תבוא כי שכור שכרתיך בדודאי בני".

  • ימימה  On דצמבר 5, 2003 at 9:58 am

    ששכחתי. 🙂

    אני לא חושבת שהוא לגמרי סותר אלא בעיקר מחזק את הדרמה. תודה.

  • בילי  On דצמבר 6, 2003 at 12:55 am

    הבאת סיפור אחד, שמסופר ע"י גבר (הכותב המקראי)
    סיפור יפה אבל בינו לבין הטענה החזקה יש קשר מועט ביותר וגם הוא נסיבתי.
    נשים מתאפרות, מורידות שיער וכו, כדי לבלוט, כדי לעמוד בסטנדרטים ובעיקר בגלל דחיפה של נשים אחרות, לעשות את זה.
    גברים עושים דברים אחרים כדי להיות חלק מקבוצת השתייכות. הם אוהדים ספורט, או הולכים למכון כושר או חונקים את עצמם עם עניבות. חלק מבקשים להצטיין בזה כדי לבלוט ולחק לא. הם נדחפים או מחונכים להתנהגות כזו ע"י גברים אחרים.
    גברים עושים את זה בשביל נשים? לאו דווקא.
    גם נשים לא.

  • קיפוד כזה  On דצמבר 6, 2003 at 2:15 am

    אבל זו לא חוכמה.
    את יפה.

  • ימימה  On דצמבר 6, 2003 at 10:26 am

    בשביל מה נשים רוצות "לעשות את זה"? זה תמיד בשביל גבר. זה לא חייב להיות גבר מסוים, זה הגבר המטפורי. החברה היא גברית, האישה היא תמיד היא "האחר", ולכן ה"לעשות את זה" הוא להצליח איפה שהגברים גם אם הן לסביות, למשל. זאת אומרת, גם אם המטרה שלהן היא לא רומנטית, תמיד יהיה שם גבר במובן זה או אחר.

    וקיפוד – תודה. 🙂

  • נעמה אורן  On דצמבר 6, 2003 at 11:25 pm

    התגובה המיידית שלי אמרה "מה פתאום!"
    אני לא זוכרת את עצמי עושה משהו בשביל גברים, גם כשהם נקראו "בנים". אני לא מתאפרת, לא לובשת מיני…
    הכל אני עושה בשבילי, מקסימום בשבילה.
    אבל בכל מעשה אפשר למצוא את הפן החברתי. אנחנו תמיד חלק מפאזל, ותמיד מנסים להתאים את עצמנו, גם אם זה נדמה שלא. כל הבריחות שלי, וכל המרידות שלי – כולן היו לא כדי לברוח ממקום מסוים, אלא כדי לברוח אל.
    הבעיה היא שלא ידעתי אל מה. היום אני יותר מפויסת עם עצמי. פחות מחפשת את הגבולות, ויותר מנסה לבנות את הטריטוריה שהגבולות האלה מקיפים. אני לא מנסה להתחרות באף אחד, וגם לא להיכנע לאף אחד.
    אבל להיות מפויסת עם עצמי, את זה למדתי אולי בדרך הקשה, זה להיות מפויסת גם עם החלקים השכנים בפאזל.

  • אמיגו  On דצמבר 7, 2003 at 9:28 am

    עוררת בי געגועים לבר-מצווה שלי.
    פרשה ארוכה, ויצא… 🙂

  • הסנרק  On דצמבר 7, 2003 at 1:59 pm

    שלי נשא – יותר ארוכה (הכי ארוכה! נמצאתי מנצח בסוגיית האורך)

  • בילי  On ינואר 10, 2004 at 11:08 am

    פה בדיוק שתינו חלוקות.
    קצר לי בתגובות, אז אכתוב על זה פוסט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: