אחד הדברים שאתם חייבים לעשות לפני שיהיו לכם ילדים

אחד הדברים שאתם חייבים לעשות לפני שיהיו לכם ילדים זה לתת לאחרים עצות איך לגדל את הילדים שלהם. אני מודה, גם אני חטאתי בכך לא פעם. ונזכרתי בזה כשקראתי את הטור של רענן שקד השבוע. אם לשפוט על פי הטורים האחרונים שלו, דומה שמאז הכתבה הזאת השתנתה דעתו והוא עובד על משהו, כי היריון, ילדים ועניינים נלווים מטרידים אותו מאוד.
אז הנה החדשות: כל הילדים הם צרחנים, תובעניים ועם פתיל קצר. זה הרעיון בלהיות ילד. חוסר היכולת לדחות סיפוקים. ולעומת מה שרענן שקד כותב, ילדים מתמודדים יום יום עם סירובים מסוגים שונים, כל הורה והסירוב שלו. העולם של ילדים קטנים מלא בתסכולים, ואם אפשר למזער אותם במסגרת הנורמלי – כדאי ורצוי לעשות את זה. נכון, כולם יודעים שתסכול מינימלי הוא הדרך להתפתחות, אבל לא תסכול מהסוג של "אני רוצה לאכול עכשיו אז למה אבא לוקח לפני" שחווה ילד בן שנה. כי אז מי פה התינוק שלא יודע לדחות סיפוקים? הילד שעוד לא למד, או האבא שכבר היה אמור ללמוד מזמן?
ובדיוק כך, אנחנו גם בהחלט מכירים את הישראלים האלה שהם כרגע בני ארבע, כפי שכתב שקד. בדרך כלל אלה האנשים שהסיבה לכך שהם לא עושים ילדים היא שקשה להם עם זה שיצור קטן ישתלט להם על החיים, ישנה להם את סדר היום ויקבל – שוד ושבר – תשומת לב רבה יותר מהם.
 
הסירוב הגדול מכולם
החלטתי לאחרונה לגמול את אבישג. מהנקה, אגב, אם זה לא היה ברור. זה חתיכת סירוב, וזה עבר די בשלום, אם לא מחשיבים שלוש פעמים שהיא נשכה אותי בשבוע וחצי האחרונים (לא אופייני לה) ואת העובדה שהבוקר, אחרי שבוע שלא ינקה וכמעט ולא ביקשה, התעקשה שהיא רוצה ציצי.
כתבתי כבר שההנקה לטווח ארוך היא לא עיקרון אצלי, אלא כך התגלגל. והגמילה – גם היא לא התרחשה בשל איזה עיקרון מקודש שעכשיו זה כבר לא טוב ולא טבעי ולא הכרחי לה אלא בשל העיקרון המקודש שעכשיו זה כבר לא נעים לי ולא נוח לי. אבל כשאני רואה את סימני המצוקה שלה, אני לא יכולה שלא לחשוב כמה מצוקה חש תינוק שנגמל בעל כרחו בגיל חצי שנה בלי שתהיה לו כל דרך להביע את זה.
 
ובכל זאת, כמה דברים על טבעיות, בלי להיות מיסיונרית
גמילה טבעית אצל בני אדם אמורה להתרחש בין גיל שנתיים לחמש פחות או יותר, עם סטיות לכאן או לכאן. אבל רענן שקד טוען שהורות אמיתית היא זו ששומרת על הגבולות, זאת אומרת, בין היתר, לא מניקה כל כך הרבה זמן. ושאלתי היא מי מינה אותו לקבוע מהי הורות אמיתית? מה הידע שלו? מה ההסמכה המקצועית? העובדה שיש לו טור בעיתון ושהוא לא אוהב ילדים?
 
הרעל הזה
מה הם מכניסים לבמבה שגורם לה ללכת שבי אחרי כל רשרוש של שקית בגינה? אתמהה. אבל הטיפ הקטן שנתנה לי נפש קרובה עזר לי קצת בגמילה. הנקודה החלשה היתה ביציאה מהגן. אז תמיד היתה דרישה בלתי מתפשרת לציצי. וכך מיד כשהופיעה הדרישה הצעתי במבה וזה עבד. זה היה שלוש ארבע חתיכות בכל פעם, לא משהו מזיק נורא, ובכל זאת אני תוהה – האם טבעי יותר לילד לאכול את הרעל הזה, שבשיחות עם מבוגרים אחרים הוא נקרא בי"ת מ"ם בי"ת ה"א מעל לראשם של הילדים, או שעדיף בכל זאת חלב אם?
 
מתנת גמילה
לרגל הגמילה הלכתי לקנות לי מתנה – שני זוגות מכנסיים חדשים. נראה ששום דבר לא השתנה מאז שכתבתי את הרשימה הזאת. היצרנים ממשיכים להגדיל את המידות כדי שנשים ירגישו טוב עם זה שהן נכנסות למידה שלושים ושש. וכך מה שנקרא שלושים ושש עכשיו הוא בגודל של מה שהיה פעם שלושים ושמונה. ולכן אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת ליצרנים – התחילו בבקשה ממידה שלושים וארבע, כדי שאני ואחיותי לצרה לא נצטרך ללכת ל"ילדותי" לקנות בגדים. ואם אפשר, לקצר קצת את המכנסיים גם. תודה.
 
עוד מתנת גמילה
שתי כוסות קפה ששתיתי בשבוע האחרון. רק שתיים כי אני מנסה לא להתמכר שוב.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עדי  On מאי 6, 2007 at 11:04 am

    הו, איזה ציון דרך, גמילה! נשמע שאת מאוד שלמה עם המעבר הזה, ובטוח שזה מקל גם על אבישג. מותר לשאול בת כמה הנערה? 🙂

    את רענן שקד לא קראתי, אבל בהחלט יש מגמה מצערת של כותבים מוכשרים, ובעיקר כותבות מוכשרות, שמובילים את מגמת "הורות – לא השוס שחשבתם". ומאוד מצערת המגמה הזו, שמאפיינת לא רק כותבים אלא הורים בכל המקצועות, להשקיע בחיזוק הדימוי של ילדים כריחיים על הצוואר, במקום בניסיון להפוך את החוויה למהנה יותר עבורם ועבור הילדים. שלא לדבר על פשוט – לתת לעצמם להתאהב, בלי חומות הגנה, בילדים ובהורות. בלי לחשוב כל הזמן על הפחדים והמחירים, שאולי יתממשו ואולי לא, ובלי תלות במעורבות הרגשית שלהם.

  • מיכל  On מאי 6, 2007 at 11:06 am

    'הורות אמיתית' – מה זה בכלל? האם יש הורות אמיתי והורות בכאילו? אנו נוטים לסווג הורים כמוצלחים יותר או פחות, ומן הסתם חוטאים לא פעם. ואני תמיד חשבתי (ועדיין) שזהו הורה שמרגיש את הילד שלו ומצליח לראות את המציאות כמו הילד, אבל גם לא שוכח איך הוא עצמו רואה אותה. כל השאר אני מניחה בא באופן טבעי. גם הטעויות 🙂
    'בית מם': LOL – שיטה ידועה, והם לומדים מהר מאוד אותיות ככה 🙂 שלב נוסף בדרך ללימוד קריאה בגיל שנתיים.
    ילדותי: עוד LOL – עיצובי הרטרו של החורף האחרון שלהם היו כל כך גדולים, שבאמת הודיתי לדור הצעיר על שהשאירו בגדים בסלון כשהייתי צריכה לצאת מהבית מהר וחיפשתי עליונית כלשהי:)
    ותהני מהקפה.

  • דבורה  On מאי 6, 2007 at 11:28 am

    ההנקה היא השקעה לזמן ארוך מאד . יש חיים אחרי ההנקה .
    ב ה צ ל ח ה .
    אין כמו להיות אמא .

  • זו ש  On מאי 6, 2007 at 12:09 pm

    עם החיבור (המתנשא, בעיני) שעשית, כאילו מי שבחר שלא לעשות ילדים הוא בהכרח אדם לא בוגר ואגואיסט.

    להיפך, צריך מידה רבה של בגרות ושל מודעות עצמית כדי להכיר בעובדה שאינך מתאים להיות הורה. וזאת אפילו מבלי לספור את האגואיסטים המרובים שעושים ילדים כדי לשכפל ולהנציח את עצמם (לא במודע, ודאי שלא).

    רוב העם החי בציון אכן אינו יודע לדחות סיפוקים. במיוחד בזירה הפוליטית. ורובו מתרבה כמו כלום. כי הלחץ כאן, של המיינסטרים, הוא להתרבות-להתרבות-להתרבות. המסקנה הפוכה, אם כך, לפחות סטטיסטית.

    גילוי נאות, אם צריך עדיין: כותבת תגובה זו לא מתכוונת לעשות ילדים 🙂

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 12:24 pm

    הנערה בת שנה ושבעה חודשים.

    מיכל – הקטע עם ילדותי היה בצחוק. עכשיו שאמרת שיש להם עיצובים בוגרים אולי אסור לראות מה יש להם להציע.

    ולזוש – אם לא היה ברור מדברי, הרי שאבהיר שוב. התכוונתי לאנשים שהסיבה לכך שאינם עושים ילדים היא שקשה להם עם זה שיצור קטן ישתלט להם על החיים, ישנה להם את סדר היום ויקבל תשומת לב רבה יותר מהם.

    לא כל האנשים שלא רוצים לעשות ילדים. רק אלה שזו הסיבה שלהם.

  • נתאי  On מאי 6, 2007 at 12:36 pm

    אבל אם כבר את נותנת אז תני שוש ולא במבה, נדמה לי שאין בזה בכלל בוטנים, שזה מעודד ליחה.
    והחטיף הכי טוב זה דובונים, שמכיל מעט מאד דברים לא טובים

  • שפי  On מאי 6, 2007 at 1:00 pm

    בעניין של גידול ילדים יש קצת הצדקה לדיברור הנורמות. כי זה מה שילדים הכי רוצים, לא להיות חריגים, כאילו אומרים 'את המהפכות תעשו מלמעלה, אלינו תבואו רק עם המוצר המוגמר, עם העולם שבו אנחנו באמת חיים'. כאמא גם אם את מצפצפת טוב שלפחות תדעי מהן הנורמות, לא יזיק לקבל תזכורות. עובדה שקראת.
    "הסמכה מקצועית" בענייני נורמה? פוקו אמר שהאסון של האנושות הוא שעשו מהנורמות מקצוע, מדע, אמת מוסמכת. ועיתונאות זה לא מקצוע אלא עיסוק, שתפקידו לזהות ולפמפם את הערכים הנוכחיים, אם בדרך של אינפורמציה ואם בדרך של דעה.

    נ.ב: כן, לשיטתך אני מאלה שמותר להם לדבר על גידול ילדים. 🙂

    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=1584429

  • יונתן  On מאי 6, 2007 at 1:02 pm

    המלצות הארגון העולמי לבריאות הן להמשיך עם ההנקה עד גיל שנתיים

    רק בגלל שאת רוצה לחזור להיות חטובה את מפירה את ההמלצות? מממ- מעניין מאוד

    כנראה שבסוף כן הרצון להיות נחשקת ונשית גובר על הרצון לפתח את הילדים – איפה הבחורה שכתבה את עקרון הרצף איפה? שתבוא ותלמד כמה דברים

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 1:10 pm

    ברור שבמבה זה לא רעל. לפחות, לא יותר מרעלים אחרים שאנחנו נותנים לילדים. כל מה שמכיל שומן טראנס, למשל. בתקופות מסוימות בחיי הייתי יכולה אפילו לומר לך שבמבה זה אחד מאבות המזון, כשברור שזה לא – גלידה היא אחת מאבות המזון.

    במשפחה של בעלי, בכל מקרה, הוציאו חוזה על הבמבה ועל הקרמבו כאויבי האנושות מספר אחת. אז בהתחלה אמרתי – סבבה, לא חייבים במבה. אבל כשהילדה הולכת בגינה ומקוששת במבה מכל מי שמסכים לתת לה, וגם ממי שלא, ולפעמים מוכנה גם להרים מהרצפה, אין בררה אלא לקנות לה משלה. סתם, לא נעים.

    אבל תודה על הטיפ עם השוש והדובונים.

    שפי, אני לא בטוחה שהבנתי אותך. 🙂

    ויונתן – לחזור לגזרה? כן! או כמו שאמרה רופאת הנשים שלי כששאלתי אותה אם יכול להיות שאני לא מקבלת מחזור לא בגלל ההנקה אלא בגלל המשקל הנמוך: יכול להיות שכשתפסיקי להניק תעלי כמה קילו. (בינתיים עשיתי מאמצים לעלות גם בלי להפסיק להניק, וזה עבד. וההשערה שלי היתה נכונה.)

  • זו ש  On מאי 6, 2007 at 3:32 pm

    וגם מי שלא רוצה לעשות ילדים כי אישיותו לא מתאימה לזה (שזה בעצם מה שאת אומרת תחת הסעיף לא רוצה להשתנות ולא רוצה שיגנבו לו את תשומת הלב), הוא עדיין יותר בוגר מאלה שעושים ילדים כשאישיותם לא מתאימה לזה (וחוששתני שהאחרונים עדיין מהווים את הרוב בקרב אלה שאישיותם לא מתאימה לזה, ואין בינינו מחלוקת שיש כאלה).

    ומה הסיבה כן לעשות ילדים?
    אלטרואיזם? אני חושבת שמי שמאמין בכל ליבו שאלטרואיזם הוא הסיבה לכך שהוא עושה ילדים (לא התוצאה. האלטרואיזם הכרוך בתהליך גידולם הוא עניין אחר)
    הוא בעיקר מישהו שלא מספיק מודע למניעים היותר בסיסיים שלו.

    הסיבות לעשיית ילדים הן בעצם לא הרבה יותר "מכובדות" או פוטוגניות מאשר של אלה שלא עושים ילדים כי אישיותם לא מתאימה לכך. אבל יש להן
    יחסי ציבור מצוינים.

    ובכך אני חוזרת גם לתגובתה הראשונה של עדי: עדי, משתמע מתגובתך שאי אפשר להיות גם אמא טובה שאוהבת את ילדיה מאוד וגם לראות ולבטא את הצדדים הקשים באמהות, לא?

  • בועז כהן  On מאי 6, 2007 at 3:51 pm

    זה הדבר הכי קשה והכי מופלא גם יחד.
    אי אפשר להפריד בין ה"קשה" וה"מופלא". בעיני.

    זה מאוד מאוד מאוד קשה ותובעני.

    וזה מאוד מאוד מאוד מופלא ומסב אושר.

    חבל שיש מי שלא יכול (או לא מוכן) לראות ענין זה במורכבותו

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 3:52 pm

    עתיק היומין באשר למוכנותם, בגרותם, בשלותם או חוסר אגואיסטיותם של העושים ילדים לעומת הנמנעים מכך או להפך.

    אבל יפה אמרת – מניעים בסיסיים. אני לא חושבת שלעשיית ילדים צריכה להיות סיבה, מכיוון שהיא קשורה למניעים בסיסיים. זה חוק טבע. לרוב האנשים קשה להתנגד לו, ואני דווקא חושבת שזה לטובה.

    לעומת זאת, אי עשיית ילדים תמיד מצריכה הסבר וסיבה. לא מצריכה במובן הזה שאני חייבת עכשיו לשמוע את משנתם של רענן או דבורית או שלך בנושא – אני לא, והאמיני לי, גם אין לי בעיה עם הבחירה הזו – אלא מצריכה במובן הפילוסופי יותר, מכיוון שהיא הצעד הלא טבעי.

    אבל כשמי שבחר כך בוחר גם להטיף לאחרים שהוא לא יהיה לעולם במקומם, או שהוא עדיין לא במקומם, זה קצת מקומם.

    יאללה, כמה מקומם יצא לי.

  • מיכל  On מאי 6, 2007 at 5:16 pm

    מה ש"טבעי" עבורך אינו בהכרח מורגש "טבעי" ונכון עבור אנשים אחרים.
    אמנם דרכו של הטבע, החיים בטבע, הוא להתרבות , אולם בני אדם ממש אינם חיים כולם ע"פ צווי הטבע. הרי גם העיסוק בפילוסופיה, אמנות ומדע אינם מצווי הטבע, אלא דווקא אופיינים רק למין האנושי, ולא לרובו אלא דווקא למיעוטו.
    לא כל האנשים חשים את צו ההולדה מפעם בקרבם, יש שחשים צווים אחרים, תכליות אחרות לחייהם או נטיות אחרות. ואין שום צורך להסבירם או להצדיקם, כפי שאת הרצון לחקור או ליצור אמנות אין צורך להצדיק.

  • יונתן  On מאי 6, 2007 at 5:38 pm

    בתור רופא אני אוהב אנשים כמוך שבאים לרופא עם משנה סדורה ומשכילים אותנו

    (לא בציניות, באמת)

    ואם זכרוני אינו מטעה אותי- רוב הנשים יורדות
    במשקל אחרי הפסקת הנקה

    ולמה אני מאוהב? גם קוראת הרבה ספרים ומשתפת, גם כותבת יפה וגם שם של בובה

  • זו ש  On מאי 6, 2007 at 8:42 pm

    לגבי חוק הטבע, אלא שאנחנו כבר מזמן לא יצורים
    שמחוייבים לציית לו.

    ואני חושבת שאי עשיית ילדים מצריכה הסבר וסיבה בעיקר בחברות פרימיטיביות, בהן הולדת ילדים היא עדיין בגדר נורמה שמושרשת עמוק, במיוחד כשלממסד יש סיבות טובות לעודד את הנורמה הזו.

    נדמה לי שבאירופה, למשל, אנשים שבחרו שלא לעשות ילדים לא צריכים להסביר את מניעיהם (או להוכיח שהם לא בני ארבע, לצורך העניין). אולי זה רק עניין של נימוסין ופרטיות, אבל אולי זה עניין עמוק יותר הנוגע לנורמת ההולדה (או אי ההולדה) ולענייני דמוגרפיה ומלחמות.

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 9:03 pm

    אם אנשים לא צריכים להסביר את מניעיהם למה הם חוזרים ועושים את זה בכתבות כגון ההיא שלינקקתי אליה? וכמו שאמרתי לך סיבות האישיות לא מעניינות, אבל אם בן אדם נותן סיבות אישיות מהסוג הילדותי במיוחד, שלא ילין אחר כך על כך שדווקא האנשים מהסוג שהוא לא אוהב הם הילדותיים.

    ובהרבה דברים אנחנו פחות מנומסים ויותר חודרניים ממה שנהוג באירופה, אז אין פלא שזה קיים גם בתחום הזה, שהוא גם ככה טעון.

    ויונתן – גם נשואה, יש מי שדורש שאבהיר פה, אם כי נראה לי שזה ברור. בכל מקרה, גילוי האהבה שלך נגע ללבי. 🙂

    וזיכרונך אינו מטעה אותך. נדמה לי שרופאת הנשים אמרה לי את זה כדי לנטוע בי תקווה.

  • מיכל  On מאי 6, 2007 at 9:22 pm

    לגבי הניסוח:
    כתבת "…אסור לראות מה יש להם להציע" והתכוונת שאסור בשום פנים ואופן לראות, או שתסורי ותראי מה יש להם להציע?

    בתחילה סברתי שזו האפשרות הראשונה, אך משום מה נראה לי שהתכוונת לשניה. מי מהן?

    ולא, אין להם עיצובים בוגרים, אבל בעיצובי הילדים שלהם בחורף האחרון היה קו של רטרו שהיה לא רע, בעיקר בבגדי כותנה וספורט.

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 9:59 pm

    חשבתי על זה אחרי שכתבתי. השנייה, כמובן. 🙂

  • אביבה  On מאי 6, 2007 at 10:00 pm

    ליחה זה דבר שמקשה על הנשימה, בטח לילדים קטנים שלא יודעים עדיין איך להוציא אותה. ובכלל, אני לא בטוחה שהרפואה הסינית, שעל פיה מוצרי חלב ובוטנים הם מזונות מעוררי ליחה, מתכוונת לליחה שאנחנו מכירים (הג'יפה בגרון). מדובר על מושג מופשט יותר, כפי שמושגי ה"חם" וה"קר" שלהם לא קשורים לטמפרטורה אלא לטמפרמנט, וסליחה שאני לא מתמצאת יותר (לא כוס התה שלי).

    דובונים זה אכן אחלה חטיף – אם רוצים למלא סדקים ברהיטי עץ, מרטיבים את זה ודוחסים פנימה. עובד כמו קסם.

    לגבי אבישג – יומולדת לא-הנקה שמח לכן 🙂

  • נבט חיטה  On מאי 6, 2007 at 10:24 pm

    אולי יותר לאמא של העולל מאשר לעולל עצמו.
    הגמילה הקשה הייתה גמילת לילה שהתרחשה בגיל של בתך אבישג. גמילה כליל, גמלתי בלבי לעשות חודשיים אחר כך וכך היה. ואיך אני מתגעגעת להנקה. עוד חודשיים חוזרים לזה ובגדול 🙂 הללויה!
    ואני חשבתי שדווקא ההנקה מאוד מרזה… את יודעת כמה קלוריות הנקה שורפת?
    ירדתי במשקל משמעותית לאחר הלידה ועם ההנקה. זה די הדאיג את אחיות המרפאה ואת הוריי.
    אבל מה זה חשוב? העיקר שהענקת לאבישג את המיטב במשך שנה ושבעה חודשים!!! כה לחי!
    מזל טוב על הגמילה ועל תחילתה של תקופה יפה לא פחות! ד"ש ושיר ניגון עתיק.

  • ימימה  On מאי 6, 2007 at 11:01 pm

    אביבה, נדמה לי שהוא התכוון לומר ששוש פחות מעודד ליחה כי אין בו בוטנים, ולכן הוא עדיף. ותודה (שוב) על הברכות. 🙂

    נבט – אני שמחה לשמוע שתחזרי עוד חודשיים. הידד! וכן, רוב הנשים מרזות מהר מהר אחרי הלידה אם הן מניקות, אבל אחר כך נשארים להן איזה שלושה ארבעה קילו עקשניים שיורדים עם סוף ההנקה. אצלך ואצלי המנגנון הזה כנראה לא ממש עבד. (וגם אצלי כולם היו מודאגים.)

  • מרים  On מאי 7, 2007 at 9:33 am

    שמישהו אומר לך מה "טבעי" ומה לא כשברור שאין לו מושג על מה הוא מדבר. גם מוזר, כי אותו כותב היה הודף בנחרצות כל טיעון מצד אנשים שאומרים שלהביא ילדים זה טבעי ולהיות "חשוך ילדים" זה לא. אז נחמד, זה הפך למין מלחמה שבה כל צד מגייס את הטבע המסכן לצידו כשנוח לו. (אבל יחד עם זה שאני "טבעי" -אתה "פרימיטיבי" אם צריך).

    חשוב לתת לגיטימציה למי שלא רוצים להביא ילדים לעולם, ולהשמיע את הקול הזה עד שזו תיחשב לאופציה לגיטימית, שהבוחר בה נתפס כאדם שלם וראוי לכבוד וליחס שווה. זה לא תמיד המצב כרגע. ואם תוך כדי גם כמה הורים-בפוטנציה יבינו שילדים זה לא מובן מאליו ושכדאי לחשוב על זה קצת ולבדוק את עצמך ואת כישוריך – מה טוב.
    ובכל זאת קצת התאכזבתי מרמת הטיעונים בכתבה שאליה קישרת. האם באמת חבריהם ההורים של המרואיינים הם אנשים מוכי גורל השרויים בסבל מתמיד? אני עדיין לא שמעתי אדם אחד שמתחרט על הולדת ילדים. אפילו הורה לרוצח סדרתי יתקשה לעשות זאת, לדעתי. מין מנגנון ערמומי של הטבע, כנראה. גם הטיעון של "העולם-מקום-רע" לא משכנע אותי, במיוחד מצד אנשים שבאותה נשימה אומרים שהם לא רוצים ילדים כי הם פשוט לא מוכנים לוותר על החירות המופלאה שלהם ועל חייהם היפים והמהנים. ואף מילה על הניתוח המהמם בעומקו של שקד את הסיבות להולדת ילדים (אנשים רוצים מישהו שיהיה תלוי בהם, כמו כלב. מה לא ברור?).

    אז אולי כדאי לחשוב על דרכים אחרות להציג את הנושא.

  • מיכל  On מאי 24, 2007 at 7:36 pm

    גם אני הפסקתי להניק בגלל תת-משקל, כל קילו שהשובב עלה ירד ממני, מה לעשות, גנטיקה משותפת בכל זאת יש. אנחנו הפסקנו כבר בגיל 11 חודש ורק בגלל זה

    ואגב הוא לא נראה סובל במיוחד
    לעומת זאת
    שנת הלילה של שנינו השתפרה פלאים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: