לידה שמתחילה בכנר על הגג ושתי כוסות יין

רק טוב יכול לצאת מזה. 

 

ב-12.5 בערב הלכתי לבד לכנר על הגג. אורי נשאר לשמור על אבישג. בהצגה התחילו צירים. חזרתי הביתה (עם תום ההצגה, כמובן) שתיתי קצת יין בהמלצת הדולה-מיילדת שלי והלכתי לישון. בשתיים וחצי התעוררתי והבנתי שכבר אין דרך חזרה. עד ארבע וחצי הצירים היו נסבלים בליווי התרוקנות כללית. אי אפשר היה לטעות. נכנסתי למקלחת, הצירים נחלשו. עשיתי פעולת זירוז קטנה ותוך זמן קצר מאוד זה נעשה בלתי נסבל. הערתי את אורי שיעיר את ההורים שלו שיבואו לשמור על אבישג. הוא שאל למה שלא נחזור לישון. עד שהם כבר הגיעו זחלתי על גחוני עם כל ציר. היה חמש וחצי בערך ואפילו קצת הצטערתי שאבישג עוד לא התעוררה את התעוררות הלפנות בוקר שלה ואוכל להיפרד ממנה (שלא תחשוב שמרחתי אותה כשאמרתי לה שנסעתי להצגה וחזרתי עם תינוקת). נסענו נסיעה מטורפת לבילינסון. כל הדרך ישבתי הפוך וצעקתי שכואב. בבית חולים היה קטע מטורף שאמרתי לאורי שיוריד אותי ליד השער שדרכו נכנסנו לסיור. השער היה סגור והוא כבר נסע להחנות את האוטו. שאגתי לאנשים שראיתי מחוץ לבית חולים מאיפה נכנסים ועשיתי סיבוב בהליכה. היו אלה חמישים המטרים הארוכים בחיי. באתי למיון ואמרתי אני יולדת. בדקו אותי ואמרו פתיחה שש. עד שהגעתי לחדר לידה, משהו כמו דקה אחרי זה, אמרו תשע. תוך כרבע שעה היא היתה בחוץ. קראנו לה איילת. 
 
הבהרות, הערות, הארות ופירושי רשי ותוספות
כנר על הגג – אני עובדת עם הקאמרי ומרגע שנודע שמעלים את ההפקה שאלתי את עצמי אם אספיק. כשהמחזה עלה הבנתי שלקטורים מקבלים כניסות רק ללא שלאגרים. כתבתי לנועם סמל שאמנם זה רק עלה ובוודאי שלאגר עצום, אבל אני אוטוטו יולדת ומבחינתי אוכל גם לשבת על המדרגות – במילא סביר להניח שזה יהיה המקום הכי נוח לי. בסוף לא ישבתי על המדרגות. בהפסקה בשירותים מישהי אמרה – יש פה אישה בהיריון, למה לא נותנים לה קודם, ומישהי אחרת אמרה, אם היא לא מבקשת זה כנראה לא כל כך דחוף לה. לא אמרתי להם שאני כנראה כבר בלידה. (גם לא הייתי לגמרי בטוחה.) באמצע ההצגה הרגשתי "גליצ'ה" שהראש עושה לכיוון הנכון. (ביום ראשון אמא שלי עוד אמרה לי, הבטן שלך נורא גבוהה.)
 
המיילדת-דולה היא ג'ויס בטלר שעובדת כמיילדת בית והסכימה ללוות אותי כדולה. היא הגיעה שתי דקות אחרי שאיילת נולדה. בכל מקרה, העצה שלה עם היין היתה אחת המועילות ביותר (היו לה עוד, ובכלל, עצם הידיעה שהיא קיימת היתה מרגיעה), והיא נימקה זאת היטב באחת מפגישותנו כשאמרתי שנדמה לי שלא אשתמש בזה כי יין לא משפיע עלי טוב. מתברר שמשפיע מעולה.
 
פעולת זירוז קטנה – כמה טוב שיש פורומים שמהם לומדים כל מיני דברים (ויצוין לטובה במיוחד פורום לידה פעילה וביתית בתפוז).
 
השער הסגור – אנחנו כאלה פארשים שבסיור בכלל לא שאלנו איך נכנסים עם יולדת כי לא היינו בטוחים שנלד שם.
 
למה בילינסון – פירוש תוספות – מבירור שנעשה הבנתי שכל בתי החולים באזור דורשים ניטור רציף בלנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי) חוץ מבילינסון, וזה היה לי חשוב בעיקר משום שרציתי גישה חופשית ככל האפשר למקלחת. (ללניאדו – שם התנאים הכי טובים ללנל"ק – לא רציתי ללכת, ועכשיו אני יודעת טוב יותר למה.) בסוף כנראה התוצאה היתה אותה תוצאה בין שהייתי בוחרת בליס – שהרבה יותר קרוב לנו – או במעייני הישועה – שקצת יותר קרוב לנו, ובמילא בכל הלידה הזאת היה שימוש מינימלי מאוד במקלחת. בכל מקרה, בלי פקקים היינו שם כעבור כרבע שעה.
 
אין לי הרבה תובנות בקשר לחדר הלידה כי הייתי שם זמן קצר מאוד. המיילדת לא היתה חביבה במיוחד, אבל מגיע לה ליהנות מהספק – אולי בלידה קצת פחות בהולה יש לה גם זמן להיות נחמדה. בהחלט מגיע לה קרדיט על המקצועיות כי היא לא נלחצה ועבדה במהירות וביעילות. היא לא התווכחה כשהודעתי חד משמעית שאני לא יולדת על הגב ולא היתה לה בעיה לקבל לידה בתנוחה לא מיסיונרית. היא רק כיוונה אותי לכיוון הנכון והורתה לי להישען בין לחיצה ללחיצה כדי שלא אתעייף. היא גם לא התווכחה כשדרשתי לא לקבל פיטוצין אחרי הלידה ולא ניסתה לשכנע לנהוג אחרת.
 
יש לי קצת תובנות בקשר למחלקה אחרי זה. קודם כל – היא נעימה, מרווחת ונקייה והעובדים בה נחמדים ומסבירי פנים. כל מי שנתקלתי בו, לפחות. אבל הם עדיין לא מאופסים על הקונספט של ביות מלא, ולכן גם לא התייחסו יותר מדי לבחירה שלי. כשהבנתי שמכניסים אותי לחדר עם מישהי שלא מבייתת דרשתי לעבור מיד. הם אמרו לי שבינתיים אין מקום אבל במילא הילדה עוד לא חזרה אלי אז כשתחזור ואנשים ישתחררו יעבירו אותי. פייר אינף, במילא היה מוקדם. אבל אז הוסיפו שאם לא יהיה מקום, הם צריכים לשאול את השותפה שלי אם היא מסכימה, והיא כמובן אמרה שלא. אמנם מיד אחרי זה נמצא חדר פנוי ונכנסתי אליו והייתי בו לבד כמעט כל היום אבל סדרי העדיפויות שלהם הרתיחו אותי ולא צריך לפרט מדוע. כשביקשתי להשתחרר מוקדם הסתכלו עלי כמו משוגעת (אף שהשתחררתי בסוף יותר מ-24 שעות אחרי הלידה. לא ממש מוקדם) וקצת ניסו לשכנע שלא לעשות את זה. הרגשתי כמו עבריינית מועדת.
 
זהו. חלק מהדברים שכתבתי בתכנית הלידה לא התקיימו, אבל זה לא ממש חשוב. היתה לי גם תכנית לידה לא רשמית שבה היה כתוב מי יהיה בלידה ומי לא, כמה זמן יימשך כל שלב ומתי תתחיל הלידה, והיא היתה די מדויקת. בתכנון שלי היה ללדת בבוקר כשאבישג בגן וזה כמעט מה שקרה. שמחתי שהיא לא היתה צריכה להעביר לילה מחוץ לבית בלעדינו. לא קל לה. תקופה חדשה מתחילה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On מאי 18, 2008 at 10:31 am

    נחת, אושר, עושר, כיף ומנוחה!

    וכל הכבוד גם 🙂

  • ענת פרי  On מאי 18, 2008 at 11:13 am

    את גדולה, ושיהיה רק טוב.

  • מרים  On מאי 18, 2008 at 11:48 am

    וכל הכבוד לך שהצלחת עם הלנל"ק!

  • efyska  On מאי 18, 2008 at 12:13 pm

    מזל טוב!!!!

  • טלי  On מאי 18, 2008 at 12:23 pm

    סחתיין עלייך על הנחישות והאסרטיביות לעשות את זה כמו שאת רוצה ועל זה שגם הצליח לך כל כך!

    והתמונה של איילת הקטנה עם אבישג הגדולה המיסה אותי לגמרי. חמסה חמסה חמסה.

  • אביבה  On מאי 18, 2008 at 1:20 pm

    מזל טוב, ויב"ק היי!
    אני רואה שהאיחולים שלי עזרו 🙂

  • זו ש  On מאי 18, 2008 at 4:32 pm

    נותרתי סקרנית לגבי פעולת הזירוז הקטנה שהשארת בלתי מפורשת.
    הממ. ניסוח השאלה כנראה הבהיר לי את התשובה 🙂

    העיקר, עברה בשלום וכולן בריאות וטובות לב. קולולולו!

  • אסתי  On מאי 18, 2008 at 5:04 pm

    המון מזל טוב וכל הכבוד לך ולנחישות שלך.
    לי אישית היה קשה ביותר לקרוא את הדברים אבל העיקר שזה מאחורינו (בעיקר מאחורי, כן?)

    ושוב המון המון מזל טוב

  • ימימה  On מאי 18, 2008 at 7:58 pm

    והברכות.

  • ביילע  On מאי 18, 2008 at 10:49 pm

    כל הכבוד לאמא של אבישג ואיילת.
    ב"ה שהלידה עברה בשלום. אולי זה בזכות הסבתא מכנר על הגג. (-:
    מהקצת שאפשר לראות בתמונות יש לשתיהם אותו האף.

  • דלישה  On מאי 18, 2008 at 11:32 pm

    שתגדל לכם בקלות.

  • שלומית  On מאי 18, 2008 at 11:57 pm

    ואני ממש , אבל ממש, מעריכה את העובדה שיכולת לשתף אותנו בפוסט כל כך טרי. חזרתי ובדקתי את התאריך…
    אין כמוך.

  • אמא של עידו  On מאי 19, 2008 at 10:22 am

    כמה מרגש!
    זו נשמעת – כמעט – לידת חלומות, בעיקר האסרטיביות של היולדת ומהירות הלידה…
    פוסט קל לכל המשפחה (בעיקר לאבישג… לא קל להיות אחות בכורה, אבל זה כיף לאללה) ושפע חלב
    אה, ואיזה יופי של שם בחרתם!
    מזל טוב

  • ימימה  On מאי 19, 2008 at 12:48 pm

    🙂

  • דנה  On מאי 19, 2008 at 4:24 pm

    מה זה מבויתת? לא הבנתי (טוב, לא הבנתי עוד כמה דברים). אבל העיקר שהלידה עברה בשלום ויש בת חדשה ומקסימה. רק נחת.

  • מיכל  On מאי 19, 2008 at 8:22 pm

    מזל טוב מזל טוב.
    ברכה ללדת ככה 🙂
    הרבה אושר שיהיה

  • רחל  On מאי 19, 2008 at 9:44 pm

    המון מזל טוב! סיפור מרגש ויפהפה. הרבה נחת ושמחה וכיף!

  • ימימה  On מאי 20, 2008 at 7:55 am

    לדנה – מבייתת – עם התינוק צמוד כל הזמן, בניגוד לאלה שמשאירות את התינוק בתינוקייה ללילה או לחלק גדול יותר מהיום.

  • הדס  On מאי 20, 2008 at 8:24 pm

    המון מזל טוב לך, לאיילת, לאבא ולאחות הבכורה!

  • גדי שמשון  On מאי 23, 2008 at 1:48 pm

    /

  • ימימה  On מאי 24, 2008 at 9:08 pm

    גם.

  • איתמר  On מאי 27, 2008 at 4:06 pm

    היכן את?

  • דנה'ס  On מאי 28, 2008 at 5:55 am

    ואיזה יופי על הויבק!
    שמחה מאד לקרוא שילדת איך שרצית.

  • ימימה  On מאי 28, 2008 at 7:46 am

    איתמר, אני עמוק באמהות עכשיו. 🙂

  • אריאלה  On מאי 28, 2008 at 6:53 pm

    המון המון המון מזל טוב!

    שאלה אינרסנטית, בתור מישהי שילדה בקיסרי – מה עדיף, קיסרי או ככה? מבחינת כאב, התאוששות וכדומה.

  • ימימה  On מאי 28, 2008 at 7:35 pm

    מבחינת התאוששות בוודאי. מבחינה פסיכולוגית על אחת כמה וכמה. מבחינת הבטיחות הבריאותית קל וחומר. ואפילו מבחינת הכאב. זה כאב מבורך. (ואם הוא נמשך זמן קצר כל כך – בסך הכל כאבתי ממש פחות משעתיים – אז קל וחומר בן בנו של קל וחומר.)

  • נבט חיטה  On יוני 10, 2008 at 12:50 pm

    הכל ממודר במדינה הזאת.
    שום הדלפה. שום כלום. שערוריה!
    ..

    מזל טוב :)))
    איזה יופי! לידה שכזאת הייתי רוצה!
    ברכות לרוב, בריאות ונחת!
    ואיך אומרים אצלנו בעדה: "שפע חלב!"


    אני כזאת לא מעודכנת, בחיי!
    זה מה שקורה כשיש שני זאטוטים. את תראי. פתאום אני בדיליי. אפילו להשתין אין זמן.
    שלא לדבר על חדשות ועידכונים כלידת ימימה.
    אז ימימה יקרה ומכרה לאורך שנים- איחולים לבביים והנאה אין קץ!
    איילת זה שם מקסים. גם אבישג.
    ברכות לאורי (סתמסו) ולאבישג גם כן.

  • טובה  On יוני 10, 2008 at 4:00 pm

    הרבה אושר!!!

  • ימימה  On יוני 11, 2008 at 12:07 am

    🙂

  • עידית פארן  On מאי 13, 2010 at 1:36 pm

    יופי של התחלה
    קראתי כבר מזמן, ולא השארתי פה סימן
    והייתי במתח, גם כשקראתי שוב, עכשיו

    (התחשק לי להגיד לך "עוד" ואז חשבתי, וואו, את ממש קרובה לזה, ממש ממש קרובה…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: