אז לשנות או לא לשנות?

"הסירו ידיכם הטמאות," אמר אורי אורבך בתכנית המילה האחרונה ברדיו על ההצעה לבטל את הקמץ ואת הסגול. חלק מהתגובות בוואלה היו מתלהמות, ולאו דווקא משום שהקוראים הם נקדנים דגולים, אלא פשוט משום שזה נראה להם חילול של איזה שהוא קודש. (מה שלא הפריע לחלקם, כמובן, להגיב בשבת.)
 
אבל איזה קודש? מה קדוש פה? הטברנים הציעו את הניקוד שלהם (והיו עוד מסורות ניקוד מלבד הטברנית) כדי להסדיר את ההגייה, כפי שהיה מקובל בזמנם, לא בשביל לקדש שום דבר. ההגייה השתנתה, ולפיה אפשר לשנות גם את הניקוד. לא להשמיד אותו, לא להעביר אותו מהעולם. לשנות. וקצת. ולא בכל המקומות. ובהתאם לכללי דקדוק. ההגייה לא תשתנה. התנ"ך לא ישתנה, הסידור לא ישתנה. 

ועוד עניין שראוי להבהיר:
בדיונים רבים שהשתתפתי בהם, פאסיבית או אקטיבית, כונו אנשי האקדמיה "אוכלי חינם". אז מבזק חדשות, אם זה עדיין לא ידוע לכול: חברי המליאה (הם אלה המחליטים את "החלטות האקדמיה") אינם מקבלים כסף על פועלם. עובדי האקדמיה – החוקרים, העובדים על המילון ההיסטורי ועוד, מקבלים כסף על עבודתם ככל חוקר אחר שמקבל כסף על מחקרו. הקריאה "אוכלי חינם" מגוחכת. כי אם היא מכוונת לחברי המליאה, הרי שאין בה ממש, ואם היא מכוונת לחוקרים, האם אותם אנשים המשמיעים את הקריאה הזו יקראו גם להפסיק את המחקר באוניברסיטאות? או להפסיק לעסוק בתרבות בכלל? מעניין שקריאה זו מגיעה הרבה פעמים דווקא מצד אלה שמצדדים בשמירה על התרבות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On יוני 6, 2004 at 4:06 pm

    קודם כל הכתבה שלך בהארץ היתה יפה ומעניינת.
    אישית אני תומכת בעמדתם של מאיר שלו ואריאל הירשפלד: שפה היא חלק מתרבות. לימוד תרבות דורש מאמץ. אם לבטל ניקוד כי ההגייה השתנתה, מדוע גם לא לאמץ פרקטיקות אחרות הנהוגות בפועל, בניגוד לכללים, ולשנות בהתאם את השפה? האם תתמכי בהחלטת אקדמיה לאשר את "עשר שקל" כשימוש תקני?

  • אביבה  On יוני 6, 2004 at 4:36 pm

    נפלה שם טעות – בהולנדית, מבטאים ח' באמצעות CH או באמצעות G (ולא J כפי שנכתב. J בכלל מבוטאת כיו"ד).

  • עומר  On יוני 6, 2004 at 5:52 pm

    מסורת היא דבר חשוב ומקודש בכל חברה אנושית. מסורת נבנית על ידי קבלת החלטות הגיונית המתאימה לצרכי השעה (בקוים גסים). את תפקידה כמסורת היא מקבלת רק שנים לאחר מכן. זו הסיבה שמה שהותקן כצורך שעה דאז הוא כיום מסורת ולכן מתייחסים אליו בחרדת קודש. השאלה אם לבטל או לא, היא פונקציה של היכולת להבין היום כיצד יראה מחרתיים המחר ומהי המסורת שאנו רוצים לשאת עמנו.

  • ימימה  On יוני 6, 2004 at 6:34 pm

    לנעמה – קודם כל, תודה. 🙂
    ובלי להיכנס לעניין דעתי האישית, שהיא עדיין לא מגובשת, אני חושבת שההתעסקות צריכה להיות יותר עניינית. לא משום שאין משמעות למסורת, אלא משום שהמסורת הזו הותקנה בשביל עניין מסוים – הסדרת ההגייה – וכעת היא לא משמשת אותנו ומסרבלת. השאלה היא באמת איך להסדיר את הדברים, כשהקריטריון העיקרי לניקוד הוא ההגייה, אבל אני בטוחה שעל זה יהיה לד"ר מישור הסבר טוב. מעבר לכך, כמו שכתבתי – כל ניסיון לחקות את כללי הניקוד הוא במקרה הטוב רק חיקוי.

    אם זה מעניין אותך, את מוזמנת להציץ בשרשור הזה:

    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-14439-6492358,00.html

    (האם באמת יש משמעות לניקוד של המילה צפרדעים? ולמה החליטו לשנות אותו? ואת המילה ציפורים?)

    ובעניין ה"עשר שקל" אז לא. לא הייתי מסכימה לזה, אבל אני לא מאמינה גם שהאקדמיה היתה מסכימה, משום שדרכה של האקדמיה היא לקבוע היתרים על פי המקורות. והניקוד הוא לא חלק מהמקורות אלא תוספת מאוחרת לעזרה.

    אגב, בעניין איחוד שתי שיטות הכתיב – לא רק פיוטים ומדרשים נכתבו כך (כפי שכתב אבא בנדויד) אלא גם הלקסיקון לשיפור הלשון של ראובן סיוון מביא ערכים מנוקדים בכתיב מלא.

    זאת אומרת, חוקר לשון של העברית החדשה שכבר אימץ את השיטה.

    בכל מקרה, ייתכן שאכן מישור טעה ועדיין לא כשרה השעה.

  • צפריר  On יוני 6, 2004 at 8:39 pm

    אביבה כתבה:
    > (והיו עוד מסורות ניקוד מלבד הטברנית) ?

    התנ"ך נוקד, אמנם, בהתאם למסורת הטבריינית, אולם הוא משתמש בסימני ניקוד נוספים שבהם אנו לא משתמשים כיום. טעמי המקרא אפילו אינם חלק מהמקלדת העברית המורחבת שכוללת ניקוד.

  • אביבה  On יוני 6, 2004 at 9:06 pm

    צפריר, אני לא כתבתי שום דבר כזה.

  • היהודי הנודד  On יוני 6, 2004 at 9:31 pm

    קראתי את הכתבה ב"הארץ". אני מדלג מדיעה לדיעה, לא מצליח להחליט.
    אבל בכל מקרה, כתבה משובחת.

  • סֵג  On יוני 7, 2004 at 2:13 am

    כל כך שימח אותי לראות שאת כתבת את הכתבה בהארץ. אני גם חושב שזו כתבה טובה.
    כתבתי את דעתי בעיניין בפורום אח"לה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=953&msgid=33180106

    אגב, אני הצעתי רעיון דומה בפורום טיפוגרפיה לפני חצי שנה ונסקלתי די קשות :\ אני שמח לדעת שעכשיו אולי דברים ישתנו לטובה בכתב שלנו.

  • להב  On יוני 7, 2004 at 4:03 am

    ובכל זאת, תוך סיכון שאחשב לאידיוט, אני לא בטוח שהבנתי:

    איך פישוט כללי *הניקוד* פותר את בעית *הכתיב*?

    או קיי, נניח שקיבלנו את מה שהדוקטור מציע, ביטלנו את הקמץ, הצירה, החטפים. ועכשיו קל לנו מאוד לנקד. אבל מה עכשיו?

    האם הוא מצפה שמעכשיו כל הטקסטים ינוקדו?

    האם הוא חושב שכשאני אכתוב מכתב למשרד ממשלתי כלשהו אני באמת אטרח לנקד? או כשהבנק ישלח לי פירוט עמלות – הוא ישתמש בניקוד?

    ואם ממילא לא מנקדים, אז מה זה משנה אם לא מנקדים בניקוד פשוט, או לא מנקדים בניקוד מסובך?

  • ימימה  On יוני 7, 2004 at 9:54 am

    תודה.

    ולהב – פישוט כללי הניקוד בוודאי לא גורר בעקבותיו פישוט הכתיב, אבל אני מניחה שמישור חושב שאם כבר רפורמה, אז גם במקום הזה, של הכתיב הכפול, שהוא באמת בעייתי.

    והוא כמובן לא מתכוון שעכשיו כל הטקסטים ינוקדו, וברור שהמוציאים לאור של ספרות הילדים והשירה יכולים לבחור לעצמם באיזו שיטה ירצו לנקד, החדשה או הישנה, אבל מבחינת התקן, הצורה החדשה לא תהיה שגויה, והיא זו שתילמד.

  • סֵג  On יוני 8, 2004 at 3:13 am

    > האם הוא מצפה שמעכשיו כל הטקסטים ינוקדו?
    אני חושב שיותר דברים ינוקדו עכשיו. אני לפחות מקווה. תראה, עכשיו יותר קל להם לנקד, אז סביר להניח שהם ינקדו יותר. זה לא יקרה בבת אחת, אבל זה עלול בהחלט לחלחל מתישהו לחיי היומיום שלנו..

    > האם הוא חושב שכשאני אכתוב מכתב למשרד ממשלתי
    > כלשהו אני באמת אטרח לנקד? או כשהבנק ישלח לי
    > פירוט עמלות – הוא ישתמש בניקוד?
    אל תדאג יותר מדי לגבי מה ש*הוא* חושב. אני משער שאם אנשים ינקדו ביומיום, זה לא יהיה מאסיבי. ואני גם חושב שאנשים ימשיכו לכתוב בלי ניקוד עוד הרבה זמן, מכוח ההרגל. אתה מסתכל על זה עכשיו בקטע של 'מה אתה משוגעים? תגרמו לי להשתמש בכל הסימנים המחורבנים האלו?'. בכלליות זה לא כל כך מכביד על הכתיבה, וזה ישפר הרבה דברים. זה בכלל לא משוגע כמו שזה נשמע.
    ואף אחד לא יכריח אותך לנקד.. זה פשוט תהיה אופציה. תוכל לנקד בלי שחבורת קרציות תעשה עליך ערימת חצילים ותצעק עליך שאתה כופר בקודש הכתב.

    > ואם ממילא לא מנקדים, אז מה זה משנה אם לא
    > מנקדים בניקוד פשוט, או לא מנקדים בניקוד מסובך?
    אם הניקוד פשוט אז יותר קל להשתמש בו, ואז יותר משתמשים בו. זו הנוסחה שעלולה להתממש.

    אבל הכל, כל הרעיונות האלו, הן רק השערות. אפשר שהן לא יתקיימו. לדעתי זה יהיה מצויין אפילו אם *רק* ינקדו את הספרים. זו תהיה התקדמות אדירה לכתב שלנו.

    > או קיי, נניח שקיבלנו את מה שהדוקטור מציע,
    > ביטלנו את הקמץ, הצירה, החטפים. ועכשיו קל לנו
    > מאוד לנקד. אבל מה עכשיו?
    עכשיו מכינים כריכים עם אבוקדו וגבינה 🙂

  • Calvin  On יוני 8, 2004 at 3:06 pm

    גם אני מצטרף למשבחי הכתבה…בדיוק רציתי לומר שהיו גם הצעות כאלו באנגלית, ועל ההבדלים בין אנגלית UK ולאנגלית US, ועל האימייל המצחיק שבטח כולם קיבלו על שינויים בלשון ומה יוצא מזה בסוף…אבל חסכת לי (-:. לגבי כללי ניקוד – לצערי אני לא זוכר את כל הכללים. יש איזה מקום באינטרנט אולי שמרכז את הכללים?

  • ניר  On יוני 8, 2004 at 6:24 pm

    גרמנית, יגידו כולם השפה המדוייקת מכולם, עברה שינוי בשנת 2000 – רפורמה הקרויה Die neue Rechtschreibungs reform, רפורמת הכתיב הנכון החדשה.
    גם שם ערכו שינויים בכל מיני אותיות, בכל מיני חיבורי אותיות (וקצת פרקו כמה מילים של 80 אותיות לארבע מילים של 20 אותיות בלבד כ"א) ועוד סימני פיסוק.
    בשביל להעביר את הרפורמה היתה דרושה הצבעה של 16 המדינות המרכיבות את גרמניה וגם של אוסטריה ושוייץ.

    בשוודית היו רפורמות שהקלו את הדקדוק בשנות ה-40 של המאה שעברה.

    אולי באמת צריך לעשות כמה הקלות בניקוד העברי… יש הצעות נוספות? (ביטול הניקוד לגמרי וכתיבה בכתיב מלא עם עיינים כמו ביידיש?? :-))

    וימימה – אני עדיין רוצה לדעת מאיפה את מכירה אותי.
    ד"ש מזונטאג (או אולי בשל המעבר לאמסטרדם, זונדאח)

  • ניר  On יוני 8, 2004 at 6:40 pm

    אופס – נתתי את התגובה שלי לפני שקראתי את הכתבה.

    שני תיקונים:
    בגרמנית, לעומת זאת, הוכנסו שינויים בכתיב בעקבות התפתחות בהגייה. המתרגם אריה אוריאל אומר כי בשנים האחרונות בוטל, למשל, ההבדל בין שני סוגי ה-S, שהאחד מהם נשמע כמו סמ"ך והאחר נשמע כמו זי"ן. כיום בגרמניה כבר אין הבדל בין שני העיצורים האלה, אם כי בהגייה שבפי האוסטרים עדיין אפשר להבחין ביניהם.
    —————————-
    זה לא ממש נכון. יש אמנם שני סוגי S – אחד הוא ß שנראה כמו ביתא ונהגה ס' והשני הוא נראה S ונהגה בדר"כ ז'.
    ה"ביתא" לא בוטלה בכל המקרים. רק כאשר יש לפניה אות ניקוד קצרה. כלומר – במילה NUß (אגוז) – ה-U היא קצרה ולכן היא הפכה ל-NUSS. מאידך, המילה STRAßE (רחוב), בה ה-A ארוכה נשארה כפי שהיא.
    יש סיבה לשינוי – אבל לא אלאה כאן בהסברים.

    "מטרת השינויים היתה לפשט את השפה", מוסיף אוריאל. "ובכל זאת, הרפורמה לא הלכה עד הסוף. היום, למשל, כבר לא קיים ההבדל הפונטי בין צירוף התנועות ei לצירוף התנועות ai ואף על פי כן ממשיכים לכתוב את הצירופים האלה כפי שעשו בעבר. הרפורמה נתנה פתרון לשאלות מסוימות אבל לא לכולן".
    ———————————–
    מעטות מאד המילים עם AI. אם אני חושב על כך אני נתקל במילים WAISE (יתום), MAI (החודש מאי), LAKAI (משרת, מילה די עתיקה) ואולי יש עוד כמה. רוב המילים נכתבות ב-EI.

    מה שכן – הרפורמה בגרמנית הכניסה בלבולים קשים. בגרמניה החל משנת 2005, יש חובה להשתמש בכתיב החדש (אחרת יש אפשרות להוריד נקודות בבית-ספר, לדוגמא).
    אך רוב האוכלוסיה (ואני ביניהם) עדיין ממשיכה לכתוב בכתיב הישן, בעיקר משום אי-קבלת הרפורמה.
    חברה שלי, שהיא מורה לגרמנית בבית ספר יסודי בדרום גרמניה אמרה לי שזה רק מבלבל.
    הגדיל לעשות העיתון הגדול ביותר בגרמניה, FRANKFURTER ALLGEMEINE, שהודיע שהוא ממשיך לכתוב בשיטה הישנה.

  • ימימה  On יוני 9, 2004 at 12:06 am

    אתה באמת לא יודע עדיין מאיפה אני מכירה אותך?
    אסביר לך במייל. לא נעים פה לפני כולם.

    ומזל טוב על המעבר לאמסטרדם. ד"ש לפעמון ולבלונדינית.

    וקאלווין – תודה. 🙂

    ועוד הערה: בישראל אין קנסות על שימוש לא נכון בשפה. אפילו בבתי הספר, בקושי מתקנים לתלמידים שגיאות כתיב. אולי עכשיו זה ישתנה. בכל מקרה, לענייננו – אני מעריכה שמה שיהיה הוא שאם ההצעה תעבור, היא תהיה בגדר הקלה בלבד ואפשרות לשימוש בתקן החדש, והרוב ישמרו על הניקוד כפי שהוא.

    בדיוק כשם שהאקדמיה אישרה את הצורה זיהֵיתי ובכל זאת רוב האנשים המשכילים מתייחסים לצורה הזו בשאט נפש ולא משתמשים בה.

  • אמא של יואב ותומר  On יוני 9, 2004 at 9:42 am

    אם כבר, אז להסיר את הפתח והצירה,
    שהם הרבה פחות סקסיים !!!!!

  • ימימה  On יוני 9, 2004 at 11:51 am

    אכן, פחות סקסיים.

    בכל מקרה, אם להתייחס לעניין ברצינות, אז ככה: ההצעה לבטל את הקמץ היא כדי שממילא יבוטל גם הקמץ הקטן המסמן תנועת O.

    ולמה צירה ולא סגול? אולי משום שבמילים כמו ביצה או היטב יהיה מוזר לראות יו"ד אחרי סגול. 🙂

  • טושטושית  On יוני 11, 2004 at 6:53 pm

    את בעד המהפכה בכללי הדקדוק, או נגד?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 12, 2004 at 7:54 pm

    אבל קיים י' אחרי סגול – סגול מלא.
    ומה עם תנועות החטף?

  • ימימה  On יוני 13, 2004 at 9:11 am

    עוד לא גיבשתי עמדה סופית, ואם תקראי בתגובותי לעיל, תוכלי להבין גם מה, להערכתי, תהיה בסופו של דבר עמדת האקדמיה, אם ההצעה תעבור.

    ול"בתאריך" – ההצעה של מישור לא כוללת ביטול החטפים, אלא פישוט כללי החיטוף. מה זה אומר? יש לשאול אותו.

  • הדס  On יוני 13, 2004 at 4:25 pm

    קודם כל – "בתאריך" זו אני, פשוט שכחתי למלא שם. קורה.
    אם ההצעה של מישור לא כוללת את ביטול החטפים, מה בעצם עשינו כאן? שוב תהיה התלבטות בין תנועת חטף לבין תנועה שאינה חטף, וזאת אומרת עוד טעויות.

  • ימימה  On יוני 14, 2004 at 12:01 pm

    לא התכוונתי להעליב, זה היה בצחוק. 🙂

    בכל מקרה, אני לא יודעת להסביר את ההיגיון, אבל אני יכולה להניח שמכיוון שהחטפים הם במקום שהיה אמור להיות שווא נע, מישור מאמין שהבעיה לזהות אותם אינה כה גדולה.

    בכל מקרה – זו רק השערה שלי.

    ועוד משהו – ההצעה לא מכוונת לכך שלא יהיה צורך ללמוד דקדוק כלל. יהיה אף יהיה, רק שהדקדוק יהיה פשוט יותר. כך שלא כדאי לבנות על זה. 🙂

  • עידן סובול  On ספטמבר 4, 2004 at 3:52 pm

    אם לא די בזאת שקוללנו בכתיבה מימין לשמאל, שבה מאפילה ידו של הכותב על האותיות היוצאות מתחתיה – קוללנו באותה הזדמנות גם בכתיב חסר-תנועות וחסר מִכפל-עיצורים, אשר כדי להניעו יש לרפדו מעל, מתחת, בתוך ובתווך, בנקודות-חן שונות ומשונות (יש הגורסים שמספרן י"ד
    ויש הגורסים שמספרן י"ו (או ט"ז, שזה היינו-הך, אם מצליחים להתעלם לרגע מאמונות תפלות); בשנת 1929 כתב זאב ז'בוטינסקי, באחד ממאמריו: "הכתיב האבסורדי שהנחילו לנו אבותינו, מפריע להפצת שפתנו, לאמור, נעשה אחד המכשולים המזיקים ביותר על דרך תחייתנו הלאומית"… מי שמאמין שהניקוד שאנו משתמשים בו, אם בכלל, בימינו, ניתן לנו ביחד עם המהדורה השנייה של לוחות הברית (המהדורה הראשונה הושמדה, כזכור, בידי משה בן-עמרם) הוא, לצערי, פתי, אך לא כאן המקום להציג בפניו את סוגי הניקוד השונים שליוו את שפתנו מבבל ועד טבריה, מאשור ועד א"י; מי שאומר שהכתב העברי שאנו משתמשים בו בימינו הוא הכתב שבו נחקקו המילים הראשונות בעברית – אינו יודע מה הוא שָׂח/סָח; מי שחושב שהכתיב העברי הוא חד-נוסח או חד-קרן- אינו מכיר אפילו את הנוסחים התנ"כיים השונים, שלא לדבר על סוגי הכתיב המגוונים המרפדים את הרבדים המאוחרים יותר של שפתנו, ואת ריבוי סוגי הכתיב המאפיינים את העברית העכשווית; הפיתרון המעשי לבעיית הכתב העברי והכתיב העברי, לא יבוא משינויי נוסח ניקוד כאלה ואחרים, והוא מחייב פיתרון אמיץ כפי שבוצע בשעתו בתורכיה. לא נותר לי אלא להפנותכם לפיתרון שמציע פרופ' עוזי אורנן, מהמחלקה לעיבוד שפות טבעיות, בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון. אם פיתרון זה יאומץ בדורנו – יהיו הדורות הבאים משוחררים לנצח מהכתיב האבסורדי שהנחילו לנו אבותינו. אמן כן-יהי רצון! עידן

  • ׳™׳”׳•׳“׳™ ׳ž׳׳¨׳¥ ׳™׳©׳¨׳׳œ  On דצמבר 10, 2004 at 10:16 am

    ׳׳• ׳©׳ž׳ ׳׳©׳ž׳™׳ ׳§׳ ׳׳™ ׳”׳›׳×׳‘ ׳”׳׳‘׳¡׳•׳¨׳“׳™ ׳©׳œ׳ ׳•, ׳”׳™׳•׳©׳‘׳™׳ ׳œ׳”׳ ׳œ׳‘׳˜׳— ׳•׳œ׳ ׳¦׳— ׳‘׳ž׳¨׳•׳ž׳™ ׳”׳׳§׳“׳ž׳™׳” ׳œ׳œ׳©׳•׳Ÿ ׳”׳¢׳‘׳¨׳™׳× ׳•׳׳™׳ ׳ ׳¨׳•׳׳™׳ ׳•׳׳™׳ ׳ ׳©׳Ÿ׳ž׳¢׳™׳ ׳׳× ׳”׳ž׳›׳©׳œ׳•׳× ׳•׳”׳©׳™׳‘׳•׳©׳™׳ ׳©׳”׳›׳×׳‘ ׳”׳ž׳™׳•׳©׳Ÿ ׳©׳œ׳ ׳• ׳ž׳¢׳•׳œ׳œ ׳œ׳©׳₪׳×׳ ׳•.
    ׳׳ ׳™ ׳ž׳¦׳™׳¢ ׳œ׳›׳•׳œ׳ ׳œ׳§׳¨׳•׳ ׳׳× ׳”׳”׳¦׳¢׳•׳× ׳ž׳¨׳—׳™׳§׳•׳× ׳”׳œ׳›׳× ׳׳š ׳”׳ž׳¢׳©׳™׳•׳× ׳©׳œ ׳₪׳¨׳•׳₪' ׳¢׳•׳–׳™ ׳׳•׳¨׳ ׳Ÿ ׳ž׳”׳˜׳›׳ ׳™׳•׳Ÿ
    ׳œ׳₪׳×׳¨׳•׳Ÿ ׳›׳œ ׳”׳ž׳›׳©׳œ׳•׳× ׳”׳œ׳œ׳•, ׳×׳•׳š ׳©׳ž׳™׳¨׳” ׳¢׳œ ׳”׳¢׳‘׳¨, ׳”׳”׳•׳•׳” ׳•׳”׳¢׳×׳™׳“ ׳©׳œ ׳”׳©׳₪׳”. ׳׳’׳‘, ׳œ׳ž׳™׳˜׳‘ ׳™׳“׳™׳¢׳×׳™, ׳₪׳¨׳•׳₪' ׳¢׳•׳–׳™ ׳׳•׳¨׳ ׳Ÿ ׳”׳•׳ ׳—׳‘׳¨ ׳ ׳©׳™׳׳•׳× ׳”׳׳§׳“׳ž׳™׳” ׳œ׳œ׳©׳•׳Ÿ ׳”׳¢׳‘׳¨׳™׳×, ׳•׳”׳¨׳•׳— ׳”׳—׳™׳” ׳”׳™׳—׳™׳“׳” ׳‘׳§׳¨׳‘ ׳©׳•׳›׳ ׳™׳” ׳”׳ž׳׳•׳‘׳ ׳™׳. ׳׳›׳Ÿ, ׳œ׳₪׳œ׳ ׳”׳“׳‘׳¨ ׳‘׳¢׳™׳ ׳™ ׳©׳ ׳ž׳¦׳ ׳‘׳™׳ ׳™׳”׳ ׳ž׳–׳” ׳©׳ ׳™׳ ׳¨׳‘׳•׳× ׳ž׳”׳₪׳›׳Ÿ ׳׳ž׳™׳×׳™ ׳›׳ž׳•׳”׳• ׳•׳œ׳ ׳ ׳¡ ׳œ׳™׳—׳• ׳‘׳ž׳“׳‘׳¨ ׳”׳׳§׳“׳ž׳™ ׳•׳œ׳ ׳×׳© ׳›׳•׳—׳• ׳‘׳ž׳œ׳—׳ž׳” ׳œ׳”׳₪׳™׳›׳× ׳”׳›׳×׳‘ ׳”׳¢׳‘׳¨׳™ ׳œ׳›׳×׳‘ ׳ž׳•׳“׳¨׳ ׳™, ׳™׳¢׳™׳œ, ׳§׳œ ׳œ׳›׳×׳™׳‘׳” ׳•׳ ׳•׳— ׳œ׳§׳¨׳™׳׳”. ׳™׳™׳©׳¨ ׳›׳•׳— ׳”׳¢׳‘׳¨׳™׳§׳™׳“׳•׳ ׳”׳›׳×׳‘ ׳©׳₪׳×׳ ׳•

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: