מורה בבית ספר "המתמיד"

 

 

התמונות אמנם מדברות בעד עצמן אבל אולי כדאי לציין שבניגוד לשחקן הפועל רמת גן שסבל ממצוקת חניה אמיתית (ההורים הנודניקים האלה שבאים לקחת את הילדים שלהם מהגן, לעזאזל), פה לא היתה מצוקת חניה. הדמות החינוכית שאילצה אותי לרדת עם עגלה לכביש סבלה מכישורי חניה לקויים ועצלנות לשמה בלבד.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:22 pm

    כמו פתק עם שם על הדש, נהגים מתחילים להצהיר על מקצועם?

    אולי תצמידי לעגלה פתק "עורכת לשונית, מתרגמת וכותבת" (או כל הגדרה מקצועית אחרת…)?

    בניגוד לשחקן הפועל רמת גן, יש סיכוי מסויים שליד בי"ס "המתמיד" הפתק הזה רלבנטי.
    מצד שני, בעל/ת הפתק, בניגוד לשחקן הפועל ר"ג, אמור/ה לשמש כדמות חינוכית, כך שבשורה התחתונה הם תיקו.

  • ימימה  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:29 pm

    המתמיד.

    ומכיוון שאת לא מבינה בכדורגל את בטח לא יודעת ששלט של שחקן הפועל רמת גן ליד המכתש רלוונטי באותה מידה כמו מורה ליד בית הספר, כי המכתש הוא מגרש הבית של הפועל רמת גן. (לא שאני מבינה גדולה בכדורגל, אני יודעת את זה רק מתוקף הנסיבות.)

    בכל מקרה, מכיוון שלשניהם אסור לחנות על המדרכה, זה רלוונטי בדיוק כמו כל מקצוע אחר. זאת אומרת, לא רלוונטי כלל.

    מה שכן, אני מתחילה ליהנות מזה. 🙂 אולי אהפוך את זה למדור.

  • מיכאל  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:32 pm

    כלומר מדובר (אולי) בנוהג המופעל על ידי עוד מורים בבית הספר.

  • טלי  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:36 pm

    אפילו לא הייתי בטוחה אם זה בכלל כדורגל או כדורסל, ולכן כתבתי "שחקן הפועל רמת גן"… (-:

    כבר הפכת את זה למדור, לדעתי, מעניין איזה עוד מקצועות יש שם באזור. וברור שזה לא נותן להם שום זכות לחנות על שום מדרכה, אין שאלה בכלל.

  • אסתי  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:37 pm

    ואשמח לשלוח לך דוגמאות שאתחיל להנציח גם אני במצלמתי.

    כי לחוצפה אין סוף, לאנושיות – יש ויש.

  • אורי  ביום מאי 17, 2009 בשעה 1:52 pm

    לפני כמה שבתות חנה ג'יפ פרטי ממש ליד הבית שלנו, וכמנהג חבריו הג'יפים בכל רמת-גן מצויה, חסם את המדרכה. את עיני צדו שני שלטים שהנהג טרח להצמיד לשמשה הקדמית: אחד של משטרת ישראל והשני של נכה. זאת-אומרת, לאיש יש תירוץ להחלפה (עם דגש על ה-*הח*-לפה). אולי הוא חושב שאם להשתמש בשלט אחד זה רק חצי בסדר, אז שני שלטים כבר מכסים אותו לגמרי. דווקא חשבתי לצלם אותו, אבל הייתי עסוק בלחצות את הכביש עם העגלה, וגם בדיוק קיבלתי מכה חזקה ברגל מהפגוש שלו כשניסיתי להשתחל על המדרכה. הוא אולי נכה ושוטר, אבל אני סתם שומר חוק וצולע.

  • אביגיל  ביום מאי 17, 2009 בשעה 2:42 pm

    אותי דווקא המורה נטול יכולת החנייה מעורר בי סימפטיה ויותר רחמים מאשר רוגז.

    בעיני גם אין דין ג'יפ כדין פרייבט.

    ובאמת אחלה מדור!

  • סיוון  ביום מאי 17, 2009 בשעה 3:47 pm

    דווקא הכרתי מישהי שהיה לה תו כפול, משטרה ותו נכה. היה לה תו נכה כי היא אכן היתה במצב של נכות, היה לה תו משטרה כי אכן היתה חלק מהמשטרה. ועם שני התוים האלה, קשה לתאר את הקושי למצוא חניה בערים גדולות עבור נכים מבלי לחנות באדום לבן או על המדרכה. קשה להסביר את התסכול בסבובים אין סופיים כשאין לה יכולת לחנות קצת יותר רחוק. כי אז זה אומר שפשוט לא תוכל להגיע.
    אם נושא חניית הנכים היה מסודר יותר, ומאורגן יותר, הם לא היו נאלצים לחנות על מדרכות. אם יש ציבור שאין מקום לדעתי להלין עליו זה ציבור הנכים שנמצא במאבק יומיומי להגיע למקומות, ולקחת חלק בחיים האלה באופן פעיל.

  • איילת  ביום מאי 19, 2009 בשעה 3:09 pm

    אולי למורה אין כסף לחניה…?

    ולחשוב על כל הפעמים ששמתי פתק לחמש דקות במקום מוסדר, שהפקח ידע שרק קפצתי להוציא כסף למדחן או לקיוסק לקנות כרטיסים.
    כמה הרבה פוטנציאל יצירתיות הפסדתי.

    שירות הסעות אימהי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: