בין יתר המלצות ועדת דוברת דובר על בחינת המורים לפני כניסתם לתפקיד, כמו שעורכי דין נבחנים. לו נדרשתי בעצמי לבחון את המועמדים לתפקיד, אלה היו הקריטריונים הבסיסיים שהייתי בודקת:
קריאה: כל המורים יהיו חייבים לדעת לקרוא כהלכה וללא שגיאות טקסט מנוקד (רצוי שיהיה זה קטע מהמקרא). הבחינה תהיה בעל פה, ולא יעברו אותה אלה שיקבלו ציון נמוך מתשעים.
הבנת הנקרא: כל המורים יהיו חייבים לדעת לקרוא טקסטים עבריים ולהבינם כפשוטם. מבחן הבנת הנקרא יכלול קטעים (לאו דווקא קצרים) שיילקחו מהמקרא, מספרות ההשכלה, מספרות התחייה, מהספרות בת ימינו, מהעיתונות וממאמרים פובליציסטיים ומחקריים. (בכוונה דילגתי על כל ספרות ההלכה.)
יכולת התבטאות בכתב: המורים יהיו חייבים לדעת להתבטא בכתב. לצורך כך ייבחנו בכתיבת חיבור קצר בעל מבנה של מאמר על נושאים שיינתנו בזמן הבחינה. (ציון ירד גם על שגיאות כתיב.)
שפה זרה: המורים יהיו חייבים לדעת שפה זרה נוספת אחת לפחות ברמה משביעת רצון, ויידרשו לעבור בחינה בשפה זו.
חשיבה מתמטית: המורים יהיו חייבים להיות בעלי ידע בסיסי במתמטיקה, ולהיבחן על כך. השאלות לא יהיו מורכבות יותר מהרמה הנדרשת מכל תלמיד בסוף כיתה טי"ת.
המבחנים לא יבדקו ידע, אלא יכולות בסיסיות שבלעדיהן האדם אינו יכול להקנות ידע. (ייתכן שאפשר יהיה לוותר גם על הבחינה בשפה הנוספת.) מכיוון שכך לא יידרש ידע כללי בהיסטוריה או בספרות, או מבחן התמצאות במחזות של שיקספיר, או בכתבי ניטשה, אף שברור שידע כזה רק יוסיף לערכו של כל מורה.
געגועי לגאלה פלצ'ידיה 
תגובות
אם אלו הדרישות שיוצבו.
ולמה מורה למתמטיקה/ספורט(/ספרדית) צריך שפה זרה?
אולי כדאי להחיל את הבחינות האלו גם על נבחרי הציבור?
רמז – דליה איציק וגם גורלבסקי לא יעמדו בקריטריונים.
א. הדרישות שלך ממקצוע ההוראה לא גבוהות, ובכל זאת אני מעריך שהכשלת כרגע לפחות חצי מהמורים בבי"ס יסודי (אני מתלבט אם להוסיף בו סמיילי או פראוני).
ב. לדעתי אפשר להסתפק במבחן חשיבה מתימטית ברמה של כתה ז'. את יודעת כמה מורים אני מכיר שמקבלים בלק-אאוט ברגע שהם מקבלים שהם שומעים "שני צינורות ממלאים ברכה…"?
ג. אני חשבתי על רעיון חליפי, בסגנון מבחן טיורינג (להבדיל בין אדם למחשב): מקימים חדר צ'אט עם עשרה אנשים. חמישה מהם מורים וחמישה אסירים מכלא שאטה. מנחה הצ'אט מעלה נושא לדיון, כל נושא שהוא. הם משוחחים במשך חצי שעה על הנושא ואז כל אחד מהם צריך לנחש מיהם המורים ומי האסירים. עוברים את המבחן רק המורים שמצליחים לבדל את עצמם כמורים (והאסירים שמצליחים לפברק מקבלים 48 שעות חופשה).
אבל במחשבה שניה, לא מגיע (מגיעה?) להם כל הציניות הזאת. אנחנו כחברה מעמידים אותם במצב בלתי אפשרי ואחר כך מאשימים אותם שהם לא מצליחים.
אולי כדאי במקביל להציע למורים שכר ראוי.
שהמורים יבחנו ביכולתם להעביר לתלמידים גישות פוסיטיביות לחיים ? אולי המורים יבחנו ביכולם ללמד ולהדגיש גישות ודרכים שיאפרו לתלמידים להבחין בין טוב לרע? בין חשוב ולא חשוב? אולי לבחון את המורים ולראות אם יש להם "ארגז כלים" לשימוש בחיים, שאותו הם יוכלו להעביר לתלמידים?
אולי?
וכן, שפה נוספת זה חשוב!
וגם כל שאר הדברים שהזכרת חשובים לא פחות!
לאלכס – ברור שגם שכר ראוי. זה כבר היה בהמלצות של ועדת דוברת. אני רק הצעתי דברים שלא נאמרו שם. 🙂
לאילן – אתה כמובן צודק, אבל הציניות אינה מכוונת רק כלפי המורים, אלא גם כלפינו כחברה שנתנו למצב להגיע לידי כך שמורה לא יודע לקרוא פרק בתנ"ך. (וסתם קוריוז, פעם אחת כשהייתי מורה ושאלתי את אחת התלמידות שלי איפה התנ"ך שלה היא נופפה לי במחברת בשמחה, ואמרה, הנה. אבל איפה התנ"ך, התעקשתי, והיא התעקשה שהמחברת זה "תנ"ך". כמו שיש "ספרות" "לשון" ו"מתמטיקה" כך יש "תנ"ך והוא המחברת. וכך קלטתי לראשונה שאף מורה לא מקריא ממש מהתנ"ך אלא מספר לתלמידים מה כתוב שם במילים שלו.)
וליוסי – ברור בהחלט שמורה צריך להיות גם איש עם ערכים. אבל הוא לא צריך "ללמד" אותם את הילדים, אלא להדגים בעצם היותו אדם ערכי. בנוסף לכך, ערכים ומוסר זה עניין משתנה, כל עוד לא מדובר על חוקים ברורים של המדינה שעבירה עליהם גוררת עונש. לכן התמקדתי בעניין האקדמי בלבד. (אגב, בתי הספר שמו דגש רב בשנים האחרונות על "החינוך לערכים". נראה לך שהחינוך הזה הניב פירות? מסופקני. לא רק שלא הניב, הדגש ששמו על תכנים שאינם אקדמיים רק דרדרו את המערכת עוד יותר.)
דרדרו = דרדר. 🙂
כל זה נכון.
אבל איפה הערכים איפה?
לא צריך מורים שיכינו את הילדים לצבא.
הרצון לשים רף אחיד לכל המורים כאילו מדובר בשטאנס אחד ועיסוק אחד הוא בדיוק מה שהופך את מערכת החינוך שלנו לכושלת ונלחמת בעוז נגד האינדוודאליזם וההבדלים בין כולנו.
הידע המינימלי שנדרש מהמורה צריך להיות מותאם למקצוע אותו הוא רוצה ללמד. התקופה הזאת שבה אדם עושה תעודת הוראה והולך ללמד כל מקצוע שהוא, היא-היא זו המניבה תוצאות עגומות כל כך במבחנים ההשוואה ומוציאה מביה"ס אנשים שלא יודעים את הדברים הבסיסים בתרבות המערב.
הדרישות של מורה לחינוך גופני לא צריכות להיות אותן דרישות שתקפות לגבי המורה להיסטוריה. ההפך, כל מורה צריך להתקמצע ביכולת ההוראה והידע בתחומו ולהגיע בו לרמת מומחיות.
כמו כן עצוב מאוד שבחרת להתעקב על עניינים פורמאליסטים כמו שגיאות כתיב וחשיבה מתמטית. הרבה יותר חשוב שלאדם תהיה יכולת למידה של נושאים חדשים, חדווה ותאוות לימודים, גישה טבעית לבני הגיל הרך ואמונה בסיסית בחשיבותו של החינוך.
מה גם שבחרת להתעלם לחלוטין מלקויי הלמידה, החל מהדיסלקטים ועד לדיסגרפים.
מה אם יש מורה נהדר לתיאטרון שמתקשה בכתיבה בגלל לקות אורגנית? האם הוא לא היה עובר את המבחנים?
תעודת הוראה, וסלח לי שאני מכליל, אינה התעודה הנחשקת ביותר כיום. היא תהיה נחשקת אך ורק אם להיות מורה יחשב בחברה כהישג. ועל מנת שזה יחשב כהישג, צריך, א. גמול כספי. ב. דרישות סף גבוהות, דוגמת אלה שציינה ימימה. ובעניין כל מיני מקרים פרטיים, החלף את המילה מורה במילה מחנך ותראה שהקרטריונים שצוינו בפוסט אינם כה איומים. וממילא, למקרים פרטיים צריך שיהיו פתרונות פרטיים. אני מבטיח לך, בשום מערכת של קרטריונים, אף אחד לא יפסול, למשל, את רוני סומק מלהיות מורה לספרות, גם אם במתמטיקה הוא לא מי יודע מה.
גם לבית יש תפקיד בחינוך מוסרי-ערכי, אבל מה לעשות, לא תמיד יש "ערכים ומוסר" בבית! להפך, יש ילדים שרואים דוגמאות רעות. אז..מי שנולד במקום כזה הוא חסר תקווה. לא, ערכים אפשר ורצוי ללמד.השאלה היא אלו ערכים. בין אדם לחברו? בין אדם למקום? בין אדם למדינה?
ערכים זה לא מסר פוליטי!
ישנם דפוסי התנהגות גמישים וטובים.
יש מספיק.
תודה
לגלעד – בעניין הערכים – עניתי קודם ליוסי. האם באמת יפתיע אותך לגלות שיש אנשים שבשבילם שירות בצבא הוא ערך? אם כן, אתה לא יודע איפה אתה חי. האם יש לפסול אנשים כאלה להוראה? אם זו אינה דיקטטורה מחשבתית אינני יודעת מה כן.
לנמרוד – הרשה לי לצטט את דברי אמיגו: "הדרישות שלך ממקצוע ההוראה לא גבוהות." בכוונה לא ביקשתי שיהיו בעלי ידע רחב. דרשתי דרישות שכל ילד בכיתה טי"ת אמור לעמוד בהן, והבהרתי שמדובר ביכולות, לא בידע. זה לא רף גבוה כלל למי שאמור לחנך. אם זה מבהיל מישהו זה חמור ביותר.
אמרת כי "הידע המינימלי שנדרש מהמורה צריך להיות מותאם למקצוע אותו הוא רוצה ללמד." האומנם? לדעתי הידע *המקסימלי* שנדרש מהמורה צריך להיות מותאם למקצוע שהוא רוצה ללמד. כל ידע נוסף, יהיה זה המינימלי ביותר (והדרישות לעיל היו מינימליות בהחלט) שיש לו בתחום אחר, יהפוך אותו מטכנאי של המקצוע שלו לאדם בעל ערך רב יותר.
בעניין החשיבה המתמטית (ברמה של כיתה טי"ת!) שוב, זה לא עניין פורמליסטי, זה עניין בסיסי. אבל אני נוטה לקבל את הצעתו של אמיגו. שיהיה, ברמה של כיתה ז' גם טוב. אתה יודע מה, אני אהיה לארג'ית. כיתה ו'.
ושגיאות כתיב? בשנים האחרונות (גם כשאני הייתי מורה) היתה מין מגמה כזו לא לתקן את שגיאות הכתיב לתלמידים. "העיקר שיביעו את עצמם." ובכן, זה לא עבד. הם גם כותבים בשגיאות, וגם לא מביעים את עצמם.
ובעניין הדיסלקטים והדיסגראפים – אכן, יש גם פה מקום להקלות, כמו בכל מקום אחר. עם זאת, בבית הספר היסודי המורים חייבים לדעת לכתוב בלי שגיאות כתיב.
"(בכוונה דילגתי על כל ספרות ההלכה)"
חשבת שאני לא אשים לב, אה??
מה קרה ימימה, עשיתי לך משהו רע? זה משהו אישי נגדי, או מה?
טוב, לא נורא. תפסת אותי במצב רוח טוב. דלגי חופשי. רק אל תגידי שאני לא לארג' איתך.
ולמה הפסקת עם ההוראה?
ואז מצאתי עבודה שנהניתי בה יותר, ושהתאימה יותר לכישורי. 🙂
אני מתנצל מראש אם הדברים שאומר יישמעו כשוביניזם. הם לא כאלה, בשום פנים ואופן.
הסוציולוגיה זיהתה זה מכבר קורלציה כמעט מלאה בין אחוז נשים במקצוע לבין השכר המשולם באותו מקצוע עצמו. מקצוע ההוראה רווי בנשים, והן מהוות בו רוב מכריע. בהתאם, השכר שם נמוך למדי. לשאלה מה קדם למה – חדירת הנשים למקצוע ואז ירידת השכר בו או ההיפך – יש חשיבות אמנם, אבל היא משנית בלבד לצורך העניין. בקיצור, הרעיון הוא להחדיר יותר גברים לתוך מקצוע ההוראה.
ההוראה נתפסת כיום כמקצוע המתאים לנשים המעדיפות לשוב לביתן בשעה מוקדמת, לפחות בהשוואה לעיסוקים אחרים. אינני טוען שמדובר במקצוע קל, אלא פשוא שחוסר האיזון בין המינים בו משפיע לרעה על מעמדו.
בעניין הפמיניזציה של מקצוע ההוראה, ומה שזה עשה לה, כפי שעשה לכל מקצוע שעבר פמיניזציה.
עם זאת, אני חולקת עליך בעניין המסקנה – להכניס יותר גברים. אם דרישות הסף יהיו גבוהות (ואני חוזרת ואומרת, מה שהצעתי אינן דרישות גבוהות) היוקרה תעלה (ואז ממילא ייתכן שיבואו יותר גברים, אבל זה כבר עניין לדיון אחר) והשכר יהיה בהתאם.
אבל הדרישות הגבוהות אינן צריכות לבוא כתשובה לשכר הנמוך, אלא כתשובה לרמת ההשכלה הירודה של המורים.
סתם קטנוניות טכנית מצדי, אבל איך בדיוק "הבחינה תהיה בעל פה" אם צריך לקרוא טקסט מנוקד?
הנבחנים יצטרכו רק לדעת לקרוא את הטקסט בקול, רק לקרוא, אבל לא לשגות בניקוד. (גם אם הם מכירים את המילה מנוקדת אחרת, או חושבים שהם מכירים את המילה מנוקדת אחרת.)
ימימה יקירתי,
דרישות הסף שניסחת, הגם שהיו מכשילות נתח נכבד מן אוכלוסיית המורים,
אינן מספקות אותי כלל ועיקר. נהפוך הוא, הן מדאיגות אותי.
מורה צריך את כל אלו כתנאי מוקדם, נכון, אבל יש עוד אי אילו תנאים מוקדמים.
לא פחות חשובים (אם לא יותר!)
והם קשורים במידת האינטליגנציה הרגשית שבה הוא ניחן –
היכולת שלו לעמוד במצבי לחץ,
היכולת שלו לאלתר פתרון גם כשאין אמצעים שגרתיים,
מידת התושייה שבה הוא ניחן,
הסבלנות והסובלנות שלו,
מידת הכאריזמה וכושר הנהגה שלו.. ויש עוד.
אופס, כעת, לצערי, חיסלתי כמעט את כל המורים.
אז עם כל הכבוד לכל הועדות –
עד שתעודת ההוראה לא תהיה תעודה נכספת המעניקה כבוד ויוקרה
לא נקבל את השינוי הזה.
ושינוי כזה יוכל לקרות רק אם רמת השכר של המקצוע תהיה מן הגבוהות ביותר במשק
והאלמנט שנקרא קביעות יבוטל.
פעם חלמתי להיות מורה
כזה עם לוח וגיר
מוביל תלמידים בשבילי המידע
והידע – מקצוע מסעיר.
פעם חלמתי להיות מורה
מחנך, מעצב אנשים
אך אז התעוררתי מליל בלהות
שרמז לחיים הקשים:
המורה בחלום הפך למורא
מפני תלמידים אלימים
המשכורת הפכה באחת לסכורה
ושערי האוצר חתומים.
השליחות נגלתה כשליחות קטלנית
(מורה זה לא גן ילדים)
ותכנית הלימוד- אללי, זו תכנית?!
נלך לאורה – ונתעה, אבודים.
ונוסיף על כל אלה פסילה שקיבלתי
על שימוש לא נכון בלשון
"אין "חלמתי להיות"! יש "רציתי", "קיויתי"
בכלל – אל תורה. לך לישון!".
אסורים על ידיי, אזוק וכבול
על ראשי הקירח וכן – החלול
אעלה לי מורה של ג'ילט בחיוך
חסל פלירטוטי עם עולם החינוך.
SHOW ME THE MONEY
THEN SHOW ME THE WAY TO THE CLASS
כישרון גדול. 🙂
ושלומית, צודקת, כמובן. כמו שאמרתי, דרישות מינימליות. (ודיברתי רק על הדרישות האקדמיות, בלי להיכנס לענייני אופי ומזג, שהם עניין שונה.)
ובעניין הקביעות – לא הייתי מבטלת אותה מהר כל כך (אחרי החלת הקריטריונים הנ"ל). חברה שהעובדים בה עובדים ללא קביעות (מצד ההשקפה הכלכלית שלי, לפחות) היא חברה חולה.
(עם זאת, כמובן אפשר להחיל קביעות רק אחרי תקופה ארוכה יותר מהנהוגה כיום, ורק אחרי שעומדים בקריטריונים מסוימים.)
הייתי בודקת במבחן גם את מידת הצניעות.
איכשהו היא הלכה לאיבוד עם הזמן.
וכמובן גם משכורת, עניין במקצוע ואתגר אינטלקטואלי
כן שכחנו כי צריכה להיות שם גם תשוקה, להט עז להקנות ידע וסבלנות אינסופית לאנשים הקטנים הקרויים בלשון העם ילדים.
ואשר לנו הרי הדיון הזה נעשה כמו אחזנו בנושא במקל , לטעמי כל עוד כל אחד מאיתנו לא יכול להגיד בקול רם כי מחר אם ידרש יוכל לקחת את מושכות ההוראה, אנו צריכים להיות יותר בררנים ואולי אפילו סלחנים בביקורת שלנו
ולכן:
everybody must get stoned.
שוב זילזול ראיה קצרת מועד ומיושנת מה עם נושא המחשבים
כבר עכשיו הם זקוקים לידע בסיסי הקשור לעבודה שלהם
שלא לדבר שאפילו ילדים בכיתה א כבר יודעים יותר בנושא מהמורה הממוצע
מה שדי מוריד מערכם של המורים שהתלמידים שלהם יודעים הרבה יותר מהם
שלא לדבר על להכין את הילדים האלה למציאות הטכנולוגית בעוד 10 שנים
אתה צודק במאה אחוז. הייתי צריכה להוסיף את זה.
אני מציע שמועמד לתפקיד ראש הממשלה יבחן ביכולות הבאות, כתנאי מקדים להגשת מועמדותו לתפקיד:
1. קריאה של טקס מנוקד (ציון מעבר – 90)
2. הבנת הנקרא של טקסטים שונים (לא כולל ספרות ההלכה).
3. חיבור.
4. שפה זרה.
5. חשיבה מתמטית בסיסית (ברמה של כיתה ו' או ז' או ט' – נשאר פתוח)
6. יישומי מחשב.
מה רע?
לוותר על:
. (הבנת הנקרא של טקסטים שונים (לא כולל ספרות ההלכה)
ואת אלה שנכשלו תמיד נוכל להפוך לנשיאי המדינה.
ולא "אם אק"ק" (פליטת מקלדת). עכשיו אין לי סיכוי להיות מורה בישראל.
תסלחו לי שאין לי מושג איך אומרים את זה בעברית – אבל הסופט סקילס – שכמה אנשים כבר מנו פה, כמו יכולת הקשבה, רגישות, כריזמה, יכולת לרתק וכו', לפחות כל עוד מדובר בהוראה בבתי הספר (להבדיל ממוסדות השכלה גבוהה), אינם פחות חשובים מהכישורים המקצועיים גרידא (ואני מהססת אם לומר שלמעשה הם עולים על האחרונים בחשיבותם).
רוב התכנים הנלמדים בגיל בית הספר במילא פורחים ממוחותינו במוקדם או במאוחר, ואין שום רע בכך. מה שנשאר אלו הכישורים הסוציאליים, האופי, הגישה לחיים, שמתעצבים ומתגבשים באותם שנים, שלמורים השפעה רבה עליהן.
לכן, לדעתי, המורים פשוט צריכים להיות קודם כל בני אדם, ובתור ערך מוסף הם צריכים להיות בעלי יכולת הקניית יידע (בשביל זה משלמים להם בסופו של דבר).
הרי בעצם, אם כבר משהו מכל זה נשאר, זה החומר מהשיעורים של המורה הנערץ, המלהיב, המעניין, ולא משנה מה היה המקצוע שלימד.
אולי גם באוניברסיטה לא יזיק שיבחנו את יכולת הקניית היידע של המרצים לפני שיעלו אותם על הקתדרה.
אין שום מתאם הרי בין יכולת אקדמית, שמתבטאת בעריכת מחקרים, פרסום מאמרים וכו לבין יכולת לעמוד מול קהל ולהרביץ בו תורה.
אני רואה שהפוסט הזה ישן אבל הויכוח רלוונטי מתמיד.. מצד אחד תעודת הוראה מקנה לאנשים מקצוע ולכן הופכת ליותר נחשקת בחוגים מסוימם וגם נראה שיותר מוסדות מתחילים להציע תוכניות ברמה גבוהה, אך מצד שני נראה שדווקא הקריטיונים שמשרד החינוך מנסה לעודד דרכם אנשים להגיע לתחום (חיזור אחרי אנשי הייטק ותעשיה להסבה מקצועית) הם כאלה שקצת מתנגשים עם הערכים המהותיים שמחנך צריך לייצג..