להציל דגים מטביעה

אמי טאן. מאנגלית: יעל גרינפטר, הוצאת מחברות לספרות, 412 עמ'

זמן קצר לפני המסע לסין ולבורמה שארגנה ביבי צ'ן לשנים עשר מידידיה, אוסף מרתק של דמויות ייחודיות משמנה וסולתה של החברה בסן פרנסיסקו, ביבי מתה מוות מסתורי וחבריה יוצאים למסע בלעדיה, או לפחות, בלי נוכחותה הגשמית, שכן רוחה כל הזמן איתם. עלילת הספר להציל דגים מטביעה מסופרת מפי רוחה של ביבי, אספנית אמנות אסייתית עשירה ואשת חברה מוכרת בסן פרנסיסקו.

לאט לאט כל מה שיכול להשתבש במסע המהודק שהוכן בקפידה משתבש. ביבי הידענית דקדקה בפרטים, כתבה הוראות מיוחדות והסברים על כל אתר, והוסיפה כמה מילים על החברה, ההיסטוריה, התרבות והאמנות של המדינה. חבריה לעומת זאת, אינם קפדנים ושוחרי ידע כמוה והם מתוארים כתיירים טיפוסיים שמחפשים את הערך התיירותי ולא האותנטי של הדברים. הם לא טורחים לקרוא את התיאורים שנראים להם טרחניים, מדלגים על כללי הזהירות, רומסים ברגל גסה את התרבות הזרה שהגיעו אליה ומסבכים את עצמם פעם אחר פעם בצרות. ביבי עוקבת ומדווחת.

תמימותם, טיפשותם ואמונתם בדרכם (ובביבי – הרי היא ארגנה הכל, ולא יכול להיות שמשהו ישתבש) מביאה אותם לאנשי קארן – שבט בורמזי נרדף וחסר נחלה. אנשי השבט מזהים באחד מחברי הקבוצה – נער שהתרברב בלהטוטי הקלפים שעשה – את האל האובד שלהם והם מביאים אותו בתואנת שווא לשטח המחיה שלהם, יחד עם כל הקבוצה ועם אביו שלקח אותו לטיול המסוכן. התיירים שוהים במקום המבודד כשלושה שבועות, ובינתיים הכל מחפשים אחריהם. אחד מחברי הקבוצה לא הצטרף למסע הגורלי והוא דואג שעניינם של הנעדרים לא יירד מכותרות היום.

  
ספרה של טאן הוא מלאכת מחשבת והיא משלבת בו אלמנטים סיפוריים רבים – היא מאפיינת היטב כל דמות מגיבורי המסע, כך שמתקבלת גלריה ססגונית של אנשים שונים כל כך זה מזה שלא תמיד ברור מה הם עושים יחד, אבל המטרה המשותפת שלהם בסופו של דבר מאחדת ביניהם. טאן לא חוסכת בתיאורי האתרים והנוף במסע, ומכניסה גם לא מעט היסטוריה ופוליטיקה – גם מסיפורה האישי של ביבי שברחה כילדה מסין עם השתלטות הקומוניזם. בלי למתוח ביקורת גלויה היא מוסרת לקוראים מידע מצמרר על שיטות המשטר של החונטה הצבאית בבורמה דרך סיפוריהם של בני שבט קארן המתארים רצח המוני בדם קר, ביזה, אונס והתעללות מצד אנשי הצבא, המתייחסים אליהם כאל מורדים. הסבריה על החוקים המגבילים במדינה ועל העונשים למי שעובר עליהם משולבים היטב בספר, והיא מתארת הכל ביובש ובלי נימה קלה של מגויסות פוליטית ונותנת לקוראים להחליט בעצמם למי נתון לבם.

הספר מתאר מפגש בין תרבויות. מפגש כזה יכול להיות מאיר עיניים ומרחיב אופקים אם רק מוכנים להתנסויות חדשות. כזה, למשל, היה השימוש של האמריקאים בתרופה למלריה שנתנו להם אנשי השבט, לאחר התנגדותם ל"תרופות אליל", וכזו, למשל, היתה מציאת הצמח בלנופורה על ידי אחד התיירים האמריקאים שיצא ליער להביא אוכל וגילה את הצמח הנדיר.

במקרים אחרים, המפגש מתואר כמו שיח חירשים גמור. כך, למשל, קורה לתיירים כשהם מגיעים למקדש עתיק בסין ומחללים אותו לגמרי, החל בהשתנה במקום שלא נועד לכך (אבל נראה כמשתנה) וכלה בהתגפפות לוהטת באחד הכוכים. במקרה אחר קבוצת האמריקאים לא מצליחה לקרוא לבני שבט קארן בשמם האמיתי בשל המבטא הכבד של הזרים, והם מבינים את טעותם רק ביום האחרון לשהותם שם. הם גם לא מוכנים להאמין עד לרגע האחרון שמארחיהם אכן רואים בנער הלהטוטן אל וחושבים שזה שיגעון פרטי של איש אחד. בני שבט קארן, מצדם, לא מוכנים להקשיב להסברי האמריקאים שלהטוטי הקלפים אינם באמת הוכחה להיותו של הנער אל.

טאן עושה עבודה נפלאה גם בהתייחסותה לסיקור התקשורתי של הפרשה ובאירוניה דקה היא חושפת את כלי התקשורת במערומיהם כשכל הספקולציות באשר למקום הימצאם של התיירים מתבררות כפטפטת של אנשים המשימים עצמם מומחים אבל יכולים במקרים רבים לגרום יותר נזק מתועלת, בעיקר כשמדובר בסיטואציה כה רגישה במדינה עוינת.

להציל דגים מטביעה הוא ספר נפלא וכובש ומרתק ומומלץ עד מאוד. וכשגומרים לקרוא בו מגלים למרבה ההפתעה כמה בקלות אנשים יאמינו במה שהם רוצים להאמין, כמו שהתיירים האמריקאים האמינו שהמסע לשבט קארן הוא חלק מהמסלול שתוכנן להם, וכמו שבני קארן האמינו שהנער הלהטוטן הוא אל. כשטאן מגוללת את סיפור המעשה מפיה של רוח רפאים, היא בוחנת גם את כושרם של קוראיה להאמין שהסיפור אכן נמסר מפי רוח רפאים, ומכיוון שהעלילה מעוגנת בכל כך הרבה פרטים מציאותיים, אפשר בקלות ליפול בפח ולא לפקפק באמיתותה, בדיוק כפי שטאן שבה ומזכירה לאורך כל הספר: "קסם עשוי להתרחש, אבל רק אם אנחנו מאמינים." 

 

(התפרסם במעריב, 19 באוקטובר 2007)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On אוקטובר 21, 2007 at 5:08 pm

    את הספרים של אמי טאן אני מחבבת מאוד בד"כ, הפעם עוד לא קראתי, אבל השם שבה את ליבי והביקורת שלך הגבירה את החשק.
    הספר בדרכו אליי- מקוה שאהנה כמוך.

  • ליאור  On פברואר 21, 2008 at 4:34 pm

    נהנתי מאוד מהקריאה בו ונחשפתי להרפתקאת טעויות שמובילה לסוף דיי צפוי אך מרומם נפש.
    הספר כתוב בציוריות נעימה אשר מוסיפה לאווירת הקריאה משהו מבורמה האותנטית.
    ספר מומלץ בחום, עטוף באהבה אנושית וכמו שציינת מציג בפנינו גלריה מפורטת ומלאת פרטים על כל אחת מהדמויות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: