לחדש אלבומים – וידוי והצעה

יום שישי שעבר, בדרך לצפון, בכניסה לוואדי עארה סוף כל סוף אבישג נרדמה והיה אפשר להחליף את הדיסק המעצבן ברדיו שהתברר כמעצבן לא פחות. שלמה ארצי בדיוק גמר את הגיגיו ואחריו, בתכנית "הדרן", קיוויתי ליפול על משהו טוב, כמו בנסיעה הקודמת שלוותה בתכנית על אלכסנדר פן בצוותא. למרבה הצער נפלתי על פסטיבל חידוש התקליט הראשון של אהוד בנאי עם הדרן להופעתו הראשונה, ואז הייתי חייבת להודות בפני עצמי שאני פשוט לא אוהבת אותו. מסוגלת לזמזם פה ושם שירים אבל רובם לא מעניינים מוזיקלית ואין בהם שום דבר מלהיב או מיוחד. אני יודעת שזה לא פופולרי. העיתונים מלאים בשבחים והתלהבות מכאן ועד הודעה חדשה. אני בדעת מיעוט. לא נורא, אני אחיה עם זה. נעים לי עם הווידוי הזה. 

אבל לרגל ההוצאה המחודשת העיתונים מנערים את האבק מתקליטים ישנים שהגיע הזמן לחדשם, כפי שהיה בעכבר העיר בשבוע שעבר, או בתזכורות לתקליטים ראשונים ששווה להיזכר בהם, ומפתיע אותי לראות שמקומו של התקליט הראשון של נורית גלרון נפקד. לא, לא זה שאתם מכירים, עם כמעט, מה יהיה בסופנו, שלכת, הנך סתורת שמלות, אולי מחר ועוד. זה שאתם לא מכירים עם פרדידו (טוב, זה לא שרה וון, אבל זה יפה ובעברית), שיר של לילה, למדבר, לו מאה כובעים והשיר הגדול מכל, זה שבכל פעם שאני עושה איזו אודיציה למקהלה אני שרה אותו ואף מנצח לא מכיר משום מה – יום אחרון. למרבה השמחה, יוטיוב כן מכיר. אם מישהו בחברות התקליטים רוצה לחדש משהו שווה באמת, ושיהיה טעם לחדש, כי מי זוכר – זה התקליט הזה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 1:21 am

    את אהוד בנאי. לא עושה לי כלום, אבל הנה את הולכת לסקול אותי, את נורית גלרון אני ממש ממש ממש לא אוהבת.

  • ימימה  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 9:13 am

    לא אוהבים את נורית גלרון. לא נורא.

    חוץ מזה, בתקליט הראשון הזה יש משהו שונה ומיוחד. כמו בהרבה תקליטים ראשונים.

    ואת הלחן של יום אחרון (מילים שלונסקי) כתבו מאיר אריאל ושלום חנוך יחד. שורה זה שורה זה. לא נפלא?

  • ביילע  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 10:13 am

    כתבתי תגובה והיא נעלמה, אני מקווה שהיא לא תופיע בסוף פעמיים.
    אני יכולה להעיד על עצמי שגם לזמרים שאני באופן כללי אוהבת יש שירים שאני פחות אוהבת. קשה לי להגיד שאני אוהבת בצורה גורפת את כל השירים של אף זמר.
    אני חושבת שהיום זה עוד יותר בולט, מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת הרבה יותר בקלות לבחור רק כמה שירים מתוך אלבום שלם מאשר פעם. לדוגמא עם קלטת, הייתי מקשיבה לכל הקלטת כי היה קשה להגיע רק לשירים שאהבתי. היתרון היה שחלק מהשירים, היותר מורכבים דווקא, שבהאזנה ראשונה לא אהבתי, אחרי כמה זמן התחבבו עליי אפילו יותר מהשירים הקליטים שמצאו חן בעיני בהתחלה. אני רואה את התופעה הזאת אצל ילדיי. הם מעבירים לאיי-פוד את הכמה שירים שהם אוהבים ולכל השאר הם אף פעם לא מאזינים וחבל

  • שפי  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 1:04 pm

    יש לגלרון שיר מצוין שנקרא "בודדים אומרים":
    http://shironet.co.il/songPrint.aspx?song_id=7423&singer_id=713&song_title=cf8e

    קודם-כל הלחן, אבל גם הטקסט הלא-פזמונאי הזה, שקשה להזדהות איתו אבל צריך להודות שהוא חזק ואיכותי ביותר.

  • אורן  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 2:15 pm

    גם אני לא נפלתי מאהוד בנאי, כלומר יש לו כמה שירים שאני מאוד-מאוד אוהב אבל אין לו אף אלבום שאני מאוד אוהב. בהופעה הוא כבר סיפור אחד.
    וגם את נוריד גלרון אני לא אוהב במיוחד. וגם לא את שרית חדד 🙂

  • טלי  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 2:40 pm

    ועכשיו הענקת לי כמה דקות של יופי ותרבות ורגש- תודה רבה, בדיוק מה שהייתי צריכה!

  • איתמר  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 4:03 pm

    גם את אהוד בנאי וגם את נורית גלרון. אני עדיין מחכה לתקליט שלה שיחזיר אותה לימיה היפים

  • ימימה  ביום פברואר 18, 2008 בשעה 10:53 pm

    לא הכרתי אותו.

    אורן – להזכיר את נורית גלרון ושרית חדד באותה נשימה זה כמעט חילול הקודש. אבל התקליטים האחרונים שלה באמת לא היו מדהימים לדעתי. גם אני, כמו איתמר, מחכה.

    טלי – אני שמחה לשמוע. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: