שלוש קושיות

איפה תגורו?
באירוע משפחתי בשבת האחרונה חזרה על עצמה השאלה איפה תגורו. אף שאני שועלת קרבות דוסים ותיקה לא קלטתי מיד את לשון העתיד בשאלה, ואמרתי בחוסר טאקט מופגן שאנחנו כבר גרים ברמת גן, רק לא מזמן עזבנו את הדירה שלנו ברמת אביב. רק במוצאי שבת הבנתי.
 
מה אתם צריכים?
ל' אמר פעם שהוא שוקל להזמין מכל חבריו את המתנות לחתונה עכשיו על חשבון המתנות של העתיד. הייתי אז בת עשרים ואחת, ל' היה בן עשרים ושלוש, בוגר ישיבה שחברו הטוב התחתן זמן קצר קודם לכן. למדנו כולנו יחד בתואר הראשון ונדמה לי שבכל התואר לא שמעתי את ל' מדבר הרבה יותר מזה, אף שהייתי שמחה לשמוע עוד. היום, עד כמה שידוע לי, הוא עדיין לא נשוי. ש' טוענת שהוא הומו, מה שלא מפתיע כלל, לאור הדפוס שזיהיתי אצלי רק מאוחר יותר: בכל מקום שיש בו חבורה של סטרייטים והומו אחד, אני אתלהב מההומו. אבל זה סיפור לפעם אחרת אולי.
 
נזכרתי בו השבוע משום שהשאלה השנייה אחרי איפה תגורו היתה מה אתם צריכים, שאלה שהתקשיתי לענות עליה. בשנות הרווקות הארוכות הספקתי לרכוש די הרבה נכסים שאנשים היו יכולים לשקול לקנות לזוג צעיר באמת. אבל אנחנו לא זוג צעיר באמת. לפחות לא אני, כי הוא דווקא צעיר מאוד. ובכל זאת, זמנים משתנים. אנשים כבר לא עוברים בגיל עשרים מבית הוריהם לבית משותף ומתחילים לצבור נכסים יחד. זה קורה קודם, בנפרד. ויש לנו לא מעט דברים. ארבע ספריות עמוסות בספרי קודש וספרי חול (ומכיוון שצברנו אותם בנפרד, יש כמה כפולים), כלי בית ומיטה, מכשירי חשמל. כל מה שנוסיף על זה, חוץ מעציצים, רק יכביד עלינו, אבל מי קונה עציץ לחתונה? בשביל עציצים עושים חנוכת בית, לא מתחתנים. אז אולי היה נכון יותר לאמץ את גישתו של ל' ולבקש את כל אלה מראש, ובכסף שהיה נחסך לממן את האירוע המתקרב. 
 
תשאירי את השם?
הידעתן, בנות, לפי החוק בישראל שם המשפחה לא משתנה אוטומטית לשמו של בן הזוג. אלא מאי? מישהו במשרד הפנים משנה לכן אותו אוטומטית בכל מקרה. למה? ככה. בכל מקרה, מכיוון שמה שכתוב במשרד הפנים מעניין אותי כקליפת השום דאשתקד, הוחלט שאם ישנו לי את השם במשרד הפנים ככל הנראה אשאיר את השינוי. אם לא, מה טוב. ובכל מקרה, בכל מקום שבו מפרסמים את שמי אמשיך להיות ימימה עברון. בשום פנים ואופן לא אהיה ימימה עברון-שוסטקוביץ' לא רק משום ששמו של בן זוגי אינו שוסטקוביץ' אלא משום שאני לא אוהבת מקפים בכלל, ובאמצע שמות בפרט.  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי כהן-אהרונוב  On אוגוסט 17, 2004 at 1:58 pm

    ו:
    1. למיטב זכרוני אם משנים בתעודת-הזהות את הסטטוס לנשוי שלושה חודשים וצפונה לאחר מועד החתונה – לא חייבים לשנות את שם המשפחה (מנהג נלוז לענ"ד).
    2. כשמגיעים לחדר-לידה כדאי להזכיר מראש שהילוד עתיד לשאת את שם האב אחרת המחשב יכול להשתגע.
    3. אשתי טוענת שאין כמו בן-זוג צעיר (וזה בלי לפרגן יותר מדי לעצמי :-))

  • סנרק  On אוגוסט 17, 2004 at 2:31 pm

    כאן: http://www.notes.co.il/mili/7190.asp זה חינם וזה קולי וזה מה-זה מרגש.
    ולא צריך מתנות. אפשר לגנוב אותם ויש שחושבים שזה אפילו מוסרי: http://www.notes.co.il/mili/7187.asp
    אופס! לגנוב זו מילה לא יפה.
    יומנגו.

    (סנרק סתם עצבני על העבודה ובמקרה נתקל בבלוג של הילדה הזו.)

  • רובי  On אוגוסט 17, 2004 at 2:43 pm

    לפי כל הרמזים האלה אני מסיק שאת לקראת חתונה, בשעטו"מ.

    עכשיו אני מבין לאן נעלמת.

    סימן-טוב-ומזל-טוב. תמסרי גם לשוסטק.

  • יורם מלצר  On אוגוסט 17, 2004 at 2:49 pm

    אני קורא לזה נשים "דו קניות", כלומר כשיש להן שני שמות עם מקף באמצע.

    ולפני שמישהו שואל על ג'ודי מסוימת, אנא, תחסכו לנו את העיסוק בגועל הזה… 🙂

  • עומרון  On אוגוסט 17, 2004 at 3:20 pm

    ואני בכלל חושב שהשימוש בשני שמות משפחה הוא סימן למנהג מעוות של כאילו שוויון בין בני הזוג שאומץ בלהט רב על ידי פמיניסטיות שלא טרחו לחשוב על משמעות המנהג עד תום.

  • אורן  On אוגוסט 17, 2004 at 3:32 pm

    כמובן שמזל טוב ואושר ועושר וכו'.
    העצבים בתגובה הקודמת היו על הסביבה 🙂

  • ימימה  On אוגוסט 17, 2004 at 3:47 pm

    אורן, אתה בטוח שאתה מתכוון לתגובה עצבנית פה? אני לא זוכרת שראיתי.

    ולאורי כהן אהרונוב – תודה על העצות. ביום מן הימים הן בוודאי יהיו לעזר. 🙂

    לסנרק – אני מבינה את הכעס, גם לי זה נראה מטופש וגזלני.

    לעומרון – נדמה לי שמי שלא חושב על התוצאות פשוט לא מבין במתמטיקה בסיסית: עם כל דור מספר שמות המשפחה של הילדים להורים המצרפים את שמותיהם יגדל בחזקה של שתיים.

  • דנה  On אוגוסט 17, 2004 at 4:44 pm

    זה ליצור שם משפחה חדש וששני בני הזוג יאמצו אותו.
    למה שרק האישה תקבל במתנה שם חדש? זה לא יפה ולא שיוויוני. יש פה אפליה ברורה של הבעל.

    וכמובן שוב מז"ט.

  • כרמל  On אוגוסט 17, 2004 at 4:57 pm

    אולי בגלל שאני לא שועלת קרבות ולא דוסית, מה הרמז החבוי בשאלה כמו איפה תגורו?

  • חנן כהן  On אוגוסט 17, 2004 at 4:58 pm

    אני שמרתי על השם שלי (כהן) ואשתי שמרה על השם שלה (אלנתן). ואיך קוראים לילדים? החלטנו מראש שלבנים כהן ולבנות אלנתן. אם הבת גם תשמור על השם שלה לאחר שתתחתן, ותמשיך את הנוהג, השם "אלנתן" לא ייעלם מהעולם.

    חוצמזה שהרבנות לא ראתה אותנו ממטר כך שלא עלתה השאלה לגבי מה יהיה כתוב בתעודת הזהות שלנו או של הילדים.

  • דנה  On אוגוסט 17, 2004 at 5:02 pm

    בשאלה "איפה תגורו?" טמונה קדם ההנחה שכרגע ימימה ובחיר ליבה עדיין לא גרים ביחד (ע"ע גרים בחטא).

    ולמען הסר ספק: אני לא שועלת קרבות, וממש לא דוסית; אני סתם לוגיקאית חובבת.

  • דנה  On אוגוסט 17, 2004 at 5:03 pm

    המוח שלי לא עובד בסדר מאז התאונה.
    🙂

  • סת"ס  On אוגוסט 17, 2004 at 5:46 pm

    דנה, אני מתפלא עלייך. ימימה בעצמה כתבה שהם עברו מרמת-אביב (איחס, מקף) לרמת-גן (איחס, עוד אחד), אז איך חשבת שהם גרים בחטא?

    ימימה, שועלת קרבות דוסים זה סמיכות כפולה? הדוסים מתייחס לשועלה או לקרבות? כי נראה לי שאין דבר כזה, קרבות דוסים. אבל אני לא ממש מהמילייה, ואפילו לא לוגיקאי חובב, אז אולי אני טועה. ולא נעלבתי בכלל, לא מזה שאת מתלהבת מהומואים, ולא מזה שבעלך לעתיד דווקא צעיר מאוד.

  • אביבה  On אוגוסט 17, 2004 at 5:58 pm

    עצתי היא: בקשו מדיח/מייבש, ולא תצטרכו לעסוק בשאלה "מי עוזר למי בבית".

    שיהיה במזל טוב 🙂

  • נעמה  On אוגוסט 17, 2004 at 6:00 pm

    לשאלת השם – אני מכירה גרסה שבה כל אחד מבני הזוג שומר על שמו ומצרף אליו שם חדש של שניהם, על-פי בחירתם. הילדים נושאים רק את השם החדש.
    זה כמובן לא פותר את הבעיה של היעלמות השמות הקודמים מהעולם לאחר דור.
    לעומת זאת ילדים הנושאים שני שמות יכולים פשוט לבחור בבגרותם אם הם רוצים להישאר רק עם אחד, וכשהם נישאים – כנ"ל.
    מי אמר שהחיים קלים…

  • נועם  On אוגוסט 17, 2004 at 6:01 pm

    נשאר רק לחכות לקושיא הרביעית.

  • ימימה  On אוגוסט 17, 2004 at 6:15 pm

    מי מכניס את הכלים למדיח או מי מקפל כביסה.

    אבל אביבה – עלית בדיוק על שני המכשירים שאין לנו. (רק אל תספרי לאורחים.)

    ולסת"ס – בעניין הדוסית והדוסים אתה מה זה צודק ואפילו היה לי איזה לבט בנושא. הלבט היה גם אם "דוסים" או "דוסיים" אם בסוף אחליט לשייך את התואר לש"ע האחרון בסמיכות. יכול להיות שלא בחרתי את הצירוף הכי מוצלח מכולם.

    ולדנה, תודה שוב על המזל טוב ועל ההבהרה לכרמל כשלא הייתי כאן לענות. 🙂

    והעניין עם שם המשפחה – טוב, הצעתם רעיונות מקוריים, אין מה לומר. 🙂 בכל מקרה, בין אם אשאר עברון ובין אם שוסטקוביץ' עדיין זה יהיה שם יפה, לדעתי. 🙂

  • דבי  On אוגוסט 17, 2004 at 7:15 pm

    חנן – זה בדיוק הרעיון שלי מימים ימימה! יש לי פנטזיה ותיקה על שושלות מקבילות של נשים וגברים, כל אשה מתייחסת על אימותיה וכל גבר על אבותיו.

  • איתן כספי  On אוגוסט 17, 2004 at 7:57 pm

    הרבה אהבה, סבלנות, פשרנות, אושר, בריאות ועושר!

    ואגב, אני חושב שהפיתרון של דנה הוא היפה והנכון ביותר. להשאיר את העבר מאחור וליצור זהות משפחתית חדשה, כי באמת נוצרת משפחה חדשה.
    זה גם יגרום להעשרת השפה ויעניק תוספת למגוון שמות המשפחה.

  • ימימה  On אוגוסט 17, 2004 at 10:14 pm

    אני דווקא אוהבת את הרעיון שזוכרים מי היית ומאיפה באת, ויצירת שם חדש לא מסתדרת עם זה. העניין הוא שהשם שלי בעצמו לא אומר שום דבר, כי הוא מעוברת (היה הוברמן) וגם שמו של בן זוגי מעוברת. דווקא אמא שלי לא שמרה על השם שלה, שבאמת אומר הרבה להרבה אנשים. (באיטליה, אגב, הרשויות ממשיכות להתייחס לנשים על פי שם משפחתן הקודם, גם אם רק באזכור האומר "X לבית…")

    ויש משהו באמת מרענן וייחודי ברעיון של חנן ושל דבי.

  • חנן  On אוגוסט 17, 2004 at 10:58 pm

    זה רעיון של אשתי שקיבלתי באהבה.

  • ניקולה  On אוגוסט 17, 2004 at 11:45 pm

    קודם כל, מזל טוב לך. גם אני מתחתנת עוד שלושה שבועות (ויום), גם כן עם עול ימים, גם כן דתל"ש (הוא, לא אני).
    חברה שהתחתנה לפני כמה שנים נתנה לי עצה איך לוודא שמשרד הפנים לא ישנה את שמי אוטומטית. לדבריה, אם הגבר משנה ראשון את הסטטוס שלו ל"נשוי" במשרד הפנים, מחליפים אוטומטית את שם האישה. רוצה, לא רוצה, יום אחד תגלי שמשרד הפנים החליף את השם שלך ואפילו לא טרח ליידע אותך.
    החברה שלי אומרת שאם, לעומת זאת, האישה משנה את הסטטוס שלה לפני הגבר, היא יכולה לבחור מה לעשות בנוגע לשם.
    מוזר, לא הגיוני בכלל ויש לזה טעם קל של תחמון, אבל החברה שלי טוענת שרק ככה זה עובד.

  • הדס  On אוגוסט 18, 2004 at 12:16 am

    קצת קשת תפיסה (תפישה?) אני בשעות האלה של הלילה.

    הרבה מזל טוב ובשעה טובה. אני מאחלת לכם חיי נישואין מאושרים 🙂

    בעיניין שם המשפחה – לא יודעת לגבי עברון-שוסטקוביץ', לא נשמע לי כל כך טוב, אבל עברון-מוצארט דווקא נשמע מעולה. סתם, אני צוחקת. אולי הוא יסכים לאמץ את "עברון"?

  • רונית  On אוגוסט 18, 2004 at 9:32 am

    לא שינו אוטומטית, אלא שאלו אותי במשרד הפנים
    אם אני מעונינת להוסיף את שמו של בעלי.
    מצד שני, התחתנו בק"ק לרנקה, כך שזה שונה.
    מה רע במקף? אני נהנית משתי הזהויות, אבל
    על ספרי אני חותמת *רק* כרונית ליברמנש.

  • יונת  On אוגוסט 18, 2004 at 10:55 am

    לגבי השם ומקף: אמנם יש חשיבות לכותרת, אבל בסופו של דבר חשוב יותר התוכן…

  • ימימה  On אוגוסט 18, 2004 at 12:31 pm

    ועל העצות. ויונת – אני חותמת על דברייך באופן כללי, אבל שם, כמו שאמרתי לעיל, הוא הרבה יותר מסתם כותרת, לא?

  • אק"ק  On אוגוסט 18, 2004 at 11:06 pm

    לפי סעיף 6 לחוק השמות מקבלת אישה עם נישואיה את שם משפחת בעלה, אלא אם היא בוחרת להמשיך ולשאת את שם משפחתה הקודם. עליך *להודיע* לרושם הנישואין – אם את רוצה ששם משפחתך הנוכחי, ימשיך להיות שמך הרשמי.

    חוק השמות, תשט"ז-1956
    ========================================
    6. שם המשפחה אחרי הנישואין [תיקון: תשנ"ו]

    (א) מי שנישא רשאי בכל עת –

    (1) להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם;

    (2) לבחור בשם המשפחה של בן זוגו;

    (3) לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו;

    (4) לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג;

    (5) לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו.

    (ב) עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו;החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין.

    (ג) השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות, יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב).

    24. פניה לשר

    מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי הסעיפים 16,11 ,9 ,6 או 20 שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית.

    1. הגדרות

    בחוק זה –

    "בגיר" – אדם שמלאו לו 18 שנה;

    "קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;

    "הורה" – לרבות מאמץ;

    "ילד" – לרבות ילד מאומץ;

    "השר" – שר הפנים.

  • זו ש מהעבודה  On אוגוסט 19, 2004 at 9:23 am

    הזכרת לי כמה התעצבנתי כשהגעתי למשרד הפנים לאחר נישואיי וגיליתי שברוב חוצפתם הם פשוט שינו את שם משפחתי. מיד קפצתי ושיניתי אותו בחזרה.

    והבנתי את הרמז הדק: אתם רוצים עציצים במתנה! יש העדפות מיוחדות? שרכים? סחלבים? יהודים נודדים?

  • Mנטה  On אוגוסט 22, 2004 at 6:52 pm

    איזה יופי !
    תתחדשי 🙂
    הרבה מזל טוב וכל מה שבא עם זה 🙂

    M.

  • סֵג  On אוגוסט 23, 2004 at 3:44 am

    יהיה הכי נחמד שכאשר זוג ינשא הם יחליפו שמות משפחה..
    ובעצם, הכי טוב להנשא עם מישהו עם כינוי, כי מה שם משפחה מזיז לו? (<-רמז עבה לרווקות)

    מזל טוב ימימה 🙂

  • ימימה  On אוגוסט 24, 2004 at 10:18 pm

    גם לכם. 🙂

  • גיליבאג  On אוגוסט 30, 2004 at 4:39 pm

    מותר גם לבקש דברים שלא ממש צריכים ברמה קיומית. אחת ממתנות החתונה הכי יפות שקיבלנו היתה מינוי לשנה למגזין "ניו-יורקר", לוקסוס שבחיים לא הייתי מרשה לעצמי, אבל לא האמנתי עד כמה נהנתי ממנו.

  • תם  On ספטמבר 3, 2004 at 7:15 pm

    לגבי איחוד שמות משפחה,
    לפני שההורים שלי התחתנו השם של אבי היה רוזנהולץ (איי איי איי שם כל כך ארוך יחד עם השם הפרטי והשני) ושל אמי אבידן. הם השתעשעו לעברת לאבירון.
    אחרי זה שקלו רוזן (אבל זה היה שר האוצר באותה תקופה) ולבסוף נפל הפור על רון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: