משונָה

אבישג ילדה משונה, אמרה האחות הגדולה של כרמל, ומיד פנתה לאמה כדי לקבל אישור, אמא, אבישג ילדה משונה, נכון? אשכ"ר בדקה שאני יושבת מרחוק ולא מקשיבה, ומיהרה להסות אותה. אולי מאוחר יותר היא תסביר לבתה הבכורה מה מותר לומר ואיפה.

לא שאני מבינה גדולה בילדות בנות חמש, אבל אני די בטוחה שההסבר שיינתן עכשיו לא יובן, ומסקנותיו לא ייושמו. ולא שאני מבינה גדולה בילדות בנות חמש, אבל אני יודעת שרובן לא יכולות להוציא תובנות כאלה מעצמן. בוודאי לא הילדה הספציפית הזאת.

והמסקנה העיקרית שלי מהסיפור הזה, משהו שכבר ידעתי, אבל התקרית רק חידדה את זה, היא שצריך להיזהר כל כך כשמדברים ליד ילדים. וגם ליד אלה שעדיין לא בני חמש.

ילדה משונה? איך בכלל אפשר למדוד את זה בגיל כה צעיר? מה כבר מסמן אותה בגיל כל כך מוקדם? מה סימן אותי? איך יוצאים מהמעגל הזה? האם זה בכלל חשוב?  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי  On אוגוסט 16, 2007 at 9:59 am

    כשהייתי קטנה ואחר כך גדולה ברחתי מהתיוג הזה, רק כשגדלתי ונהייתי אשה הבנתי שאין ממה לברוח, ואין דרך לנסות להתחזות למישהו שהוא "מיין סטרים". הכישלון של הוריי היה בכך שהם התביישו בשונות וברגישות שלי. וכמו בשיר יונתן, של וולך, ילדים מזהים בסנסורים האכזריים שלהם ילדים רגישים מידי, וכן, גם הילד שלי כזה, וגם אני מנסה לגונן עליו. זו גם דילמה שלי, ואני אנסה לגרום לבן שלי להתגאות ברגישות שלו, להיות מי שהוא.

  • גילי  On אוגוסט 16, 2007 at 10:23 am

    יש כזה דבר ילד משונה, אפשר למדוד, לפעמים זה בכלל לא חשוב אבל לפעמים זה חשוב אפילו מאוד. את אבישג אף פעם לא פגשתי, יכול להיות שהיא סתם יפה מדי או שקטה מדי או חכמה מדי או בעלת אישיות עצמאית מדי, וצרות עין היא שגרמה ללשונות לצקצק. זה בהחלט יכול להיות.

    מצד שני, אם אנשים קרובים אליכן ניסו יותר מפעם ובעדינות להגיד משהו על התפתחותה של אבישג, שווה להתייחס ברצינות. הורה לילד ראשון לא תמיד יודע להשוות את התפתחות הילד שלו לנורמה. יש בעיות שאם תופסים אותן בגיל מאוד צעיר הטיפול בהן הוא פשוט, אם מחכים שנה שנתיים הטיפול נהיה צרה צרורה. אני מכירה משפחה אחת שבעקבות הערה של שכנה על זה שהתינוק מחזיק את ראשו עקום, הצליחו לאתר גידול בעמוד השדרה של התינוק ולטפל בו לפני שנגרמה נכות בלתי-הפיכה.

    דבר אחד חשוב להוסיף: תסמכי על האינטואיציות שלך. אני מאמינה שעמוק בלב את יודעת אם הבעיה היא משהו בבת שלך או משהו בהתנהגות של החברה.

  • ח ל י  On אוגוסט 16, 2007 at 11:21 am

    ילדים כן מזהים את האחר. ובגיל מאד מאד צעיר.
    אני גם עדיין לא מבינה איך תהליך 'העדר' מתנחל בתוכם גם אם הם גדלים בסביביה הכי pc שאפשר, לא רק ברמת המילים אלא באמת ובתמים בתחושות ההבית.
    זה כמו שמעולם לא הבנתי למה היא מעדיפה בובות בלונדיניות למרות שהבובה הראשונה שלה וגם השניה היו חומות שער, חומות עינים ואחת חומת עור…
    גיל חמש הוא חברתי מאד לא?
    אני זוכרת שהתחלתי להבין ש"החברות" המושג הזה מתחיל להתעצם למיימדים עצומים והכמו טל או אני רוצה כמו רוני התחיל לבצבץ ובמקביל הנסיונות האין סופיים, שנחלו הצלחה ריקי :), לעזור לה להשאר היא עצמה, לשמוח עם המיוחדות הגדולה שבאופיה, ללמוד להגיד:ככה אני, ככה אני מרגישה ולהרגיש טוב עם האמירה הזו.

    אני גם לא יודעת מה "אחר" באבישג, אם בכלל –
    אבל מהתגובה שלך אני מבינה שכנראה יש בה משהו אחר,ואת כמובן צודקת עד מאד ועד כאב ותסכול עגקיים מול המילים של הילדה הזו, שלא בטוח, אני אומרת לך שלא בטוח ששמעה מאמא שלה מילים ש'עזרו' לה להרגשי / להגיד על אבישג.אני אוהבת את המילה משונה, באמת 🙂 כשאיה שלי מגיבה לפעמים כמו שהיא מגיבה הוד שונותה, אני אומארת לה: את ילדה מאוד משונה ומוזרה גיברת אבל זה ברור שזה מגיע ממקום חזק וטוב ושובף מתגובתך למילה שאמרה הילדה ההיא, אני מרגישה שכן 'ננגעה' בך נקודה רגישה מאד. ליבך נכמר מהכאב והצביטות שאת מדמיינת קדימה. על אבישג שלך ועל תחושותיה העתידות כפי שאת מדמיינת-
    אז ראשית, יתכן שהיא לא תגיב, אם בכלל כפי שנדמה לך, ואם כן, ואם זה נכון, ימימה יקרה, צפויה לך דרך מלאת כאב אבל חשובה חשובה, ללמד את אבישג שלך לעמוד מול העולם ולנצח….

    נשיקות

  • איילת  On אוגוסט 16, 2007 at 2:23 pm

    צודקת גילי שמצביעה על צרות עין או סתם על שונות – הפרטית שלי לא אוהבת לטפס או לרוץ או לקפוץ. במקום היא תעדיף לשבת עם ספר. בסגנון הלבוש שלה ובאוצר המילים שלה היא תראה משונה לילדות אבל בעיקר לאמהות שלהן.
    יכול להיות שתובנות כאלה דווקא כן יכולות להגיע מילדה בת 5 אבל סביר להניח שהשורש ניטע ע"י מישהו או מישהי בוגרים בהרבה שלא מבינים כמה הם יכולים להזיק.
    עברנו את זה כמה פעמים, אנחנו עוברים את זה עכשיו בסיפור העצוב של האמא של החברה הכי טובה של הפרטית שלא רוצה שהבנות תהיינה בקשר כי הפרטית יפה / חכמה / מוצלחת ואולי זה יצור רגשי נחיתות אצל הזאתי שלה.
    אל תתנצלי. תסמכי על עצמך. גם אם נכנסת ללופ הדברים לא בידייך ולא תוכלי לצאת בכוחות עצמך. תזרמי עם האינטואיציה ועם מה שטוב לך ולה.
    וסבתא שלי היתה אומרת שלא לכל דבר צריך להקשיב.

  • ימימה  On אוגוסט 16, 2007 at 2:45 pm

    המעודדות. 🙂

    אני באמת סומכת על האינטואיציות שלי ומניחה שכלום לא משונה בה יותר מאשר בי, למשל. אבל זה לא עושה את זה לנעים יותר.

  • מיכל  On אוגוסט 16, 2007 at 4:56 pm

    שזו אמירה סתמית של ילדה בת חמש, שאולי אבישג שלך באותו הרגע לא חייכה למרות שההיא ציפתה, או משהו אחר.

    רגישות חברתית בגיל חמש היא לא עניין שכיח, ומה שחלף להיא בראש יצא מיד החוצה.

    אני מאמינה אכן שכל ילד הוא כל כך אחר שלפעמים לא ברור איך הם מוצאים שפה משותפת כל כך בקלות אחד עם השני.
    מה שאני מנסה לומר הוא שיש רגישים יותר ויש שפחות, יש חכמים יותר, ויש פחות, ולכל אחד יש את המשהו הפנימי האישי הזה שלו, שהוא רק שלו, והוא המיוחד ומיחד אותו על כולם. אני מאמינה שמטרה הורית חשובה היא ללמד את הצאצא לשמר את הדבר האישי הייחודי הזה שלו, את ההוא (או היא) האמיתי/ת. מעבר לכך, ההסתגלות החברתית, היא כבר משהו שגור, ונעשה כבר כתכלית מובנית מראש, גם אם בקשיים.

    והשד יודע איך הגעתי לכל זה 🙂

  • ימימה  On אוגוסט 16, 2007 at 9:41 pm

    שגם ילדות בנות חמש יכולות להיות בעלות רגישות חברתית, אבל קודם כל – יותר לבנות הגיל שלהן, ודבר שני, לפי התגובה שלה היה נדמה לי שהיא לא המציאה את זה.

  • טלי  On אוגוסט 18, 2007 at 6:13 pm

    קודם כל, משהו נצבט לי בלב מתיאור התמונה הקטנה הזאת, אבל נסי להשאיר אותה כמו שהיא- אמירה אחת קטנה של ילדה אחת קטנה שכנראה דרכה לך בנקודה מאוד כואבת.

    אולי הילדה הזאת אכן שמעה משהו כזה בבית וציטטה, אולי שמעה על אבישג, אולי בכלל שמעה על מישהו אחר וניסתה להכליל את התובנה החדשה שלמדה גם על הילדה שלך.

    משונה זה מושג יחסי. משונה לעומת מי? מול איזה סטנדרטים? איזה נורמות? כל מה שאפשר לעשות, לדעתי, זה לנסות להקיף אותך ואותה באנשים גדולים וקטנים שעונים לסטנדרטים שלך, אולי גם כאלה שנחשבים "משונים", אולי לא.
    אם את מאתרת משהו שהוא לטעמך "משונה" שיכול להיות ממש בעיה,כמו שגילי כתבה- חשוב לבדוק. אם "משונה" זה יצירתית, חושבת פתוח, מתבטאת בבטחון, מקבלת חינוך שאומר שמותר לה לחשוב בעצמה או כל דבר אחר שהוא בעינייך טוב ומבורך- שתקפוץ הילדה ההיא, והאמא שלה וכולם.

    וכאמור, אם יהיו מסביבה עוד "משונים", היא לא תרגיש חריגה או דחויה כתוצאה מה"משונות".
    ואולי הכי חשוב, תזכרי שסביר להניח שבכלל לא קרה כלום, וכל עוד זה משהו שהיא שמעה פעם אחת מילדה אחת ולא עניין קבוע ומציק, עדיף להקטין מאשר לנפח ולא ליצור בעיה במקום שבו היא לא קיימת.

    ולמרות שעוד אין לי ילדים אני יכולה לדמיין כמה הרגע הזה הרגיש חמוץ ולא נעים ושולחת לך חיזוק וירטואלי (-:

  • מואדיב  On אוגוסט 19, 2007 at 12:15 pm

    את עצמנו גם בלי סיבה…

    מנסיון ארוך:

    אמנם חז"ל כתבו שכל מה שאומר תינוק (=ילד) בשוק זה מאמו או מאביו, אבל זה לא תמיד כך.

    גם הרגישות/המודעות החברתית של ילדים גבוהה בהרבה ממה שאנחנו חושבים לפעמים. הם מזהים מיידית את "המקובלת" בדיוק כמו את זו שלא כדאי לשבת לידה.

    וגם המשמעות שלהם למלה "משונה" – שונה לפעמים.

    מספיק שילדה שמעה אתמול את אבא שלה אומר על בת הדודה שלו שהיא קצת "משונה", כדי שיום לאחר מכן ילדה בת 5 תנסה "לטעום" את המלה ולהשתמש בה. לא בהכרח תוך מודעות מוחלטת למשמעות המדוייקת, או למשמעויות חבויות, אלא רק בגלל שילדים בגיל הזה לפעמים משחקים במלים כמו בצעצועים.

    יאללה, חרדות של אמא לילדה ראשונה – כולנו היינו שם ומתישהו, אנחנו אמורים לצאת משם.

    אם הגננת שלה לא חושבת שהיא משונה, היא בטוח לא 😉

    נ.ב.
    את לא אובייקטיבית, ואני מקווה שלעולם לא תהיי אובייקטיבית לגביה…

  • ימימה  On אוגוסט 19, 2007 at 3:41 pm

    טלי ומואדיב. אזכור את זה.

    ולא ידעתי שזה מה שחז"ל אמרו. יפה.

  • מואדיב  On אוגוסט 19, 2007 at 3:53 pm

    כדאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה

    (בבלי. מסכת סוכה נו.)

    נ.ב.

    זה נאמר לגבי בת בילגה, אך לא זאת שבילגה אותך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: