מנהיגים וגיבורים ספרותיים

 
קורה לפעמים שלקראת סיום ספר, מתחילים לחוש חרדת נטישה. הפעם האחרונה שזה קרה לי, זה היה עם The Liar של סטיבן פריי האחד והיחיד. ואכן, מיד עם תום הקריאה התחלתי את הספר מהתחלה, ועד היום הוא נמצא ליד המיטה שלי כל הזמן, מה שבטוח. לפעמים נדמה לי שמי שהחליט על קריאה מחזורית של פרשות השבוע אולי סבל מאותה בעיה, העניין הוא, שאני בהחלט הייתי מסתפקת בספר בראשית, אם להתייחס לכך מנקודת מבט ספרותית בלבד.

לעומת ספר בראשית שנגמר בסיפור יוסף ואחיו שהוא סיפור הגיוני וקוהרנטי ובנוי היטב עם אפיונים ספרותיים מדויקים ומהלכים הגיוניים, בספר שמות ישר מבקשים ממני להיקשר לגיבור חדש. אבל באמת מבקשים. זאת אומרת, זה לא יבוא לי בטבעיות אם לא יבקשו. כי עוד לפני שאני מספיקה להתאושש מהפרידה מהגיבור הישן, יש לי גיבור חדש שלא מספיק לעניין אותי וכבר מעורר בי אנטגוניזם.

סיפור יוסף מתחיל מנקודת מוצא מוסברת ומנומקת היטב כך שרמת ההזדהות של הקורא גבוהה. לגיבור יש רצון ברור מהתחלה, וזה כבר יוצר ציפייה לבאות ומעורר עניין. משה, לעומת זאת, היה יכול אולי לעורר עניין עם נתוני הפתיחה המרשימים – ילד זר שגדל בבית המלך, אבל הקוראים לא נתקלים במניעים שלו, ובפעם הבאה שפוגשים בו בתור אדם בוגר הוא לא מרשים במיוחד כשהוא הורג אדם ומעלים ראיות.

בסיפור יוסף הכתוב מצליח להעביר את הרושם שהעלילה חותרת לאיזה שהוא מקום שרמזו לנו עליו כבר מהתחלה עם החלומות המוזרים שלו. לא רק שרמזו לנו עליו, גם רואים שהגיבור מודע למטרה שלו כל הזמן. בנוסף לכך, ההתקדמות של יוסף מנקודות השפל ועד לדרגת המשנה למלך איטית ומחושבת, מלאת מהמורות, וגם אם מדי פעם הוא מקבל סיוע חיצוני, ברור שאת רוב הצעדים הוא מכלכל בעזרת השכל הישר שלו. אצל משה לעומת זאת, המטרה מעורפלת. הוא מעולם לא חלם להיות מנהיג דגול, טוב לו עם הצאן של יתרו. זה עושה אותו לגיבור ספרותי הרבה פחות מעניין, כי בזמן הקרוב, בעלייה המטאורית שלו להנהגה, מי שיניע את המהלכים שלו יהיה אלוהים, לא הוא עצמו. כל כותב מתחיל יודע ש"דאוס אקס מכינה" זה מכת מוות ליצירה.

אז כשאלוהים מחליט שהוא האיש המתאים להנהיג את העם, שום דבר ממה ששמענו עד כה לא רומז לנו על הכיוון הזה. גם משה לא ציפה שזה יבוא לו, ולכן קודם כל, הוא מתנער מהשליחות. אבל מסיבה לא ברורה כלשהי, אלוהים משכנע אותו שהוא האיש הנכון לכך. באין הסבר מניח את הדעת לדרישתו של האלוהים, מספקים חז"ל, שהיו ערים כנראה לחורים העלילתיים, סיפור משלהם:

…כשהיה משה רבנו רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי, ורץ אחריו… נזדמנה לו ברֵכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה… אמר: "אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא. עייף אתה." הרכיבו על כתפו… אמר הקב"ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך – חייך אתה תרעה צאני ישראל. (שמות רבה ב' – מצוטט מתוך ספר האגדה)

בכל פעם שאני קוראת את הסיפור הזה אני נזכרת בתמונה של אריק שרון עם הטלה. עוד מנהיג. עוד רועה. אבל כשמשה, למרות הכל, סוף כל סוף משתכנע ומתחיל להתנהג כמו מנהיג בפרשת השבוע, פרשת וארא, הוא עושה את זה מתוך הענווה שלמד בשנים האחרונות, לא מתוך שכרון הכוח שהיה לו בנעוריו.

 

לפרשות שבוע קודמות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דנה  On ינואר 22, 2004 at 6:20 pm

    אמנם עברו שנים רבות מאז שקראתי את קלוד לוי-שטראוס, אבל אם אני זוכרת נכון, מטרתו של הריטואל (בכלל זה ריטואליים דתיים) להפיג את חוסר הנחת שלנו (שלא לומר, החרדה) מפני החדש, הבלתי מוכר והמאיים, ולספק לנו דבר-מה להיאחז בו.
    ויש לי סטארט-אפ: קריאה מחזורית ב"The Liar". בשבת הזאת, אני נמצאת בפרשת "וירא", על משקל: "וירא אדריאן את קרטרייט, וינעם קרטרייט לעיניו".

  • דרור פויר  On ינואר 22, 2004 at 6:42 pm

    אני דווקא שמחתי להיפטר מיוסף ולעבור למשה. כנראה שיש לנו טעם שונה בגברים…

    עם כל הפוטנציאל שלו, יוסף לא יכול היה להנהיג את עם ישראל. פשוט לא היה לו את זה, לחננה. מפרשן חלומות בבתי כלא מצריים! מה, אנחנו לא רואים אוז? אנחנו לא יודעים איך זה בבתי הכלא האלה? הם שוברים אותך! הם מרסקים את נשמתך! הם שמים אותך בחדר עם איזה רוצח פסיכופט שדוחף לך סמים ואונס אותך ואחר כך עוד מכריח אותך לפענח לו ת'חלומות.
    יוסף הוא אדמיניסטרטור יעיל עם חוש הומור בינוני, לא יותר. הוא לא מנהיג.

    משה, לעומתו, הוא הבנאדם שמצא את אלוהים בתוך סנה בוער. את קולטת מה זה? האם מישהו פה בחדר קולט מה זה אומר בכלל – להיות זה שמוצא את אלוהים בתוך סנה בוער?
    את הסיפור של משה ואלוהים אנחנו צריכים לקרוא בצורה אחרת. אנחנו צריכים להבין שאלוהים מתאהב במשה פשוט כי משה הוא הראשון שמצא את אלוהים ולא להיפך.

    וכל הסיפור הזה על אלוהים והגדי – נו, באמת.
    איך אומרים אצלנו הדוסים: מי שרוצח מצרים סופו שירחם על גדיים ולהפך ויפה שעה אחת קודם, שבעים פנים לתורה וכל נתיבותיה שלום וגו'.
    רוצה לומר: מה יודעים חז"ל על משה יותר משאת ואני יודעים על משה? כלום!

  • זו ש  On ינואר 22, 2004 at 9:11 pm

    מאוד נהוג במקורותינו ובכלל,
    לדַמות מנהיג טוב לרועה צאן.
    או ממש להדביק לו את הג'וב בפועל
    הדימוי תופס , משהו אש.

    אני רק שאלה קטנה:

    זה הצאן שבסופו של דבר מולך לטבח, כן?

  • ימימה  On ינואר 23, 2004 at 1:05 am

    זה לא טעם שונה בגברים, זה טעם שונה בסיפורים. אה, כן, חז"ל. הם בהחלט לא ידעו יותר ממני, אבל שאני אמציא סיפורים? לא על משהו שכבר סיפרו לפני, ולא מספיק טוב. אז הסיפורים שלהם מדי פעם מסייעים לי כשלא ברור לי מה אפשר להגיד על פרשת השבוע. (ועוד ביקשו ממני לשאת דבר תורה מחר בברית.)

    לזו ש – אכן זה הצאן. מה, את לא מרגישה?

    ולדנה – אז את ממש בהתחלה. אשרייך וטוב לך. 🙂 מצטרפת לסטארט אפ.

  • סנרק  On ינואר 23, 2004 at 2:28 pm

    דאוס אקס מכינה הוא אולי מכת מוות ליצירה אבל זה החיים. תקראי לו דאוס או תקראי לזה גורל, אבל זה הרי לא השאיפות והתכנונים אלא חוש ההומור של אלוהים שקובע לאן ילכו הדברים.
    ואגב, בספרות זולה זה לא הפריע לסיפור וגם לא הוריד את המחיר.

    דרור, אמנם חזל הם פרשנים בדיוק כמונו אבל לפי לפי השלמות הפערים שלהם זה היה דווקא אברהם הראשון שגילה את אלוהים "מנהיג לבירה" ולא משה. משה ראה תופעת טבע חריגה ובסקרנות של ילט הלך לבהות בסנה הבוער. אברהם מצא את אלוהים בשיגרה של שקיעה-זריחה-שקיעה-זריחה שקיעה, חילופי עונות וכו'. זה הרבה יותר מעניין ומשמעותי.

  • דנה  On ינואר 23, 2004 at 2:35 pm

    אני לא בהתחלה, אני דווקא די באמצע (פרק חמש או משהו כזה). זה מצביע על בעייתיות מסוימת בסטארט-אפ: פרשת "וירא" נכונה באופן כללי לגבי הרבה מאוד פרקים\פרשות.
    ולחובבי הפריי יש גם את זה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=385979&contrassID=2&subContrassID=23&sbSubContrassID=0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: