טייפ סלילים

לא היה פטיפון בבית הורי וגם לא טייפ עם קלטות. רק טייפ סלילים מיושן. כזה:

לא אהבתי את הטייפ הזה, אפילו התביישתי בו, כשלכל חברי היו פטיפונים בבית. הוא נראה לי מסורבל ומורכב ולא ידעתי להפעיל אותו בעצמי מעולם, בזמן שכבר ידעתי איך מתפעלים פטיפון וטייפ עם קלטות. אני גם לא זוכרת הרבה דברים ששמעתי בו, חוץ מ"זרעים של מסטיק" עם דליה פרידלנדר ו"עץ האורן הבודד" בקולו העמוק של אברהם פררה. ועוד דבר אחד, פעם מזמן, שמעתי את קולותיהם של הורי משתלבים זה בזה בשיר "אנו נושאים לפידים". לא ידעתי למה הקליטו את עצמם, לאיזה צורך או מתי, אבל הקולות שהשתלבו במוזיקליות מושלמת, הטנור הגבוה שלו והאלט העמוק שלה – היתה תקופה שהייתי מתקשרת הביתה ולא בטוחה מי מהם עונה לי לטלפון – רמזו על סוג של אינטימיות שלא הכרתי ביניהם, ולא ראיתי גילוי דומה לה כמעט בשום הזדמנות אחרת, חוץ מלפעמים, כשהיו שרים יחד שירים שהיו קשורים לזיכרונות אחרים שלהם.

הם ביקרו פה השבוע לכבוד החג – לנסוע אליהם לקו העימות נעשה בלתי אפשרי בימים אלה – ושרו את זה לאבישג ונזכרתי. והערב, אחרי הדלקת הנרות, כשאורי ואני שרנו בקנון את "מי ימלל גבורות ישראל" תהיתי אם גם לאבישג יהיה מין זיכרון עמום כזה של הורים שלמרות השגרה השוחקת יכולים גם לשיר יחד.

(מעיון חטוף באתרי אינטרנט אני מגלה שהטייפ הפך להיות פריט נוסטלגיה לאספנים. אני לא יודעת מה עלה בגורלו של זה של הורי. כבר לפני שנים אחי אמר לי שזה טייפ למקצוענים ואף הראה לי את עמדת הדי ג'יי – אז לא קראו לזה כך אבל אני לא יודעת איך – בחתונת אחד מבני דודי מצוידת במכשיר דומה, או לפחות בסלילים.)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  On דצמבר 27, 2008 at 9:11 pm

    יש להקלטות ישנות המון כוח,לפעמים אפילו יותר ממה שיש לסרטי הוידאו של היום.

  • אמא  On דצמבר 30, 2008 at 7:02 pm

    מרגש לקרוא אחרי שנים מה הקלטה מן העבר עשתה לך! הטייפ שקנינו היה "המילה האחרונה" בימים ההם, בהם היה מותר לחברי קיבוץ להחזיק רק מכשיר אחד, או רשמקול סלילים או פטיפון. ניצלנו אותו היטב, מעבר לשירים שאת זוכרת, היו שם הקלטות נוספות, למשל הקלטה מן הרדיו של הביצוע הראשון על ידי שולי נתן של השיר "ירושלים של זהב" וכן הייתה שם הקלטה של להקת זיקני צפת המקורית ששרו בלדה על הזקן (או הצדיק)
    מצפת. אבל ההקלטות האלה היו כאין וכאפס מול ההקלטות הביתיות של הילדים. כאשר הייתי בבית חולים בלידת ילדנו החמישי, הפעיל אבא את הטייפ בחשאי כאשר ארבעת בנינו שוחחו ביניהם על העתיד להיוולד. שלושת הגדולים אמרו שהם רוצים בן, זה היה ,כנראה מתוך תקינות פוליטית ואילו הבן הקטן בן השלוש וחצי הכריז, "מה אתכם, אנחנו ארבעה בנים, צריך בת" ואז אחיו הגדול אמר "אם יואל, שהוא הכי קטן רוצה בת, בטח ה' ישמע את בקשתו" באותה שעה ממש ילדתי את מרים. כאשר שבתי הביתה שמעתי בהתרגשות את ההקלטה.
    באחד הסלילים השמור עמנו מוקלטת פרשת מצורע אותה הקליט בננו נתן ז"ל לאחיו יואל כדי שיתכונן לבר המצווה בזמן שהוא בצבא. עדיין אנחנו מחפשים מישהו שיעביר לנו את ההקלטה הנדירה לדיסק.
    האם היינו יכולים לחיות את אותן החוויות עם פטיפון רגיל?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: