אל תרדו ממגדל השן, בבקשה

הרבה טיעונים אידיוטיים צוטטו בכתבה על ביטול המצרף והחזרת הפסיכומטרי. הטיעון של צמצום הפערים החברתיים, למשל. הרי ידוע לכל שהשאלות במבחן הפסיכומטרי אמורות להיות פתירות לכל בוגר תיכון בישראל, לא משנה איזו רמה של אנגלית או מתמטיקה הוא למד. הבעיה היא בעיקר בלחץ הזמן, ואז יש יתרון לחזקים. 
 
ברור גם שאם הפסיכומטרי עושה משהו בעניין צמצום פערים, הרי שזה בדיוק את ההפך ממה שאנשים רוצים להשיג בביטולו. מי שלמד בבית ספר שנחשב לתיכון לא טוב, ולא הבריק בבגרויות יכול סוף סוף לשפר את סיכוייו להתקבל לאוניברסיטה מאוחר יותר. הפסיכומטרי הוא כרטיס הכניסה שלו. זה נכון, כמובן, כל עוד לא יקום מישהו ויאמר שבמבחני הבגרות יש הקלות מסוימות באזורים מסוימים, ואז על אחת כמה וכמה יש סיבה להשתמש בפסיכומטרי ככלי מיון. הרי לא נרצה שאת ספסלי החוג לרפואה יחבשו אנשים שלא יודעים לקרוא אנגלית או שבחוג לכלכלה יישבו אנשים שלא יודעים מתמטיקה; אנשים שמה שקבע את גורלם האקדמי הן בחינות בגרות עוד יותר מגוחכות מהבחינות המגוחכות ממילא בבתי הספר באזורים מבוססים. 
 
בנוסף לכך, אילו קראו השופטים את מוסף סוף השבוע האחרון של הארץ, קרוב לוודאי שלא היו ממהרים להצביע על הבגרויות ככלי מהימן לקביעת כשירותו של האדם ללימודים אקדמיים ולביטול פערים חברתיים. עם מעט מחשבה, היו מגיעים דווקא למסקנה ההפוכה. וזה עוד לפני שדיברנו על כל אלה שהיו עצלנים בתקופת נעוריהם וממוצע הבגרויות שלהם לא הרקיע שחקים, ואלמלא ציון הפסיכומטרי לא היו מתקבלים לאוניברסיטה.
 
אבל הטיעון האידיוטי ביותר היה מתיחת הביקורת על האקדמיה כמגדל שן. הידיעה כולה היתה מכוונת לרעיון האינפנטילי הזה. האקדמיה היא של כולם. לכולם מגיע. אינטליגנטים, לא אינטליגנטים, ראויים לתואר, לא ראויים לתואר, מה זה משנה? אם האוניברסיטה שם, כולם חייבים לכבוש אותה. תכנים אינטליגנטיים בקורסים? מה זה חשוב, העיקר שכולם יעברו אותם בשלום. התעודה, כמו תעודת הבגרות, הפכה לתעודת מוביליות חברתית, במקום להיות תעודה המעידה על ידע או על כישורים כלשהם. 
 
וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על ההערה הגזענית עד כדי צמרמורת בכל הגוף של השופט לוי: "למה יש מקרה של מזוז אחד ולא יהיו מזוזים רבים?"
 
דיווח מהשטח
אתמול דיברתי עם בחורה שעומדת על סף לימודים באוניברסיטה. הבחורה היא עולה מרוסיה שגדלה בבית דל אמצעים. היא קיבלה ציון יפה בפסיכומטרי ויש לה ממוצע בגרויות מעורר קנאה. הייתי אומרת – אם היא יכולה כל אחד יכול, אבל לא. לא כל אחד. רק מי שבאמת יכול. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דורון  On פברואר 10, 2004 at 7:02 pm

    "מזוזים רבים". תודה לשופט לוי שהחזירנו עשרים שנה לאחור.

    אחרי שהפרסים כבשו את הנשיאות ואת משרד הבטחון, והמרוקאים קיבלו במתנה את כס היועץ המשפטי, הגיע הזמן ש"אחמד, לוי וכהן" יקבלו הזדמנות שווה כמו "ברקוביץ', לוינסקי וגלעדי".

    אם קיים בישראל מגדל שן אחד לרפואה, זה 'העליון'.

    לו אני מזוז, הייתי מתפטר היום.

  • אמיגו  On פברואר 10, 2004 at 9:16 pm

    מבחינה סטטיסטית, השילוב בין תוצאות מבחני הבגרות ומבחנים פסיכומטריים הוא בעל המתאם הגבוה ביותר להצלחה בבחינות באוניברסיטה, בהשוואה לניבוי עפ"י מבחנים פסיכומטריים בלבד או בחינות הבגרות בלבד.

    אם רוצים לעודד אוכלוסיות מסויימות (למשל שכבות סוציואקונומיות נמוכות) להתקבל לאוניברסיטה אפשר לעשות זאת ע"י מכסות (מה גודל המכסה – זו שאלה פוליטית). בכל מקרה, גם אז נבון יותר להשתמש גם בבגרויות וגם בפסיכומטרי (לכל מגזר שנקבעה לו מכסה בנפרד) כדי לבחור את המתאימים יותר מאותו מגזר באופן הגיוני.

  • ימימה  On פברואר 10, 2004 at 10:47 pm

    שבמקרים מסוימים אפליה מתקנת היא לטובת העניין. או לפחות יעילה יותר מביטול גורף של הכלי המועיל הזה.

  • אורי  On פברואר 10, 2004 at 10:55 pm

    אם ינמיכו את סף הקבלה כך שכל אחד יוכל להתקבל לא תהיה עוד שום משמעות לתואר האקדמי. זה יהיה סתם עוד תואר ריק (כמעט) מכל תוכן, שכל אחד יכול להדביק ליד שמו.

    כל העסק הזה של הנמכת תנאי הקבלה הוא המשך ישיר של הורדת סף ההגשה לבגרות, הוצאת מקצועות רבים ממבחני החובה וכן הלאה. אם המטרה היא שכולם יקבלו תואר, ללא הבדל כישורים ורצון ללמוד, מדוע שלא יחלקו לנו כבר את התארים בחינם? ואם כך הדבר, מדוע להסתפק בתארים אקדמאיים? מדוע לא לאפשר ל"מי שרוצה בכך" לגשת למבחני לשכת עורכי הדין גם ללא תואר במשפטים? ובעצם, למה שלא יאפשרו למאן דהוא לכהן כשופט, ולו כדי לגוון את האוכלוסיה הזו בעניים/מזרחים/נשים וכדומה?

    שיטת ה"מגיע לי" פשטה את הרגל לחלוטין ואינה מוכיחה את עצמה במאום. כבר בשנות השבעים המוקדמות ייסדו אנשי תא השמאל החיפאי "יש" את האוניברסיטה העממית של חיפה, שאליה יכלו להתקבל גם אלה שלא הייתה להם כל השכלה פורמלית שהיא. כלומר, גם אלה שלא סיימו בית ספר יסודי. למותר לציין שהרבה לא יצא מזה.

    אשר לשופט אדמונד לוי: הרקע שלו ושל מני מזוז דומה למדי. דומני שהוא לא התכוון למה שימימה מייחסת לו אלא לכך שיש הרבה פוטנציאל באוכלוסיה זו ומן הדין לתת לה ביטוי באמצעות ביטול המצרף. אני, אגב, מתנגד לעמדתו: מוצאו של אדם אינו צריך להוות קריטריון לקבלתו ללימודים אקדמיים.

  • דבי  On פברואר 10, 2004 at 11:37 pm

    אומר לך משהו?
    בחינה פסיכומטרית שכתובה בעברית ומראש מעמידה את בוגר התיכון הערבי בעמדת נחיתות – אומר לך משהו?
    אנגלית כשפה שלישית, לא שניה – אומר לך משהו?

    את חיה בארץ שבה יש מיעוט שמקבל השכלה יסודית ותיכונית מדרגה ז', בגלל הזנחה שיטתית של המדינה, בגלל שליטה של השב"כ בבתי הספר שלו. אותו מיעוט בבקשו לרכוש השכלה על תיכונית נתקל ברובד הבא של האפליה – מערכת סינון שהקריטריונים שלה מפלים לטובת דוברי שפת הרוב.

    ואז בשם טוהר הידע את מתקוממת נגד הניסיון לתקן מעט-מזעיר מן האפליה הזו, לתת צ'אנס לאנשים להוכיח את עצמם למרות מערכת החינוך הדפוקה שהמדינה נתנה להם, ולזכות בהזדמנויות ובמוביליות שמעניקה השכלה על-תיכונית.

    תהיי בריאה ימימה, לא יודעת באיזה קיבוץ גדלת, סעד, יבנה, עין צורים, מה שבטוח שלא היו מזיקים גם קצת שיעורים במרקסיזם וסוציאליזם לצד שיעורי הגמרא.

    תחשבי על זה בבקשה.

  • גלעד  On פברואר 10, 2004 at 11:49 pm

    ימימה,
    איך זה שכל כך הרבה אנשים מהפריפריה החברתית לא מצליחים ללמוד באוניברסיטה. צריך להסתכל על הנתונים.

    דו"ח אדוה: עשירים ואשכנזים – משכילים יותר
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2735595,00.html

    מעניין למי פונה הפסיכומטרי?

    ומה משנה מה הוא המתאם? משנה שאין חינוך חינם. ואין הפניה של מורים טובים לפריפריות. ואין בתי ספר ריאלים והומניים בשכונות. כשכל זה אינו קיים ודאי שהפתרונות לשמר את ההיררכיה הכלכלית מוצאים את ביטויים בהצדקות כאלו ואחרות – הפעם קוראים לזה פסיכומטרי.

  • ימימה  On פברואר 11, 2004 at 12:22 am

    אבל הרעיון להתחיל להילחם בזה באוניברסיטה הוא די מגוחך, אני מצטערת שאתם לא רואים את זה.

    זאת אומרת, כל מה שנכתב כאן נכתב מתוך נקודת המוצא האומרת שערכה של ההשכלה הגבוהה פוחת והולך. אין לי כל עניין למנוע מאוכלוסיות מסוימות להגיע לאוניברסיטה, יש לי עניין לשמר את האוניברסיטה כמקום שנעשה בו מחקר רציני, מעמיק ואיכותי.

    ובעניין המרקסיזם, אז נדמה לי שנעשה פה איזה שימוש לא נכון ברעיון הסוציאליסטי. שוויון הזדמנויות חייב להיות, אין לי כל ויכוח עם זה, ואני יודעת שאין שוויון וגם על הסיבות לכך אני לא חולקת. אבל צריך לשים לב היטב לא לבלבל בין האמצעי למטרה. והמטרה של האוניברסיטאות היא ההשכלה הגבוהה, לא שינוי סדרים חברתיים.

    ואין בכל זה כדי לומר שאני מתנגדת לאפליה מתקנת ברמה מסוימת, זו כבר הפעם השלישית שאני אומרת את זה הערב, אבל רק במידה שלא תפגע בהשכלה הגבוהה.

  • ס"ס והמשקפיים  On פברואר 11, 2004 at 12:34 am

    בתגובה כמו שלך, אני רץ לאופטיקאי ועושה בדיקת ראייה. אין שום סיכוי שבעולם שאני ואת קראנו את אותו פוסט. אני שוב משוכנע שהראייה שלי מטושטשת.

    ערבים? קיבוצים? מרקסיזם? שב"כ? את מכניסה אותי לפרנויות. יכול להיות שיש בדברייך טעם, אבל את יודעת, נימוקים, פירוט, ארגומנטציה- אומר לך משהו? הסברים, ענייניות- אומר לך משהו?

    לעניין הטיעון שאת מעלה (?)- הנקודה שלך מעניינת, אבל אני לא בטוח שהיא ייחודית דווקא לישראל. המבחנים האלה תמיד מפלים לטובה את דוברי שפת הרוב, ואגב, זה לא רק עניין של שפה- האפליה היא תרבותית ברמות נוספות. מצד אחד, אני יכול לחשוב על כמה דרכים לפתור את הבעיה (לדוגמה, כתיבת המבחן בשפות נוספות), אבל מצד שני, יש סיכוי שנחטיא כך את המטרה. כמו שכתב אמיגו, מטרת המבחן לקבוע את המתאם להצלחה בלימודים באוניברסיטה, וכל עוד השיעורים מועברים בעברית, ההחלטה לבדוק את רמת העברית של המועמדים לא נראית לי כל-כך גזענית. גם אני לא אתקבל ללימודים בשבדיה עד של אוכיח שהשבדית שלי מספיק טובה. אגב, היא לא. אני מסכים שיש פה בעיה מערכתית, ושערביי ישראל סובלים מחוסר שוויון במדינה שאמורה להבטיח להם לפחות את זה, אבל אני לא בטוח שדווקא הבחינה הפסיכומטרית היא אם כל חטאת. לעניות דעתי, הפיתרון צריך להתחיל מרמות עמוקות הרבה יותר.

    את רואה, אפשר לכתוב תגובה עניינית גם בלי להתלהם ובלי לעבור לפסים אישיים.

    תחשבי על זה בבקשה.

  • כרמל  On פברואר 11, 2004 at 12:34 am

    don't get me started על כמה שאני חושבת שכל מבחני המיון האלה מבוססים על תפיסות עתיקות של מדידת "אינטליגנציה" וכל הנושא הזה זקוק לטיפול שורש, אפרופו מגדל השן.

    אבל אני חושבת שהסיפור האישי שלי מדגים את מוסר ההשכל: ב-1993 לא התקבלתי לחוג לתקשורת בירושלים. לא עזר המכתב המפואר ששלחתי ליו"ר האוניברסיטה בטענה שתקשורת זה בדמי, בניגוד לצורות ושברים פשוטים. לא למדתי בחוג הזה מעולם והיום אני דוקטורנטית של החוג ומלמדת בו. i rest my case.

  • ימימה  On פברואר 11, 2004 at 12:47 am

    שהסיפור שלך רק מראה שיש לנו כלי, והוא טוב במידה שהוא טוב, אבל מי שרוצה להגיע לכל מיני מקומות יגיע על אפו ועל חמתו של הפסיכומטרי.

    ואשר לשיטות מדידת האינטליגנציה, עם מירכאות או בלעדיהן, גם הן טובות רק במידה שהן משרתות את המטרה. הפסיכומטרי הוא כלי ניבוי, וכפי שכתב אמיגו לפני, כנראה בשילוב עם הבגרויות, זה הכלי הטוב ביותר שקיים עד היום. בכך הוא משרת את המטרה שלו.

  • גלעד  On פברואר 11, 2004 at 12:47 am

    לכרמל, כי את חיה בבית עם 5 אחים בחדר אחד ויש לכם עבודה לעשות עם אבא ואמא. ואתם מסכנים ואין לכם מחשב בבית. והקצת מכות שאת מקבלת מהשכנים וההורים מפריעים לך ללמוד. ובכלל נדפקת לאללה בשכונה ובבי"ס שבם התחלת את חייך. עד כדי כך שלימודי המסגרות לא הצליחו להביא אותך ללימודי התקשורת. רסט מיי קייס. מה זה אומר? אויר.

    ולימימה. בוודאי שהשינוי צריך לבוא מהאקדמיה. לחלוטין. לא רק השכלה גבוהה. אם השינוי יבוא משם בדרישה לתקנים ולתנאים טובים יותר למחקר וההוראה ולתמידים – יהיה איחוד כוחות בין האקדמיה לרחוב שמתקשה להגיע אליה. כל עוד צרות העולם הממשי לא ממש נוגעות לאקדמיה – אין סיכוי שהאנשים שצריכים להשפיע על הממסד יעשו זאת. ולראיה, ב-68 בצרפת זה עבד יופי. בישראל קולה של האקדמיה לא נשמע כלל. וכשיש בעיות שכר למרצים זה כבר לא מזיז לציבור – וחבל. אבל אז האקדמיה מסבירה לנו למה היא כל כך חשובה.

    השכלה גבוהה היא לא הדבר היחיד שאקדמיה צריכה לספק במדינה.

    מאמר בנושא:
    המשבר הגיע לאוניברסיטאות | אפרים דוידי

    http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=1598

  • לכרמל  On פברואר 11, 2004 at 2:06 am

    אז אני מבין שתנאי הקבלה שאת מציגה הוא "תקשורת זה בדמי"/ או ליתר דיוק: להיות ישראלי נבון וחצוף ולהדחף בכוח לכל מקום.

    האם אין כאן אפליה של האתיופים הביישנים? 😉

    ועכשיו ברצינות: הסיפור כאן הוא מאוד פשוט: לאוניברסיטה ישמקום למספר נתון של סטודנטים בכל סמסטר. האוניברסיטה משיקוליה האגואיסטיים והמכוערים בוחרת לנסות ללמד את מי שהיא רואה כבעלי הסיכויים המוצלחים ביותר לסיים את התואר בהצלחה רבה ככל האפשר. לאוניברסיטה יש מטרה מוזרה של אספקת בוגרים מיומנים.

    יש כמה אפשרויות לתיקון המצב:
    * לממן עוד מקומות לימוד. נעשה לפחות חלקית ע"י תוספת המכללות
    * למיין לפי שנת הלימודים הראשונה: בזבוז משאבים משווע
    * לתת לאנשי הסגל והמנהלה יותר חופש להשפיע על רשימת המתקבלים כדי שיכניסו כשרונות צעירים שהם מכירים
    * לקיים הגרלה סמסטריאלית של מקומות בפקולטה. כמו הגרלות הגרין-קרד.

    ואגב: כל אחד מוזמן ללמוד תואר באוניברסיטת מולדובה. זה קל: רק צריך לשלם. האם התואר שלהם נותן משהו?

    וגלעד: אכן האוניברסיטאות יותר יקרות בגלל שהן לא עסוקות רק בלימוד )כמו מכללות) אלא גם במחקר.

  • ניב  On פברואר 11, 2004 at 3:24 am

    אני מצטער שזה מכעיס אותך שטוענים שתואר אוניברסיטאי הפך לתעודת "מוביליות חברתית" אבל זה אכן מה שמתרחש.
    לבעלי האמצעים קל יותר להתקבל לאוניברסיטה וראשי האקדמיה מעוניינים לקדם, דווקא את אלה (החולקים איתם את ראיית עולמם – לא יוצאי הדופן), כדי להחזיק בדומיננטיות מוחלטת.
    את מבקשת "לשמר את האוניברסיטה כמקום שנעשה בו מחקר רציני, מעמיק ואיכותי."
    אבל את חייבת לשאול את עצמך,
    האם נוסף למחקר מעמיק ישנה פתיחות מחקרית ?
    האם, מעבר לתואר ראשון, יש ייצוג הולם לכל שכבות האוכלוסייה בקרב אנשי האקדמיה ?
    האם מתקיים ניסיון מספק ליישם חלק ממסקנות המחקרים בחברה הישראלית ?
    את טוענת גם כי "המטרה של האוניברסיטאות היא ההשכלה הגבוהה, לא שינוי סדרים חברתיים." גם כאן אני נוטה לא להסכים אתך לחלוטין, אי אפשר להתעלם מהקשר בין השכלה והסדר החברתי.
    האם האקדמיה מאפשרת השראה השכלתית, הווה אומר, מקום ותמיכה לפתח השקפה ודעה ייחודית ?
    האם אין לאקדמיה מחויבות (חינוכית/השכלתית) נוספת כלפי החברה בה היא פועלת ?
    את מבטאת את עצמך בצורה רהוטה וברורה, כזו המייצגת את היותך חלק מהשיח האקדמי ועל ידי כך את מצליחה לטשטש את העובדה שאת מבטאת קלישאות שטוב היה אם היו נעלמות מהשיח הנוכחי.
    את עונה לכרמל – "הסיפור שלך רק מראה שיש לנו כלי, והוא טוב במידה שהוא טוב, אבל מי שרוצה להגיע לכל מיני מקומות יגיע על אפו ועל חמתו של הפסיכומטרי" .
    את באמת מאמינה בכך ? שכל מי שרוצה באמת יגיע ? או אולי ישנם מקרים מעטים ולכן הם כל כך מתבלטים (נשמע לי כמו שורה מ"סיפורו של ויל האנטינג")
    מלמדים באקדמיה מונחים כמו "כלי ניבוי" "אמצעי ומטרה" ושלל ביטויים שנועדו להצדיק את שימור ההגמוניה. האם כלי הניבוי הזה מוכיח שאת תהיי אדם טוב ממני ? או שבזמן המבחן את מוכשרת ממני ?
    צודק מי שענה לדבי שהאפליה לא ייחודית רק לישראל, ושהיא עמוקה יותר מהבעיה ה"אוניברסיטאית". אבל זה עדיין לא פותר אותנו מהניסיון להביא לפתרון הבעיה.
    כותב אורי שאם יורידו את סף הקבלה לא תהיה שום משמעות לתואר אקדמי.
    ואני מבקש לשאול, "מה משמעות התואר היום ?"
    במיוחד אני תוהה לגבי תואר ראשון.
    ישנם גם פתרונות לא מעטים לבעיית הקבלה לאוניברסיטה, אלא שה"אקדמאים" לא לקחו על עצמם את האחריות לפעול בנידון.
    לכן הבעיה אולי מתחילה כבר במערכת החינוך היסודית, אבל האשמה הכבדה רובצת בראש ובראשונה על כתפיהם של בכירי האקדמיה בכל שלב ושלב.

  • ניב  On פברואר 11, 2004 at 3:35 am

    רציתי רק להבהיר (שוב ושוב) שזו כמובן רק דעתי האישית.
    התבטאתי מעט בנוקשות, אבל בלי שום כוונה לפגוע.
    אז אני כבר מתנצל.

  • דבי  On פברואר 11, 2004 at 7:06 am

    מי דיבר על פגיעה ברמת ההשכלה הגבוהה?
    מדובר על תיקון האפליה בקריטריונים לקבלה לאוניברסיטאות, כדי לא למנוע מאנשים מסקטורים מסוימים את ההזדמנות לזכות בהשכלה גבוהה ברמה נאותה.

    ולמיטב ידיעתי הבחינה הפסיכומטרית לא אמורה לבדוק ידיעת עברית אלא דברים אחרים. את ידיעת העברית היא בוחנת באופן סמוי. עוד אחת מן האפליות השקופות הללו, קצת כמו האפליה נגד המכוערים והאפליה נגד השמנים.

    נכון, אולי עברית טובה היא מנבא טוב להצלחה באוניברסיטה. השאלה היא הצלחה לפי אילו מדדים ועל פי מידותיו של מי תפורה ההצלחה הזו. ואיך נראים הבוגרים המוצלחים האלה, שאפשר לנבא כמעט בדיוק מה יגידו ואיך יתנסחו בכל סוגיה וסוגיה. לאוניברסיטה צריך להיות אינטרס לפתוח את עצמה לאנשים שלא תפורים ולא מתבטאים על פי שטנץ מסוים. זו הדרך היחידה להגיע למקוריות ולמהפכנות מחקרית אמיתית. השאלה אם זה באמת מה שהאוניברסיטה רוצה. אבל לא אחזור על דברי ניב.

  • lior  On פברואר 11, 2004 at 7:40 am

    מה הבכיינות על הבחינה הפסיכומטרית? עושים מזה יותר ממה שזה באמת.
    ישראל היא לא המדינה היחידה בה נהוג לשקלל את ציוני הבגרות עם בחינה פסיכומטרית (או מקבילה). בארצות הברית תנאי הקבלה לאוניברסיטאות קשים בהרבה מכל אוניברסיטה ישראלית. ואני לא מדבר על הרווארד ופרינסטון, אלא על אוניברסיטאות טובות מין השורה. תנאי הקבלה לאוניברסיטה כמו מינסוטה סטייט, למשל, גבוהים בהרבה מתנאי הקבלה לטכניון. למרות זאת אף אחד (כמעט) לא מתלונן ומבקש קיצורי דרך. לכולם ברור שמי שרוצה לזכות במקום באוניברסיטה צריך להתמודד למענו ולהשקיע מאמצים. בפני אלו שלא מצליחים להתקבל פתוחות תמיד אופציות אחרות.
    גם בישראל יש מכללות שתנאי הקבלה אליהן נמוכים ביותר. לעיתים לא צריך ציון פסיכומטרי ובמקרים מסויימים אפילו לא תעודת בגרות, והן מעניקות תארים כמעט בכל דבר שרק ניתן להעלות על הדעת, ובמיוחד במקצועות ה"נחשבים" כמו משפטים, חשבונאות ומנהל עסקים. אז אני לא מבין מה הבעיה.

    למרות שהאמנתי שהאוניברסיטאות בישראל הן הטובות בעולם (אולי על משקל "הצבא הכי טוב בעולם"), גיליתי שרמת הלימודים בהן היא בסופו של דבר די נמוכה, ואותי זה די מדאיג. לדעתי אסור לפגוע ברמת הלימודים עוד יותר. זו כבר ממש סכנה אמיתית שעלולה להפוך את ישראל להודו קטנה, שבה יש מספר עצום של אקדמאים שהרמה הממוצעת שלהם היא בינונית ומטה.
    ישראל צריכה להחליט אם היא מאמצת את המודל של הודו, שבה יש מספר עצום של אקדמאים ומהנדסים בינוניים שעובדים במלוא המרץ בקבלנות משנה עבור חברות אמריקאיות, או מאמצת את המודל של ישראל ושואפת להוביל בתחום החדשנות והפיתוחים המתקדמים ביותר.

  • שיננית פילית  On פברואר 11, 2004 at 9:29 am

    ומגדל השן של האוניברסיטה המרכזית

    מדובר על אותו פיל?

  • בליז  On פברואר 11, 2004 at 9:36 am

    הבסיכומטרי הוא כלי ניפוי

    פליז

  • ימימה  On פברואר 11, 2004 at 9:58 am

    ראשית, ניב, מה שמכעיס אותי הוא לא שטוענים שתואר אוניברסיטאי הפך לתעודת מוביליות חברתית, אלא העובדה שזה *רק* תעודת מוביליות. לא תעודה המעידה על ידע. זה, אגב, מה שקורה היום עם הבגרויות בארץ. הן כבר כמעט אינן משקפות ידע אמיתי, שלא לדבר על יכולת חשיבה.

    שאלת אם מעבר לתואר ראשון יש ייצוג הולם לכל שכבות האוכלוסייה בקרב אנשי האקדמיה, ואני רוצה להגיד שאל"ף לא, ובי"ת, גם בתואר הראשון אין, ואני האחרונה שתתעצב אם יהיה ייצוג הולם, אבל לא על סמך הישגים קודמים מעוותים שאינם משקפים את מה שאמור להיות קריטריון בדרך להשגת השכלה גבוהה.

    אתה אומר שאני מדברת בקלישאות ומיד אחרי זה שואל אם כלי הניבוי מוכיח שאהיה אדם טוב ממך או שבזמן המבחן אני מוכשרת ממך, ואני אומרת, אין קלישאה גדולה מזו ודמגוגיה זולה מזו. ברור שהמבחן בודק את הכישרון של הנבחנים, לא את טוב הלב שלהם. והכישרון הזה, אגב, הוא לא כישרון "בזמן המבחן".

    לשאלתך, מה משמעות התואר היום – יש לו פחות ופחות משמעות, בין היתר בגלל הורדת הרמה באוניברסיטאות.

    ולדבי, אי אפשר להפריד יכולת אינטלקטואלית מיכולת השימוש בשפה. מכיוון שהייתי מורה ראיתי היטב את ההתייחסות לדבר הזה הנקרא שפה כאילו היתה רק עוד "כלי תקשורת" ולכן לא משנה מה ייעשה בה, העיקר שנביע את עצמנו היטב. זה קשקוש. ברור שבעניין השפה יש יתרון לדובר שפת המקום, ושבגלל המצב הייחודי לישראל קיימת פה בעיה שאין במקומות אחרים, אבל, סליחה רגע, מישהו שמע פה את המילים אפליה מתקנת הערב?

    ובעניין השוויון – אני מוכנה לצאת ולהילחם על כל מיני מינים של שוויון. בעיקר על שוויון הזדמנויות כלכלי, כלומר, שעל המדינה לדאוג שקשיים כלכליים לא ימנעו מהאדם ללמוד באוניברסיטה, וללמוד בכלל, הרי על מי אנחנו עובדים, מערכת ה"חינוך חינם" היא לא ממש בחינם. אני בעד שבמקום שבו כולם אמורים ללמוד לפי סטנדרטים מסוימים, דהיינו, ב-12 שנות הלימוד הראשונות, ההזדמנויות יהיו שוות. אבל פה מתחיל ונגמר השוויון שאני מדברת עליו. בהזדמנויות הכלכליות. כי מה לעשות, סליחה על המילים הגסות, לאנשים שונים יש יכולות שונות, וטוב שכך. זאת אומרת, אנשים מעצם טיבם אינם שווים.

    רק מאבק על שוויון הזדמנויות כלכליות יצליח אולי לבטל את שימור ההגמוניה, שניב דיבר עליו. בניסיון להגיע לשוויון אקדמי מי שייצא מהמאבק הזה וידו העליונה יהיה שוב – ניחשתם יפה – העשירים.

    ודבר אחרון לניב, נראה לי שלא כל כך שמת לב לזה, אבל כשאתה מדבר על קלישאות שטוב היה לו פסו מן העולם, זה אות ומופת לאי סובלנות בסיסית ולאותו שוויון מדומה שאתה מנסה לעודד. שכולם יהיו שווים, בוודאי, אבל כמו מי? מי יהיה הסרגל שעל פיו נסדר את השוויון הזה? ניב? ימימה? אחמד? מסעודה? ומי יקבע איך ייראה השוויון הזה? הנח לשוויון, דבר על שוויון הזדמנויות. כלכלי.

  • סנרק  On פברואר 11, 2004 at 10:53 am

    האוניברסיטה צריכה לייצג את כל שכבות האוכלוסיה???
    אוניברסיטה היא מוסד מחקרי.
    הסנרק קורא לצמצם את מספר הסטודנטים, להקשות את תנאי הקבלה ובמילים אחרות – אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בנחשים ועקרבים!

  • ניב  On פברואר 11, 2004 at 11:01 am

    נתחיל מהסוף, אני מצטער אם לא הסברתי את עצמי נכון, לא כתבתי כי טוב היה אם הקלישאות שהשתמשת בהן היו נעלמות מהעולם, אלא התייחסתי רק לשיח הנוכחי (במקרים רבים אני דווקא אוהב קלישאות) מכיוון שהן מסיטות את הדעת מהדיון שאת מבקשת לנהל (אבל, שוב , זאת דעה אחת בלבד – שלי)
    טעיתי בניסוח ואני מקבל את ההערה שלך ומתנצל. שוב, פשוט ביקשתי להדגיש שלדעתי הנקודה הבעייתית היא דווקא בהתנהלות אנשי האקדמיה עצמם ולא בקריטריונים כאלה או אחרים.
    הם האשמים העיקריים בהידרדרות הרמה הנלמדת ולא התלמידים.
    למרות השימוש שלי בקלישאות שחוקות, אני עדיין לא מסכים איתך, אני לא חושב שברור שהמבחנים בודקים את כשרון הנבחנים. והסיבות לכך רבות.
    בקשר למה שליאור כתב, יש לי הרבה מה לומר, אבל זה לא המקום לעשות זאת. יש הבדל גדול בין התבכיינות לפעולה לגיטימית למען שיוויון.
    ליאור לא מבין מה הבעיה – אני רואה את הבעיה בדיוק שם, בדרך בה מכללות מאפשרות לכל מי שיש לו כסף לבוא ולהוציא תואר, כשהדגש הוא לאו דווקא על ההשכלה (האוניברסיטאות לא יוצאות דופן בנושא הזה)
    ליאור מודאג מרמת הלימודים, אבל שוב, מאשים בזה את תנאי הקבלה במקום את הדרך בה עובדת השיטה שחבריו האקדמאים מנהלים ומבקשים לשמר.
    ישראל, לפני השאיפה להוביל, צריכה לשאוף להתקיים כמדינת כל אזרחיה (וגם אלה שלא) המאפשרת שוויון הזדמנויות, חופש מחשבתי ואת הזכות להתקיים בכבוד.
    אם תאפשר לתנאים מסוימים להתקיים, היא תוכל גם להוביל בלא אפילו לשאוף לכך.
    כמו שציינתי, וגם את ימימה. אנשי האקדמיה מודעים היטב לבעיה בחינוך היסודי והעל יסודי, אבל בניגוד אליך, שמוכנה להיאבק על אופיה של מערכת החינוך בישראל, רובם מעדיפים לשבת על הגדר ו"לשמור" על החלק שלהם שלא יפגע, במקום להתעמת עם מציאות שתקשה עליהם להתהדר בתאריהם.

  • כרמל  On פברואר 11, 2004 at 1:13 pm

    אולי זה מצריך יותר אנרגיה וכסף ואולי לא אבל אפשר לפתח כלי ניבוי אחרים, שתואמים יותר את החוג שמנסים להתקבל אליו. אין סיבה שאנשים ייבחנו במתמתיקה למדעי הרוח. יש גווני אינטליגנציה אחרים שצריך לבחון. לכל המקצועות הטיפוליים – רפואה עבודה סוציאלית פסיכולוגיה וכד' צריך בכלל לבחון אינטליגנציה רגשית. אחר כך אנחנו נתקלים בכל מני מחזיקי תואר דוקטור שהם אפסים מוחלטים, אטומים רגשית ומטרידים מינית וממש לא אכפת לי שהם יודעים סינוס וקוסינוס בעל פה. מצדי שיעשו ראיון אישי, כמו בפקולטה לרפואה בבאר שבע וכל הכבוד להם על כך. יש מצב לשכלל את הכלים, הפסיכומטרי הוא כלי מיושן ומוטה.

  • ימימה  On פברואר 11, 2004 at 2:30 pm

    התוקף, אז כפי שאמרו, בהתאם לשיקולי הרווח וההפסד, השימוש בפסיכומטרי ובגרויות יחד זה גם הכלי הטוב ביותר בינתיים לניבוי הצלחה, וגם המשתלם ביותר, כלכלית.

  • דוד  On פברואר 11, 2004 at 3:01 pm

    מענין לראות כמה אמוציות גורר הדיון בבחינה הפסיכומטרית, כולל מצד שופטים שלא מפריעים לחוסר בקיאותם בעובדות להרוס את השקפתם.
    בתור מדריך פסיכומטרי ותיק (לשעבר, בלי אינטרסים בענין הנדון), כמה הערות עובדתיות:
    יש נוסחי מבחן בערבית (וגם, כמובן, קורסי הכנה בשפה זו) – למרות שאיני יכול להעיד על מידת (חוסר) הטייתם היהודית/עברית. לכן טיעון שפת המבחן אינו נכון. לענין אנגלית (שפה שלישית) – מה לעשות וחלק ניכר מהלימדים האקדמאים דורש בקיאות בשפה זו?
    הציון הפסיכומטרי מהווה בדרך כלל 50% מהציון המשוקלל. מאחר ומדובר בבחינה בודדת, ברור שזהו המרכיב הנוח (ובד"כ הקל) ביותר לשפר. האלטרנטיבה האחרת היא מסע מפרך של 2-5 מבחני בגרות חוזרים – וגם שם בעזרת קורסי הכנה שעולים לא פחות מאלו לפסיכומטרי.
    מבחני (וציוני) בגרות מוטים הרבה יותר לפי רמת הבי"ס והמורה, השנה בה נבחן התלמיד, המקצועות השונים וזה לפני שדיברנו על העתקות, ציוני מגן, "עזרה" מהמורים וכו'.

  • ארתור דנט  On פברואר 11, 2004 at 3:32 pm

    ותמחה על הפסיכומטרי האיום והנורא, ואיך מבחני IQ תמיד דופקים את השחורים. שום דבר לא השתנה מאז שכתבנו את זה:
    http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=59&mess=68103

    (אגב, נשמח לשמוע תוצאות של מחקרים חדשים יותר).

  • עלמה  On פברואר 11, 2004 at 5:47 pm

    הנמכתו של סף קבלה ואולי אף ביטולו, לא צריכה לגרור עמה הנמכתה של "הרמה האקדמית".
    הרעיון לפיו נחוץ איזשהו כלי לניבוי ההצלחה העתידית של הסטודנט באוניברסיטה הוא אידיוטי.
    במדינה עשירה ומתוקנת היו נותנים לכולם להעביר שנה ראשונה באקדמיה המהוללת. מי שהיה שורד את המבחנים היה עובר הלאה ומקבל תואר.
    אם כבר עוסקים באוטופיה, אז רצוי גם שהשנה הראשונה הזו תהיה חינם.

  • dh  On פברואר 11, 2004 at 6:31 pm

    מקבלת ללימודים כל אחד, גם ללא בגרות. רמת הלימודים אינה נופלת (לפחות בתחומים שראיתי – מתמטיקה ומדעי המחשב) מזו שבאוניברסיטאות.
    בוגרי הפתוחה בציונים טובים מתקבלים ללימודי המשך באוניברסיטאות.

  • dh  On פברואר 11, 2004 at 6:37 pm

    רק דבר אחד בעייתי בפתוחה – הלימודים שם קשים. צריך לעבוד הרבה, צריך לעבוד בזמן מוגבל וקשיח, וצריך לעבוד לבד.

  • ארתור דנט  On פברואר 11, 2004 at 7:03 pm

    ממתי ישראל היא מדינה מתוקנת, לא כל שכן עשירה ? צריך המון כסף לממן את החרדים, המתנחלים, ואת דמי הבטחת ההכנסה של ג'ו. אז לאוניברסיטאות לא נשאר.

  • אמיגו  On פברואר 12, 2004 at 3:05 pm

    את צודקת, הנמכתו של סף הקבלה לא צריכה לגרור הנמכה של הרמה האקדמית.
    אין ויכוח שעדיף היה להגדיל ככל האפשר את הקיבולת של המוסדות האקדמיים, ופתיחת המכללות היו צעד נכון בכוון.
    נשאלת השאלה, איך בעולם שאינו אוטופי, בו מספר המעוניינים ללמוד גדול מהקיבולת המקסימלית הקיימת, נכון/הוגן יהיה לבצע את הסלקציה.

  • עלמה  On פברואר 13, 2004 at 3:51 pm

    אבל ארתור ודנט צודקים.
    יש כסף, הוא פשוט מנותב למקומות אחרים.
    אם נחזור לחלום האוטופיה, מדינה שמנוהלת נכון היתה משקיעה בהשכלה.
    מדינה שמנוהלת בצורה מושחתת, אין להתפלא כשהאליטות מנציחות את עצמן, גם באקדמיה.

    לכן, אמיגו ידידי, השאלה אינה שאלה של הגינות. אין שום דבר הוגן בחינוך בישראל, ולכן באותה מידה ניתן לקבוע את הרף בפירמת נעליהם של המבקשים להתקבל לאוניברסיטאות.

  • זאב  On פברואר 23, 2004 at 2:49 pm

    בדיון שמתנהל פה יש כמה נושאים:
    1. האם החינוך חייב להיות פתוח לכול, והזדמנות שווה?
    2. האם גם כך לגבי חינוך גבוה (=אוניברסיטה)?
    3. האם הפסיכומטרי יעיל/תקף/ חשוב בניבוי ההצלחה באוניברסיטה?

    אז בואו נתחיל:
    אני מאמין שהחינוך צריך להיות פתוח לכול ולתת הזדמנות שווה, *אבל* אין פירושו שכל מי *שרוצה* צריך להתקבל לאוניברסיטה. אינני חושב שהאוניברסיטה צריכה להוריד את הרמה כדי לקבל כל מי שרוצה. יש מכללות וראוי לעודד את קיומן.

    ב. חינוך עולה כסף. מה לעשות, כמו כל רכישה של כלים לקידום חברתי או מקצועי – גם חינוך שווה כסף, ועולה כסף. אני מניח שהכול יסכימו שלימודי משפטים צריכים לעלות כסף – כי פוטנציאל ההשתכרות גבוה. (אגב – עלות לימודי המשפטים בארץ באוניברסיטאות היא ממש מגוכחת ביחס לפוטנציאל ההשתכרות – כ $2000 לשנה שכ"ל). בארה"ב, שרבים רוצים להשתוות אליה, אנשים ממשכנים את חייהם כדי ללמוד משפטים.

    ג. האוניברסיטה אמנם נתמכת ע"י המדינה (ות"ת ומל"ג), אבל למעשה היא (הן) גוף עצמאי שמוכר מוצר שנקרא "תואר". אני מניח שאין חולק על כך שמי שרוצה ללמוד להיות טכנאי מחשבים מבין שהוא צריך לשלם בשביל זה, ולעמוד בתנאי קבלה מסוימים (כמו ידיעת אנגלית, קצת מתמטיקה, קצת שכל ישר, חוש טכני ועוד). הרקע שממנו בא המועמד לקורס המחשבים לא מעניין אף אחד. אם גדלת בשכונת מצוקה, גדלת כצפונבון, או אתה צ'רקסי מהגליל. אתה צריך לעמוד בסף מסוים.

    ד. למשרד החינוך אין יכולת להשפיע או לפקח על החומר הנלמד, ואיך מלמדים אותו, באוניברסיטאות. זה מצב מנוגד לבתי הספר, ששם ברוב המקרים משרד "החינוך" קובע את התוכן ואת דרכי הלימוד. מאחר שהמדינה לקחה את האחריות לחינוך וללימוד בבתי הספר, היא גם חייבת בסמכות ובמתן הזדמנות שווה. לא כאן המקום לדון האם זה באמת קורה היום (או אי פעם). התשובה היא כמובן "לא".

    ה. זה מביא אותנו לפסיכומטרי: מאחר שכמעט לא קם איש להגן עליו, אני מוכן לעשות זאת. אני תופש את הפסיכומטרי כמבחן-סף. לעולם הוא יהיה "מוטה" לטובת התרבות שממנה הוא בא (מה לעשות, האוניברסיטאות שלנו הן מן המין המערבי, ולכן זו גם התרבות השלטת בהן). אני מניח שמבחן פסיכומטרי לאל-אזהר יהיה אחר.

    וידוי אישי:
    אני למדתי בבי"ס תיכון מאד לא הישגי, לא תחרותי (ועל כך אני מאד שמח). מאחר שיש בין משתתפי הדיון כאלו שלמדו באותו בי"ס, אני מניח שגם להם יש דעה מסוימת עליו.

    בכל אופן, סיימתי אותו עם תעודת בגרות ממוצעת ביותר (ומטה), ובלי בגרות במתמטיקה (אז היתה אפשרות להיבחן בביולוגיה מורחב במקום מתמטיקה). לאחר הצבא ביקשתי להתקבל לאוניברסיטה. הודיעו לי שחובה עליי לעשות בגרות במתמטיקה (למה? ביקשתי ללמוד תחומים שהשימוש הייד בהם במתמטיקה הוא חישוב ממוצעי הבחינות), וכמובן – פסיכומטרי. לקחתי על חשבוני קורס במתמטיקה. למדתי לפסיכומטרי, וקיבלתי ציון נאה. התקבלתי לאוניברסיטה, ואפילו הייתי כל שנה ברשימת הדיקאן ומורה בחוג שלי.

    מה זה מלמד?
    א. רק בזכות הפסיכומטרי התקבלתי.
    ב. לבגרות לא היה תוקף רב בחיזוי הצלחתי האקדמית.
    ג. אני חושש שהיום תוצאות הבגרות אינן "אמיתיות", וזוכות לכל מיני "חיזוקים" לא כ"כ כשרים בבתי הספר.
    ד. גם אז חשבתי שרוב הבחינה הפסיכומטרית בודקת את רוב התחומים הנדרשים לתלמיד טוב באוניברסיטה (למע אולי בחינת הצורות והמצולעים). אני גם מצר על כך שהוציאו את החלק של "ידע כללי", בטיעון המטופש ש"זה משקף תרבות מסוימת בלבד". לצער כולנו, הידע הכללי וההשכלה הרחבה הם היום מלת גנאי.

    ועוד דבר אחד: מספיק עם גישת ה"מגיע לי, כי לא קיבלתי אותם תנאים כמו האחרים כשהייתי ילד": זה לא מביא אף אחד לשום מקום. אפליה מתקנת? כן! (=הקצאתמקומות בחוגים מבוקשים ליוצאי הפריפריה, למשל). הורדת הרף? לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: