מעולם לא הייתי מהמקובלים

זה לא אחד מחמשת הדברים שלא ידעתם עלי, כי מטבע הדברים, אם רק עכשיו הזמינו אותי, זה ברור מאליו.
 
אז ככה:

1. הייתי חברה של הבסיסט של להקת רוק מצליחה. אז הוא היה סתם בסיסט מוכשר, הלהקה עוד לא היתה קיימת. היינו יחד מספיק זמן כך שזה לא נראה מוזר שהוא בא איתי לחתונתן של אחותי ושל חברתי הטובה (שתי חתונות נפרדות, למען הסר ספק). הייתי כל כך עצובה כשנפרדנו שבכיתי יום שלם, ומיד עליתי לאודיגו ופגשתי את הנשיא והמנכ"ל של חברת היי טק מהוותיקות בארץ. היה לנו רומן קצר. הוא היה הגבר הכי מבוגר שיצאתי איתו אי פעם – גדול ממני בתשע שנים. מאז יצאתי רק עם צעירים ממני. בעלי צעיר ממני בשש שנים.

 

2. כשהייתי ילדה אמרתי שאני רוצה שנים עשר ילדים, אבל הייתי מוכנה להתפשר גם על שישה. היום יש רגעים שנדמה לי שגם אחת קצת גדול עלי. ובכל זאת אני כמהה לעוד.

 

3. ניגנתי ארבע שנים על אקורדיון. הסיבה לכך היא שרציתי לנגן על גיטרה אבל לא היה מורה או שהמכסה היתה כבר מלאה (קיבוץ…). אז אמרו לי משהו על זה שאני קטנה מדי בשביל גיטרה (הייתי רזה ונמוכה. בעצם, אני עדיין) ונתנו לי אקורדיון.

 

4. אני שונאת להיות תיירת. קשה לי לחרוג מהשגרה. נסעתי לחו"ל בפעם הראשונה בגיל המופלג 27. ובכל זאת מאז הספקתי להיות בלא מעט מדינות זרות ואתרים תיירותיים פחות או יותר, אבל לא יצאתי מגבולות אירופה (לא כולל בריטניה, כמובן).

 

5. אני חיה בתחושה פנימית עמוקה שבגלגול קודם הייתי אדם מוכר מאוד. היתה תקופה שתינוקות היו מסתכלים עלי מרותקים, וניגשים אלי בשמחה, גם אם לא הכירו אותי. יש אנשים שהחיבור שלי איתם הוא מיסטי כמעט. בכל פעם שמישהו אומר לי שאני נראית לו מוכרת, וזה קורה המון, אני מייחסת את זה לקשר הקודם שלנו.

 

אני מעבירה את הלפיד ל:
דנה צימרמן
רחלי שבי
יונת
אבנר שץ

יוכי שלח

 

ואם הביקורת על "הולדת ונוס" לא תתפרסם מחר במעריב, אני מודיעה מראש שכדאי מאוד לקרוא את הספר הזה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צוציקיה מופקרת  On פברואר 1, 2007 at 3:09 pm

    כולם אומרים לי שאני יפה
    רק רגליי הן עקומות נורא

  • אל"ף  On פברואר 1, 2007 at 6:49 pm

    מי הבסיסט!

  • שוקיג  On פברואר 1, 2007 at 7:59 pm

    את מקובלת עליי מותק.

  • אש'א  On פברואר 1, 2007 at 8:07 pm

    אוי. גם אני אהבתי בסיסט 🙂

    ואני שמחה שקפצת לבריכה

  • ריקי  On פברואר 1, 2007 at 8:47 pm

    היה לי מעניין מאוד לקרוא. מתה לדעת מי הבאסיסט. יום שלם בכית ואז מצאת אהבה? הייתי חותמת על זה

  • ימימה  On פברואר 1, 2007 at 10:40 pm

    🙂

    אל"ף – אולי קודם תגלה או תגלי מי זה אל"ף? 😛

    ועכשיו באמת, זה יותר מעניין מהמנכ"ל המיליונר (שלא קוראים לו גיל)?

    טוב נו, אם אתם לוחצים, הוא מנגן ב"סינרגיה".

  • דנה  On פברואר 3, 2007 at 7:05 pm

    לפי אותו הגיון – אין מקום, אין כסף וכו' – אני למדתי לנגן בגיטרה למרות שרציתי פסנתר. גם אני ניגנת ארבעה שנים עד שהפסקתי. בינתיים כבר הספקתי לשכוח את כל מה שידעתי לנגן. איזה בזבוז.

  • י  On פברואר 14, 2007 at 2:41 pm

    י

  • מואיז  On פברואר 15, 2007 at 7:09 am

    אני חושב שאת חיה מחות לגבולות אירופה, אז אני מודיע לך חגיגית, היית גם באסיה

    תפתחי שמפניה.

  • ימימה  On פברואר 15, 2007 at 1:02 pm

    טוב, נו, הכוונה היתה בנסיעות לחו"ל כמובן.

    לא שותה תוסס.

    חוץ מזה – באירוויזיון אנחנו משתתפים? – משתתפים. ביורוליג? – משתתפים. באליפות אירופה בכדורגל? – לא בטוחה, אבל נדמה לי שגם כן. באיטליה יש אפילו מי שרוצים לצרף אותנו לאיחוד. (או שהם התחרטו כבר…)

  • שפי  On פברואר 27, 2007 at 3:59 am

    אם בגלגול הקודם שלך היית מאוד מוכרת אז בגלגול הזה היית אמורה לחפש את האנונימיות. האמנם? או שעדיין נותרו בך שרידים, סיגים שבהדרגה את נפטרת מהם, פוסעת אל עבר השקיעה האמיתית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: