משהו קטן על תרגום ועריכה

בספרה החדש והמצוין של אמי טאן, להציל דגים מטביעה (בקרוב הביקורת), מצאתי את המשפט הזה: "וולטר זכר שאביו, שהיה קפדן בענייני דקדוק, אהב לחזור על פתגם שהבהיר את השימוש הנכון במילים 'טוב' ו'נאות'. 'אף שטוב לדבר בצורה נאותה, טוב יותר לומר אמת'."

קוראים חדי עין ובהירי מחשבה מבינים מיד שההבדל פה אינו רק בין שתי מילים, אלא בעיקר בין שני חלקי דיבר, תואר השם ותואר הפועל. העברית אינה סובלת מעודף תוארי פועל. באנגלית יש המון, רובם מסתיימים ב"ly". אלא שפה הזדמן למתרגמת מקרה שבו גם יש תואר פועל כשר ומצוין בעברית, "היטב", וגם תואר הפועל שהופיע ככל הנראה במקור אינו בעל סיומת רגילה אלא מילה ייחודית "well". חבל שדווקא במקרה כזה לא נעשה שימוש הולם ומדויק במילים.

כדאי שמתרגמים יכירו את ההבדל בין חלקי הדיבר. עורכים לשוניים, לעומת זאת, חייבים לשלוט בתורה זו. חבל שספר כה טוב, המתורגם היטב רוב הזמן, לא זכה לעין של עורך שיודע את ההבדל.  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עורך  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 1:13 pm

    ועוד בקטע פרוזה… להתפס על מילה ולצקצק לעורך הלשוני ולמתרגמת…

  • ימימה  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 1:45 pm

    שבאת לחזק את טענתי.

    אני מבינה שההבדלים אינם נהירים לך במיוחד.

  • תמי  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 2:26 pm

    הבנתי אותו, ואת כמובן צודקת. יותר ויותר אני מבינה שאני, וכנראה גם את, שייכת למיעוט בעניין הזה של רגישות לשימוש בשפה מדויקת ונכונה, ושדברים כגון אלה שתיארת בפוסט צורמים לאחרים הרבה פחות אם בכלל מאשר לי, או לא משנים להם כלל.
    האבחנה שלך בין מתרגמים לעורכים לשוניים בכל הנוגע לחובת השליטה בחלקי דיבר יפה בעיניי.

  • תמי  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 2:29 pm

    כשהכנתי ל-GMAT, נושא חלקי הדיבר (שנבדת בבחינה) הוא הנושא שרוב התלמידים הכי התקשו להתחבר אליו. וזה תמיד הפליא אותי כי לי זה תמיד נראה אחד הדברים הכי מאורגנים, נחמדים ויפים בשפה. אבל כאמור, אני במיעוט, ויש המון דברים שלאחרים נראים בסיסיים ואני לא מצליחה להתחבר אליהם או להבין אותם בשום פנים ואופן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:18 pm

    איפה היה צריך להשתמש במילה היטב?

  • גילי  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:18 pm

    לדעתי זה משנה מאוד: well, correctly, properly… דקויות שונות של משמעות

  • עורכת  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:21 pm

    האבחנה "למתרגם כדאי לדעת, העורך חייב לדעת" שגויה בעיניי. מתרגם טוב יודע על בוריה את השפה שאליה הוא מתרגם וגם הוא חייב לדעת את הדברים הללו. המתרגמים שעובדים כלאחר יד ומשאירים לעורך את העבודה "של הדקדוק הזה" פשוט עושים עבודה לא טובה.

  • קרן  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:37 pm

    אף על פי שאין שום דבר רע בצורה , נמלים אמרו את זה לפני, כדאי לחשוב על התוכן. האם יש אותה משמעות בדיוק ל"לדבר היטב" ול"לדבר בצורה נאותה"? החילוף ביניהם חופשי? עניין של סגנון בלבד?
    האם שימוש במבנה תחבירי המציין תה"פ הוא בזוי לעומת שימוש במורפולוגיה? מזויף? זול?
    אם בעברית מקראית לא היו הרבה תארי פועל, ויש צורך בחלק דיבר זה בעברית חדשה, זה טבעי פחות משינויים אחרים?

    קוראים חדי עין ובהירי מחשבה.. כמה התנשאות.

  • ימימה  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:41 pm

    תראי, אולי אני עושה פה משהו לא הוגן, אבל אני מוכנה לשים כסף על זה שבמקור היה "well" פשוט משום שאין צורך להסביר את ההבדל בין good לשניים האחרים ברשימה. ההבדל בין good ל-well הוא המבלבל.

    (מדובר שם על בחור בורמזי שלומד אנגלית.)

    לתמי – אותי תמיד מפליא שאחד הדברים הקשים לתלמידי לשון הוא תחביר.

    לעורכת – את צודקת במידה רבה. בכל זאת, מעורכים אני מצפה לקצת קצת יותר בשפת המטרה.

  • ימימה  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 3:42 pm

    ה"היטב" היה צריך להיות אחרי ה"לדבר".

  • אורן צור  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 4:03 pm

    אותי דווקא תפס ריבוי הפסוקיות במבנה מקונן ומסורבל משהו.
    שאביו… שהיה קפדן…שהבהיר…'.

    ולגבי סוגיית הנכון ונאות (גם sound, לא?) הייתי נותן למתרגם/ת להנות מהספק, אולי במקור זה:
    although it's good to speak properly, it's more proper to speak/say the truth
    זה גם נראה לי מתאים להקבלת המילים וחלקי המשפט שבדוגמא.
    אחרת בשביל להסביר את ההבדל בין well good מביא האב את משפט הדוגמא:
    although it's good to speak well, it's better to say the truth.

    אני כמובן אסייג ואומר שאני לא מתרגם, לא עורך, לא דובר אנגלית, לא מכיר את הספר במקור או בתרגום, לא שותה, לא מעשן וגם לא משחק סנוקר. גם אין לי מושג במהות יחסי העבודה בין מתרגם לעורך – ובכל זאת – אני לא חושב שמתרגם צריך להקפיד על שימוש באותם חלקי דיבר

  • ארינמל  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 4:11 pm

    במקרה הזה, לו היה המתרגם/עורך מתרגם כפי שאת מציעה, היה מתקבל תרגום נאמן למקור אבל מכור.

    "אף שטוב לדבר היטב, טוב יותר לדבר אמת" הוא משפט נכון מבחינה תחבירית אך מכוער מבחינה צורנית.
    הבחירה ב"צורה נאותה" כדי להוריד את מינון ההטיות של י.ט.ב במשפט כל כך-קצר, אלגנטי הרבה יותר מהשימוש ב"היטב".

  • ארינמל  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 4:11 pm

    .

  • איתמר  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 4:20 pm

    בתרגום. קשה למצוא ספר מתורגם שהעברית בו לא מאונגלזת ומעיקה

  • חגית  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 5:17 pm

    אם לא היה כדאי להשאיר את זה באנגלית.

  • טלי  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 7:21 pm

    ומאוד קולעת.
    מדהים שאף אחד בהוצאה (איזה, אגב?) לא שם לב.

  • עומר שומרוני  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 8:20 pm

    מהו המשפט המקורי באנגלית?

  • ימימה  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 10:20 pm

    אין שום דבר מזויף, בזוי או זול בשימוש ב"בצורה נאותה" רק שכשיש מילה עברית מיוחדת לכך, שהיא תרגום מדויק יותר וגם מעבירה את הרעיון במשפט חבל לוותר עליה לטובת מבנה מעט מסורבל יותר שמפספס את הפואנטה.

    ובהחלט יש פה פואנטה. אין שום בעיה להבדיל בין "בצורה נאותה" ל"טוב". ממש לא. הבעיה היא, לדוברים לא ילידיים, להבדיל בין good ל-well או "טוב" ו"היטב".

    בקשר להערתך האחרונה – את לא חייבת להיכנס אם את לא רוצה. ואם כבר באת, נחמד יהיה אם תנהגי בנימוס.

    לאיתמר – זו בוודאי לא הטעות היחידה, אבל היא עקרונית, כי היא מעידה על בעיה בהבנה של מבנה משפט, הבנה שלדעתי צריכה להיות לכל מתרגם ועורך. בכל מקרה, מכיוון שרוב הספר מתורגם לא רע, בביקורת אני כמובן לא אעיר על כך, כי אני מעירה רק אם התרגום הוא ממש מתחת לכל ביקורת. בכל מקרה, צר לי לגלות פעמים רבות שניכר בספרים מסוימים שהעורכים שלהם הם אנשים שעבדו כמה שנים בעיתון ומזה החליטו שהם גם יודעים את כל רזי העריכה. למרבה הצער, זה לא כך.

    לחגית – את חושבת? אני לא אוהבת להשאיר דברים באנגלית, אבל זה עניין של מדייניות של ההוצאה וכו'.

    לטלי – מחברות לספרות. כתבתי לפני כמה זמן משהו על חוסר תשומת הלב בעריכה שלהם.

    http://www.notes.co.il/yemima/20829.asp

    ולעומר – אנסה למצוא מחר את הנוסח המדויק.

  • ימימה  ביום ספטמבר 17, 2007 בשעה 10:23 pm

    אם אין לך כוח לקרוא הכל, ההתייחסות לעניין העריכה היא בפסקה האחרונה.

  • חסר השם  ביום ספטמבר 18, 2007 בשעה 9:09 am

    אם היה רשום היטב במקום "בצורה נאותה" אז המשפט לא היה מסביר את ההבדל בין נאות וטוב.
    האם היה צריך להסביר את ההבדל בין טוב והיטב?
    אם כך הרי שקלעת הישר לדעת הסופר, לא?

  • ימימה  ביום ספטמבר 18, 2007 בשעה 10:54 am

    בין טוב להיטב. זאת אומרת, איפה משתמשים בטוב ואיפה משתמשים בהיטב. זאת אומרת, איפה משתמשים בתואר השם ואיפה משתמשים בתואר הפועל. זה בדיוק מה שניסה המורה (האב) בספר להסביר לתלמידו (בנו).

    ועכשיו לא התעצלתי והלכתי לבדוק את המקור. חוש הריח שלי לא הטעני. כה כתוב במקור:

    while it is good to speak well, it is better to speak the truth.

    והמשפט הזה אכן בא ללמד את הלומד את ההבדל בין good ל-well.

  • ארינמל  ביום ספטמבר 18, 2007 בשעה 5:20 pm

    כאשר רואים את המקור האנגלי, לא רק את "בצורה נאותה" צריך להחליף, אלא גם את "טוב יותר" ניתן היה להחליף ב"עדיף".

  • זאת אומרת  ביום ספטמבר 19, 2007 בשעה 5:14 pm

    מסכימה שהפתרון שהושג בסוף לא מוצלח, אבל אני לא בטוחה ש"היטב" היה פותר את זה, וטוב, בהקשר הזה, בכלל יוצא קצת עילג, מה שבכלל לא מתאים לאדם שמקפיד על כללי הדקדוק. שלא לדבר על כך שמחמיצים את החזרה על "לדבר", ואז כל ההתנגנות של המשפט (לא סתם משפט, פתגם! הוא חייב להתנגן) הולכת לאיבוד.
    חוץ מזה, לפתגם יש גם משמעות, והמשמעות עומדת על ההבדל בין well לtruth ולא רק על ההבדל בין well לGOOD.

    נראה לי שאפשר לשרת את כפל המשמעות בצורה טובה יותר בנוסח שקצת סוטה מהמקור: אף שרצוי לדבר כראוי, ראוי יותר לדבר אמת. או: אף שטוב לדבר נכון, טוב יותר לדבר אמת. וכמובן, להתאים את ההבדלים שהאב ניסה ללמד, לפי הנוסח שנבחר.
    (לא קראתי את הספר ואני לא יודעת אם זה מתאים בכלל למשמעות אבל מבחינת הצלצול, אני לא מתה על "אף שטוב לדבר היטב, טוב יותר לומר אמת".)

  • ימימה  ביום ספטמבר 19, 2007 בשעה 9:53 pm

    ההבדל בתוך הפתגם עצמו. אולי משום שהוא הובא כדוגמה רק להבדל בין good ל-well. וזה גם מה שניסה האב ללמד את בנו – ההבדל בין שתי המילים האלה בלבד, בלי קשר למשמעות האחרת של המשפט.

    ובכל מקרה, התרגום פספס את הכל.

  • טלי  ביום אוקטובר 1, 2007 בשעה 10:08 pm

    את הלינק שהשארת.
    קראתי והצטמררתי…
    מה אומר – זו הזהרה שבאה בדיוק בזמן.. אנחנו עובדים איתם עכשיו (כנרת-זמורה, נכון?)
    ובמקרה מדובר בתפילה שחקוקה בי בצורה עמוקה במיוחד, אבל גם אם זה היה פסוק אחר. פשוט מצמרר, והאמת שמאוד מפתיע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: