מכתב גלוי לג'יי קיי רולינג

הייתי קונה את הספר החמישי בשנה שעברה כשהייתי בלונדון, בדיוק כשהוא יצא. כל כך הרבה זמן חיכיתי שהוא ייצא, ובכל זאת לא שכחתי למה התגעגעתי. אלא שהייתי כבר באוברווייט של עשרים קילו ולא רציתי להוסיף עוד חמישה. 
 
מה אני אגיד לך, עכשיו כשרכשתי את הספר, האוברווייט לא היה סתם תירוץ לא לקנות את הספר בלונדון. אני לא יודעת איך את נוהגת לקרוא את ספרייך, אבל אני, למשל, ורוב האנשים בסביבתי הקרובה, אוהבים לקרוא ספרים במיטה. אם נמאס לי לקרוא בשכיבה על הבטן, אני עוברת לגב. אם גם זה לא טוב, על הצד. לפעמים, כשאני ממש לא יכולה להניח את הספר מידי (כמו שהיה עם ספרייך הקודמים) הוא עובר איתי גם לשולחן האוכל. לעתים, בקיץ, הספר הולך איתי אל הים. בחורף – לפארק בימים שטופי שמש. אם, נגיד, אני צריכה ללכת למקום שידוע לי שיהיה בו תור המתנה ארוך, אני מביאה לשם, יפה, הבנת, את הספר. ככה זה עם ספרים נורמליים, אפשר לעשות את זה.
 
עכשיו תסבירי לי איך אני אמורה לעשות את זה עם ספר שיש בו שבע מאות שישים ושישה עמודים והוא כרוך בכריכה קשה? איפה לכל הרוחות אפשר לקרוא ספר כזה? במיטה? איך אמורים להרים כזה ספר בשכיבה על הגב. איך אפשר לקרוא אותו בשכיבה על הצד? ובאוכל, איפה בדיוק אני אמורה להחזיק את הסכין והמזלג אם הדפים צריכים כל הזמן קונטרה כדי לא יעברו מרצונם החופשי? אין מה לדבר בכלל על לקחת אותו למקומות מחוץ לבית. לא חראם על הגב?
 
אולי לא הייתי נדרשת לעניין אלמלא הגעתי כבר לחלק המרתק שבו באמת אי אפשר להניח את הספר מהיד. אבל כל התיאור של הבית של מסדר הפניקס קצת מיותר ארוך ומוסיף משקל לספר. ויש עוד קטעים מייגעים, אבל לא אכנס לזה עכשיו. ויש פה עוד בעיה. מכיוון שמספר העמודים גדל והולך, אני לא רוצה אפילו לחשוב איך ייראו הספרים הבאים.
 
עצתי לך – עזבי איך זה נראה. נדמה לי שאני לא היחידה שתשמח לספרים שישי ושביעי בני שלוש מאות חמישים עמודים לכל היותר כל אחד. זה לא העניין של התוכן כל כך, כי הספר מרתק כמובן (אם כי, שימי לב להארכות מיותרות כפי שציינתי לעיל), אלא בעיקר הבריאות והידידותיות למשתמש. תלמדי מג'יי קיי הישנה שכתבה את הספר הראשון במספר עמודים שלא מכביד על עמוד השדרה ומעקם את היציבה, ועם זאת, הצליחה לעשות אותו כל כך מעניין שהביא אותה לאן שהגיעה עד היום.
 
בכבוד רב,
ימימה

 

הערה לסדר (בלי קשר להארי או לג'יי קיי) 

לאחרונה נעלמתי מכאן קצת. אין לי סיבה טובה מדי, חוץ מזה שהייתי עסוקה בלהרוג פינגווינים. מי שעבודתו יקרה לו מוזמן לא ללחוץ על הלינק. מי שבכל זאת לחץ, מוזמן לשבור את השיא שלי שהוא – 608 (ולהביא צילום מסך). מפאת כישורים טכניים לקויים, לא הצלחתי לצלם את המסך. עם זאת, יש לי עדים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עומר  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 4:14 pm

    הגעתי למצב שבו לקרוא את הספר עשה לי כאב בטן (לא יכולתי כבר להחזיק את הספר במיטה, אז השענתי אותו על הבטן). שמתי כרית, לריכוך המשקל…

  • בור ועם הספר  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 4:20 pm

    הוראות שימוש בהארי פוטר:
    1. גיזרו את העמודים מהכריכה.
    2. קיראו את הספר כאשר הוא מחולק לקבצי דפים.
    3. השתמשו בדפים המופרדים לקינוח העכוז

    (הארי פוטר – הספר ששום ספריה ביתית אינה שלמה בלעדיו)

  • כשהארי פגש את סאלי  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 4:24 pm

    יכולת לכתוב פשוט שזה ארוך מידי לא?

    וחוץ מזה, יש לה עכשיו מערכת ספרותית שלמה שצריכה להתבטא ולהביא תמלוגים.

  • דנה  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 7:19 pm

    אבל מאוד מזדהה שכן עוברת את אותו דבר עם ה-"Corrections" של ג'ונתן פרנזן. חשבתי שיהיה מדליק לקנות את הספר בגרסת ה"Oprah Book Club" (המועדון שהסופר לא הסכים להיות חבר בו), ולכן נתקעתי עם משקולת 7 ק"ג שלא נכנסת לשום תיק (ניסיון לדחוס אותו לתיק שלי נגמר בקריעת התיק). הספר משובח אבל אפשר לקרוא אותו רק במיטה (בעזרת כרית ספייר).
    יבוטל ה-hardback מיד ובדיעבד!

  • זו ש  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 9:37 pm

    לחלק את הספר לשני כרכים. מה שעבד בשביל ג'ורג' מרטין, יעבוד גם בשביל רולינג.

  • ימימה  ביום מרץ 9, 2004 בשעה 9:41 am

    תודה על הרעיון. איכשהו יש לי הרגשה שגם הדבר הזה לא יצליח להחזיק את הדפים הסוררים. 🙂

    ולאדון בור ועם הספר, מכיוון שהודית שקראת רק ספר אחד של הארי פוטר, ואת הגרוע מכולם, דעתך לא נחשבת בעניין זה. P-:

  • לילבס  ביום מרץ 9, 2004 בשעה 11:42 pm

    (המחורזת!)ל"שידוך הולם" כך:

    Buy me before good sense insists
    You'll strain your purse and sprain your wrists.

    לפחות היה מודע לבעיה 🙂 ואף שהייתי מוכנה לעבור את זה שוב בשמחה, יש בהחלט משהו בבעייתיות שאת מתארת.

  • הדר  ביום מרץ 15, 2004 בשעה 9:11 pm

    נכון שזה מאוד לא נח להחזיק ככה ספר, אני קראתי את החמישי ואני מבינה למה את מתכוונת…
    אבל לפי דעתי אם היא הייתה מקצרת את הספר, אז הוא כבר לא היה שווה כלום!
    אני, בלי שום קשר, אוהבת ספרים ארוכים. אבל לא משנה לי כל כך אם הוא ארוך או קצר… כן, זה מעצבן להחזיק ככה ספר אבל זה כל היופי בו.יש כמה תיאורים מוגזמים, שלא משנה אם היו או לא, אבל אם היא הייתה מקצרת אותו ל 350 עמודים אז הוא לא היה מעניים כמו שהוא עכשיו. וחוץ מזה, כפי ששמתי לב, ג'י קי רולינג לא סתם מוסיפה את הדברים הקטנים, אלא אם כן יש להם הקשר לשאר הספרים!
    ותאמיני לי, כבר ראיתי כל מיני דברים קטנים שג'י קי רולינג הוסיפה, ובאמת היה להם הקשר בספרים האחרים!!!

  • הדר  ביום מרץ 15, 2004 בשעה 9:11 pm

    נכון שזה מאוד לא נח להחזיק ככה ספר, אני קראתי את החמישי ואני מבינה למה את מתכוונת…
    אבל לפי דעתי אם היא הייתה מקצרת את הספר, אז הוא כבר לא היה שווה כלום!
    אני, בלי שום קשר, אוהבת ספרים ארוכים. אבל לא משנה לי כל כך אם הוא ארוך או קצר… כן, זה מעצבן להחזיק ככה ספר אבל זה כל היופי בו.יש כמה תיאורים מוגזמים, שלא משנה אם היו או לא, אבל אם היא הייתה מקצרת אותו ל 350 עמודים אז הוא לא היה מעניים כמו שהוא עכשיו. וחוץ מזה, כפי ששמתי לב, ג'י קי רולינג לא סתם מוסיפה את הדברים הקטנים, אלא אם כן יש להם הקשר לשאר הספרים!
    ותאמיני לי, כבר ראיתי כל מיני דברים קטנים שג'י קי רולינג הוסיפה, ובאמת היה להם הקשר בספרים האחרים!!!

  • גיליבאג  ביום מרץ 16, 2004 בשעה 9:30 pm

    http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml?xml=/news/2003/10/31/wpott31.xml&sSheet=/news/2003/10/31/ixworld.html

    מומלץ לעשות הפסקות מתודיות, כמה תרגילי שחרור, לא לשכוח לאכול ולשתות…

  • ימימה  ביום מרץ 17, 2004 בשעה 12:02 am

    אכן. יש הרבה הפסקות אצלי. אבל המתרגמת, המתרגמת… 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: