Get me the machine that goes "ping!"

אם יש לכן שעה וחצי פנויות, ואתן לפני לידה, בגיל הפריון או סתם מתעניינות בזכויות החולה – כדאי לכן לצפות בסרט הזה של ריקי לייק על מצב הרפואה המיילדותית בארצות הברית. מצמרר ולא נעים שדברים מרכזיים כל כך בחיינו תלויים במכונות שעושות פינג או כל קול אחר. 

ובכל זאת יש משהו בעייתי בסרט. כשהוא מדגיש את יתרונות לידות הבית הרושם המתקבל הוא ששתי האפשרויות היחידות שעומדות בפנינו הן ללדת בבית חולים בתנאים מוכתבים מראש או ללדת בבית. לא נאמר הרבה על האפשרות לשנות את המצב בבתי החולים לטובת הנשים שרוצות להשתמש בקדמה הרפואית והטכנולוגית (או שאין להן 5000 שקלים למיילדת בית, במקרה של יולדות בישראל) ובכל זאת מעדיפות לגמור את הלידה שלהן עם מינימום נזקים – פיזיים ונפשיים. בארצות הברית המצב נראה כמעט אבוד אם לשפוט לפי הסרט. בארץ עוד יש מקום לאופטימיות, ויש שמדברים על כך לא מעט ופה ושם גם כותבים בעיתונים ובבלוגים.

הערה קטנה למי שלא מצוי בעניינים ובכל זאת צופה בסרט – זמן קצר לפני הלידה שאל אותי מישהו על "כל הלידות הרוחניות האלה במים". השואל הוא אדם אינטליגנטי ביותר, אגב, אבל המים, הבית ובכלל – החשיבות שיולדות מייחסות ללידה שלהן נתפסת משום מה כרוחנית ולא כהגיונית. אז לעניין המים – אין פה שום עניין רוחני אלא פיזיולוגי לחלוטין – המים הם יופי של משכך כאבים, בעיקר כאבי שרירים מהסוג שחווים בלידה. ונוסף על כך – מים חמים מרככים את הרקמות ומקלים את יציאת התינוק. בארץ אין בשום בית חולים כרגע אפשרות ללדת במים, למרבה הצער. בחלק מבתי החולים מתאפשר שימוש במים – ולעתים גם בג'קוזי או באמבטיה – עד לרגע הלידה, וגם זה משהו, אבל לא מספיק למי שרוצה למזער את הכאב.  

עוד משהו – הבחירה בבית היא לא בשביל החוויה. זו בחירה הגיונית ושקולה בדרך כלל, את היולדת מלווה מיילדת מיומנת שיודעת להפנות את היולדת לבית חולים במקרה חירום. שיקולים נוספים, מעבר ליחס של הצוות הרפואי וההתערבויות המרובות, הם מצב הביות בבתי החולים השונים, או הדרישה להפריד את האם מהיילוד זמן קצר לאחר הלידה גם אם היא ביקשה ביות מלא. (הגדילו לעשות בבית החולים תל השומר: שם הנשים שבוחרות ללדת במרכז הטבעי נשארות עם ילדיהן ברצף אחרי הלידה ומקבלות ביקור רופא לחדר, ואילו הנשים שיולדות במחלקה הרגילה מופרדות מהיילודים לשש שעות לאחר הלידה, שכוללות שהייה מתחת לגרילר לחימום התינוק – כי זה מה שעולל בן כמה שעות צריך, כמובן.)

העשירים הם שפני הניסיון של האנושות
תרופות חדשות שנכנסות לשוק בדרך כלל מגיעות קודם כל לקהל אמיד ורק כעבור כמה שנים מגלים עוד כמה תופעות לוואי שלהן. גם טכניקות חדשות בתחום הלידה משמשות יותר בבתי חולים הממוקמים בקרב אוכלוסייה אמידה ופחות בפריפריה. אבל כמו שאומר אחד הדוברים בסרט – במקרה הזה באמת הזול ביותר הוא הטוב ביותר. נשים שיולדות לידה טבעית לא צריכות הרבה, אפילו לא חדר לידה טבעי בבית חולים – רק מקום נוח ותמיכה טובה. חבל שהמערכת לא מפנימה ולא פועלת בהתאם.  

נשים, קחו אחריות על החיים שלכן
בבלוג שכן עניתי לפני כמה זמן שאי אפשר לבחור בחירה מסוימת ואחר כך להאשים בכך את כל העולם. הבחירה היתה לקחת אפידורל והתלונה היתה שהרגליים היו משותקות מאובר דוז. מדהים לגלות שהפמיניזם הלוחמני נעצר בפתח חדר הלידה. שם, במקום הכי נשי בעולם, רבות כל כך מוכנות בשמחה למסור למישהו אחר את השליטה על הגוף שלהן ולוותר עליה כליל, ואחר כך להתלונן על שזה לא נעשה כפי שהן חשבו שצריך היה להיעשות. נשים שרק אם נזכיר לידן את המילים אונס, הטרדה מינית ודומיהם נקבל משנה סדורה (וצודקת!) על ריבונותה של האישה על גופה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צילה  On יוני 2, 2008 at 3:20 pm

    פעמיים בשנה האחרונה הייתי עדה מקרוב ללידות שקדם להן הריון תקין לחלוטין, שהסתבכו והצריכו ניתוח קיסרי בהול.
    בשני המקרים הפער בין המהלך התקין של הלידה ונקודת המצוקה ממנה היה צורך להבהיל את היולדת לחדר הניתוח, נמדד בדקות ספורות.

    צריך להלחם על מגוון שיטות לידה בבתי חולים, על האפשרות לבחור ביות מלא, על הזכות להשתמש במיילדת ועל הכנסת שיטות שונות לשיכוך כאבים לבתי החולים, אבל הלידה בבית ולא בבית חולים היא בעיניי מעשה לא אחראי.

  • ימימה  On יוני 3, 2008 at 8:43 am

    האם הלידות שאת מכירה היו באמת בלי התערבויות? (והתערבות זה גם להשכיב יולדת על הגב כדי לנטר אותה. ואפידורל כמובן נחשב להתערבות.)

    גם אני עברתי קיסרי שהצריך ריצה מיידית לחדר הניתוח, אבל זה היה בגלל משהו שעשו בבית חולים. וגם ההיריון שלי היה תקין ביותר עד אז.

  • צילה  On יוני 3, 2008 at 12:42 pm

    בלי אפידורל, עם ניטור.
    באחת חבל התבור נכרך סביב צוואר העובר ובשניה לב העובר הפסיק לפעות מסיבות שעד היום לא ברורות לרופאים ולהורים וללא ניטור לא היו מצליחים לילד ולערוך החייאה בזמן.

  • ימימה  On יוני 3, 2008 at 10:09 pm

    ואומרת שאין לי ידע רפואי. אבל ככה: תינוקות רבים נולדים עם חבל טבור סביב הצוואר, וגם אני (וגם אחי הבכור) נולדנו כך. זה כשלעצמו אינו סיבה לניתוח חירום.

    אשר למקרה השני, ושוב – אין לי ידע רפואי פורמלי – ההיגיון אומר שכשהלב מפסיק לפעום זמן קצר לאחר מכן העובר מת. עכשיו, גם כשהניתוח הוא חירום לגמרי, עוברות לפחות עשר דקות עד שהילד יוצא לאוויר העולם. (גם המקרה שלי היה חירום לגמרי, ובכל זאת עברו איזה עשרים דקות – קודם כל להגיע לחדר הניתוח, אחר כך להירדם ואחר כך להוציא את הילדה.) כך ששוב – היגיון בלבד ולא ידע רפואי – נשמע הגיוני שהדופק פסק בשלב מסוים לזמן קצר וחזר לאחר מכן עוד ברחם, בלי קשר לניתוח.

    אבל אולי אני טועה.

  • איילת  On יוני 7, 2008 at 11:18 am

    מצאתי את עצמי בבית חולים בוסטוני קטן וחמוד שמאמין מאוד בלידות טבעיות. הוא היה קרוב לבית והרבה יותר נעים מבית החולים הגדול בבוסטון שנחשב לאחד הטובים בארה"ב ולפיכך גם פס ייצור (ועל מסע ההפחדות שעברנו שם בנוגע לבדיקות ההריון כבר כתבתי בעבר).
    בכל מקרה, על עצמי למדתי, ש:א. ג'קוזי ומים עדיין לא מפחיתים מעוצמת הכאב של הצירים (בטח אם לא הכנת את עצמך מראש לאפשרות).
    ב. כשכואב לך אז מיילדת, מקסימה ככל שתהיה היא הדבר הכי מרגיז בעולם כשהיא מדלגת פנימה עם כל מיני עזרים טקטיים כמו כדור גדול וכל מה שאת רוצה זה שהיא תיקח כבר מדדים ותפסיק כבר את הכאב הזה.
    ג. מיילדת מקסימה באמת תמשוך זמן עם כל מיני רעיונות מפגרים על כדורים אקזוטיים שיעצבנו אותך כי כואב לך אבל לא תספיק לקחת מדדים כי ברגע שהיא תלחץ לך בעדינות אבל באסרטיביות על הבטן התינוק פשוט יתגלץ' החוצה…

    ובנוגע למכונה שעושה פינג – אתמול בסופר, הקופאית מקטרת שהמחשב בקופה לא בסדר והמוצרים לא עוברים כמה תהיות מצד בנזוגי הטכנוקרט מגלות שבעצם הכל בסדר, רק שהפינג לא עובד מה שדורש מהקופאית גם להסתכל על המחשב ולא רק להקשיב. וכך קורסת אופרציה גדולה כל כך כמו סופרמרקט ענק ביום שישי לפני הצהריים.

  • נעמה  On יוני 9, 2008 at 3:15 am

    את הראשונה ילדתי ביקסרי חירום מהסוג הנפוץ (זא – לא בהול בכלל, יש זמן לגלח, להרדים, להעביר ברוגע את היולדת מחדר לחדר, לצחצח חרבות וכד').
    הרבה סיפורי לידה קראתי ושמעתי ובאחד בלבד היה קיסרי בהול ממש (כזה שחייבים להוציא בו את התינוק לפני דקה. כזה שחותכים בו תוך כדי תנועה).
    מבחינתי אלה נדירים מכדי שאפשר יהיה להתיחס אליהם כאל תרחיש אפשרי (סטטיסטית, אני מניחה בלי לבדוק, יותר סבי שהיולדת תעשה תאונת דרכים בדרכה לבית החולים. חו"ח).
    רב הקיסריים החירומיים הם כמו שלי – תוצאה של פעולות של הרופאים ("התערבות יתר").

    לידת בית אינה בטוחה פחות מלידת בית חולים. לעתים בטוחה יותר.

    השלישית שלי נולדה בבית בלידת מים (תענוג שאני חוזרת אליו מעת לעת במחשבתי בהילוכים חוזרים). מים זה מעולההההה.
    אה, וחבל הטבור היה כרוך לה סביב הצוואר.
    (בקטנה. שטויות, לא הפריע לרגע).

  • עומר  On יוני 11, 2008 at 12:50 pm

    באמת שלא צריכות הרבה. מצד שני, תמותת תינוקות ואימהות בלידות כאלה היא מזעזעת. האם את מודעת לכך?

  • ימימה  On יוני 12, 2008 at 8:47 am

    איפה התמותה מזעזעת – האם הנתונים כוללים מדינות באפריקה שבהו אין תנאים סניטריים בסיסיים וגם אין דרך להציל חיים במקרה שמשהו באמת הסתבך, או שאתה מדבר רק על נתונים ממדינות עם שירותי רפואה מתוקנים (המינימום הנדרש)?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: