בשם האב והסנדק

השבוע איש אחד התפלא כשסיפרתי לו שלא ראיתי אף אחד מסרטי הסנדק. זה היה זמן קצר אחרי שהתפלאתי מצדי שהוא לא ראה אף סרט של פליני, אז יצאנו די פיטים. אולי כדאי לציין שאני אמרתי לו שזה לא אסון גדול לא לראות אף סרט של פליני, בעיקר אם אתה צעיר כל כך, ואילו הוא אמר שזה נורא ואיום לא לראות אף סרט של הסנדק. אז גם יצאתי לארג'ית. ובכל זאת, במשפחות איטלקיות אני מבינה היטב גם בלי לראות את הסנדק. אחרי הכל, אני חצי איטלקייה, וראיתי די הרבה סרטים של סקורסזה, אז זה בטח מחפה.

המשפחה של יעקב אבינו היא מין משפחה איטלקית קומית טראגית שכזו. הכתוב כמעט ולא מספר על יעקב המתערב באופן אקטיבי בעניינים של בניו, אבל ברור שהוא שם כל הזמן, דואג שישימו לב לנוכחותו. אחרי כל אירוע משפחתי, המקרא מיידע את הקוראים שגם יעקב היה בתמונה, גם אם זה רק בשביל להגיד לנו שהוא ידע על מה שמתרחש ולא עשה שום דבר.

אבל יעקב לא ממש מטיל על בניו את מרותו. אילו הצליח לא רק להיות בתמונה אלא גם להטיל מרות, יש להניח שכל ההיסטוריה של האומה היתה נראית אחרת. מהפרשות הקודמות עולה תמונה שונה. בכל פעם שמסופר על מעשיהם השליליים של הבנים, יעקב מופיע כמשתתף פאסיבי יותר או פחות רק בדיעבד. בזמן המעשה, יעקב לא בעסק, וגם אם מישהו מהאחים חושב על יעקב, זה לא מונע ממנו לעשות דבר. הם נזכרים שיש להם אבא רק כשמגיע הזמן לתת את הדין ואז הם באים חפויי ראש כמו ילדים קטנים שנתפסו בקלקלתם. ואיזו קלקלה. רמאות, רצח, ניאוף, מכירת האח.

בפרשת ויחי יעקב סוף כל סוף פותח את הפה. הוא מחלק לכל מי שראוי לנזיפה את המנה המגיעה לו, בעיקר לשלושת הראשונים. זה אולי מאוחר מדי, אבל זה גם משהו. מה שמעניין יותר לראות הוא איך אחרי מותו של יעקב, האחים, שתמיד נבהלו ונתנו את הדין רק לאחר מעשה, מנסים להזהיר את יוסף לפני מעשה. כשהם חוששים מנקמתו של אחיהם, הם מסתתרים מאחורי הסינר של אבא. אבא אמר לפני שמת, הם אומרים ליוסף, שאתה חייב לסלוח לנו (בראשית נ טז-יז). לי זה מזכיר מערכון של הגשש.

אבל יוסף בוחר בחכמה, נדמה שאפילו באירוניה קלה, להתעלם מהסינר של אבא. הוא אפילו לא אומר לאחים "לא לערב הורים" ונדמה שזו הנקמה הכי מתוקה מכולן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דנה  On ינואר 9, 2004 at 2:32 pm

    זה אומר שהלוקיישן שלנו הוא פיצריית "ג'אקומו ובניו". בין התנור לדלפק עומד ג'אקומו, פניו מזיעים, סינר כרוך סביב כרסו הגדולה, משרת את הלקוחות. מדי פעם נכנס אחד מהאחים, לבוש חליפת גברדין הדוקה מדי בצבע חרדל, הולך לחדר האחורי ומצטרף לאחים האחרים שיושבים שם, משחקים קלפים, מכרסמים קאלצונה, ומתכננים איך יעטפו את אחד, ג'וזפה (שהוא במקרה גם אח שלהם) בתוך שטיח מגולגל, וישליכו אותו לתוך נהר ההאדסון.
    והומאז' לגילעד הפורש: מה היינו עושים בלי קרמיין קופולה?

  • ס"ס בהופעת אורח  On ינואר 9, 2004 at 2:41 pm

    אני מבקש להתייחס לפיסקה הראשונה: הנסיון להשוות בין החור ההשכלתי הטמון בלא לראות את הסנדק לחור ההשכלתי שנוצר מלא לראות את הסרטים של פליני, נדון לדעתי לכישלון. אני מודה שלגם אני לא ראיתי אף סרט של פליני, אבל כמות הציטוטים שגורף הסנדק בכל תחומי התרבות גם היום, יש בה לבדה כדי להפוך אותו ל-must see. וזה עוד לפני שהתחלנו להזכיר בכלל את הערך שיש ביצירה עצמה, החל מהביקורת על תיאוריות פוליטיות, מדיניות וכלכליות, ערכי משפחה ועד הנצחה של מצבים פסיכולוגיים שידברו כמעט לכל אחד מאיתנו. אין ספק, הסנדק (שלהגיד עליו שהוא עוסק במשפחות איטלקיות זה כמו להגיד שהתנ"ך הוא ספר על יהודים) שולת!

    אני כנראה לא מכיר את האיש הצעיר שאת מזכירה, אבל אם הוא לא ראה אף סרט של פליני וראה את את כל סרטי הסנדק (בעצם השניים הראשונים מספיקים)- אני כבר מחבב אותו.

    חוץ מזה- כל מילה מלמיליאן.

  • רוני ה.  On ינואר 9, 2004 at 3:45 pm

    אני רוצה להציע להסתכל שוב על הקטע האחרון בפרשה (ובספר בראשית כולו), שבו האחים בגדלות נפש לא אופיינית מציעים את עצמם לעבדות לאחיהם. בעיני זה דווקא קטע מופתי של אירוניה, של חנופה ושל כפל משמעות.

    זה מתחיל במשפט שהזכרת אותו "ויאמרו לוּ ישטמנו יוסף" – שמילולית נראה שממש מייחל לשנאת יוסף. ואז האחים מדברים אליו תוך שהם מקבילים את עצמם לעבדים של *האלוהים של אביהם*: "אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם .. / ועתה שא נא לפשע עבדי *אלוהי אביך*" (ונשים לב, שהם אומרים פה אביך ולא אבינו). וכמסקנה, הם מיד מציעים ליוסף את עצמם בתור עבדים. כלומר, במובלע, האחים פה מקבילים את יוסף לאלוהים של האבא שלהם יעקב, ואת עצמם לעבדיו. ומעניין שגם יוסף הבין את זה כך, והוא ממהר לומר להם "התחת אלוהים אנוכי". שזה אותו ביטוי בוטה שבו יעקב השתמש בריב שלו עם רבקה, אמו של יוסף, ושהפך כנראה חלק מההווי המשפחתי שלהם.

    מסתבר שדווקא האירוניה החריפה הזאת של האחים מצליחה לחדור את יוסף הנוקם והנוטר. ברגע האמת, יוסף מכיר בכך שאמנם אביו העריץ אותו והוא הגדול מכולם, אבל הוא עדיין לא אלוהים.

  • אמיגו  On ינואר 9, 2004 at 3:46 pm

    האם ס"ס הוא "סנרק סנדק"? תמהני.
    במקום ההרצאה של ג'ודית באטלר יכולת להספיק לראות לפחות את הראשון. 🙂

  • רוני ה.  On ינואר 9, 2004 at 3:47 pm

    והכוונה לרחל, כמובן.

  • ס"ס בהדרן  On ינואר 9, 2004 at 4:01 pm

    ללואיס קרול יש ספר נפלא שנקרא The Hunting of the Snark. לשם כיוונת? תמהני. 🙂

    וממה ששמעתי, היא אכן היתה יכולה לראות את הסנדק הראשון במקום ההרצאה, אבל היה בזה הרבה פחות אקשן.

  • ימימה  On ינואר 9, 2004 at 4:07 pm

    ס"סי, אתה פשוט קצת מזכיר את הסנרק, אין מה לעשות. אפילו השתמשת בשטיקים שלו. ומאחר שאתה חדש בשכונה ולא מכיר, אז הנה הסנרק המקורי.

    http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=3969

    אני מרגישה צורך לפזר את הערפל בשביל קהל הקוראים. ס"ס וסנרק שניהם אושיות נכבדות ויקרות, אבל נפרדות.

  • ימימה  On ינואר 9, 2004 at 4:18 pm

    חנופה, בהחלט, אבל אירוניה לא ממש מצאתי שם. לדעתי הם ממש ממש פוחדים, ובצדק. למרות הכל, הריב לא היה פתור עדיין.

  • רוני ה.  On ינואר 9, 2004 at 5:06 pm

    אז קודם כל, נראה לי ברור מהסיפור הקודם, שיעקב לא צווה שום דבר על יוסף וגם הוא יודע את זה. הרי נאמר במפורש שיוסף היה עם יעקב עד רגע מותו ולכן אני חושב שכשהאחים באים ליוסף ואומרים את מה שהם אומרים שני הצדדים יודעים שמדובר במניפולציה.

    ונוסף לזה, מעניין לשים לב שבסיפור הזה רק יוסף בוכה. האחים לכאורה אמורים להיות פוחדים ומבוהלים אבל דווקא יוסף הוא זה שבוכה? לדעתי אם הם באמת היו כל כך תמימים, הם היו אלו שצריכים לבכות. ובכלל האחים פתאום מציעים את עצמם לעבדים. הרי אם הם טוענים שיעקב צווה לא להעניש אותם, אז למה הם מתנדבים פתאום לקבל עונש? זאת לא התנהגות מניפולטיבית?

    יש עוד כמה רמזים בסיפור שמרמזים על אירוניה. הזכרת כבר את ה"לוּ" המוזר הזה. והנה עוד דוגמה – למה נאמר שהאחים "יצוו אל יוסף?". הרי אם אני הייתי כותב את הסיפור הייתי אולי אומר שהם "נפלו לפני" או "התחננו" או "בכו". גם השימוש בפועל צוו נשמע לי אירוני.

    כלומר, לגבי האירוניה, השאלה היא האם האחים באמת חושבים שיוסף יקבל כפשוטו את מה שהם אומרים, כלומר יאמין להם שיעקב ביקש שלא יפגע בהם, ולכן ישחרר אותם, או שהם מכינים לו מסחטת רגשות מתוכננת היטב כדי להוציא אותו מהיהירות שהוא נתון בה.

    לי נראה שהסיפור הזה מדבר בעצם על מניפולציה רגשית ועל אירוניה מתוכננת של האחים, גם אם כמו שאת אומרת, ואני מסכים, שהם באמת פחדו.

  • אילן  On ינואר 9, 2004 at 5:32 pm

    עכשיו אפשר להתחיל את השבת

  • ימימה  On ינואר 9, 2004 at 6:01 pm

    האחים אומרים לו שהוא אמר את הציווי הזה להם. במשפט "אביך צוה לפני מותו…" הם לא אומרים מי שמע את הציווי הזה. המשתמע מהפסוקים הוא שהאחים אומרים לו – אבא אמר *לנו* תגידו ליוסף שלא ייגע בכם.

    העובדה שיוסף בוכה רק מעידה על רגשנות יתר בעיני, ובצדק. הוא קולט שלא משנה כמה הם התקרבו והתפייסו, ונראה היה שהכל בסדר, הם עדיין לא סומכים עליו. הוא בוכה קצת על הטרגדיה של היחסים האלה, שאין להם תקנה למרות הכל. אולי הוא גם בוכה על כך שהם "מצווים" עליו לא לעשות לו כלום. על כך שאף על פי שהוא כבר הגיע לאן שהגיע, עדיין, במשפחה, הוא נשאר האח הקטן, לא משנה מה יהיה. על כך שהם לא למדו.

    ולאילן – בבקשה, העונג כולו שלי. 🙂

  • סנרק "המקורי"  On ינואר 10, 2004 at 7:54 pm

    הסנרק ה"מקורי" לא סובל את פליני וגם לא נפל מהסנדק. זה אמנם פוגם מעט בהילה הפסודו-אינטלקטואלית האופפת אותו אבל הוא כבר יכול לנוח על זרי הדפנה ולהכריז הכרזות לא פופולריות על ימניות כלכלית, אסנציאליזם או פליני.

  • ס"ס  On ינואר 10, 2004 at 10:41 pm

    שלום סנרק,

    מכיוון שאני אורח פה וזוהי לי פעם ראשונה שאני בא בשערי המקום הזה, אני חש אי-נעימות ממש לנוכח הבלאגן שיצרתי. הכינוי ס"ס הולך איתי מזה זמן לכל מקום אליו אני גולש, והוא לא שואב מהסנרק של ל.ק. או רומז לו בשום צורה. הסר דאגה מליבך, הסר גם את התוספת "המקורי" משמך, ותנוח דעתך.

    לחיי ידידות אמיצה ושכנות טובה.

  • אמיגו  On ינואר 11, 2004 at 9:52 am

    לא לסבול את פליני, לא ליפול מהסנדק, והכרזות לא פופולריות על ימניות כלכלית ואסנציאליזם – *זה* פסאודו-אינטלקטואליזם במיטבו!

  • סנרק  On ינואר 11, 2004 at 10:48 am

    אמיגו – פסודו-אינטלקטואליזם – הוא אשר אמרתי.
    ס"ס – "המקורי" זו אירוניה עצמית. ליבי קל מדאגות (לפחות בעניין הזה).
    בבלוג אצלי מצד שמאל יש מחווה לשניים (לפחות) שהיו שם לפני:
    1. ההוא של לואיס קרול אותו אתה מכיר http://www.pacificnet.net/~johnr/books/snrkpre.html
    2. אחד שגיליתי מאוחר יותר אבל הוא בהחלט שווה לינק http://www.snark.co.il/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: