מקשיבה

פתאום אני שמה לב שכבר כמה ימים איילת לא לבשה חיתול בכלל. היו שלוליות פה ושם, בין פספוס אחד לשניים ביום (רק פספוסי פיפי, לקקי העניין הזה של הסיר עשה רק טוב). השעות שצריך לשים לב אליהן הן השכם בבוקר, אז צפיפות הפיפי גדולה יותר (מי שאמר שהחלב של הבוקר דל שומן יותר כנראה ידע על מה הוא מדבר), בחזרה מהגינה הרבה פעמים כדאי לשים חיתול מתחתיה בעגלה, ליתר ביטחון, אבל בגדול – השילוב של חיתולי בד בהתחלה ושיטת הקשב קצת באיחור הוכיח את עצמו. בשנת הלילה היא לובשת חיתול (ולפעמים מתעוררת יבשה, אף על פי שהיא עדיין יונקת בלילה), בשנת הבוקר והצהריים כבר לא.

למי ששואל אותי אני נותנת את ההסבר הזה: התחלנו עם חיתולי בד בגיל חמישה חודשים בערך. בשלב מסוים ראיתי שהיא קמה מהמנוחה יבשה אז שמתי אותה על הסיר והיא עשתה פיפי. לאט לאט התחלתי לשים אותה על הסיר גם באמצע היום, בלי קשר למנוחה. התחלתי להבין את דפוסי עשיית הפיפי שלה (לקקי יש פחות דפוסים אבל יש סימנים מובהקים לבואו) ולכוון לפיהם את ההושבה על הסיר, כאמור עם כמה פספוסים. אבל מה זה משנה אם אני מכבסת חיתולי בד או בגד שנרטב? ג'קי המטפלת משתפת עם זה פעולה בשמחה ובהשתאות. ובגינה אני מסבירה את עצמי שוב ושוב. והיום אמרתי לאמא שהתארחתי אצלה שאיילת בלי חיתול, אז היא שאלה בהבנה אם אני מקשיבה. ובכן כן, אני מקשיבה.

(ולאמא שלי, שאמרה שזה נראה לה שעבוד, אמרתי שחיתולים זה שעבוד לא פחות.)

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ריקי כהן  On מאי 24, 2009 at 11:31 pm

    אם נוח לך, זה רק טוב לחסוך את עלות החיתולים והמגע שלהם, שלא לדבר על הסביבה. לי זה היה קשה (אופרציית הפרדת המוצק והכביסה אבל אני אומרת סחתיין שגמלת כל כך מהר.

  • אחת מהצפון  On מאי 24, 2009 at 11:47 pm

    וכדרך אגב,בעקבות הלינק שהבאת- רק אני שמה לב כמה היזון חוזר יש בין שני האתרים האלה? אם רק היית יודעת כמה מככבים שם לינקים מכאן. מעניין למה.

  • מיכל  On מאי 25, 2009 at 12:30 am

    אומרים בגדול שפעם, עם חיתולי הבד, שסופגים פחות טוב מהחד פעמיים, ילדים היו נגמלים מוקדם יותר.

    נשמע שנדרשת תקשורת מצויינת בין התינוק / פעוט למטפל העיקרי שלו. כל הכבוד ימימה.

  • קרן  On מאי 25, 2009 at 12:34 am

    אני לא משוכנעת שחיתולי בד הם מתכון להקשבה. אפשר להקשיב גם עם טיטולים

  • ימימה  On מאי 25, 2009 at 8:23 am

    לאחת – לא ידעתי. אני מודה ומתוודה שאני לא מבקרת ב"באופן" הרבה, מאז הפעם הראשונה שניסיתי להירשם לשם והפרוצדורה נראתה לי מורכבת מדי והייתי קצרה בזמן. אז יש ריבוי לינקים מ"רשימות" או לינקים מהבלוג שלי? (אני לא רואה בעצמי איזו "טבעית" כבדה. רק חובבת. אבל הכל יחסי, כמובן.) באמת מעניין למה.

    למיכל, באמת עם חיתולי הבד הילד מודע יותר ליציאות שלו, והוא גם רוצה להשתחרר מהם מהר יותר. ואני מתארת לעצמי שאפשר לעשות את זה גם עם חיתולים ח"פ, קרן, אבל לי היה נוח שאני יודעת בדיוק מתי היא עשתה פיפי, וזה קל יותר עם חיתולי בד, כי בח"פ לא שמים לב בכלל.

  • אחת מהצפון  On מאי 25, 2009 at 10:21 am

    לא נרשמים שם. אתר חופשי לחלוטין.
    נתקלתי בלינקים לפוסטים של יונת (טוב, היא מנסיכות האתר ההוא), פויר, פרסיקו ואולי עוד כמה.

  • ימימה  On מאי 25, 2009 at 11:51 am

    ואז היה צורך בהרשמה. מאז לא חזרתי לנסות. גם ככה יש לי יותר מדי פורומים שאני מסתובבת בהם.

    אבל אכן, מהמעט שראיתי, יונת היא סוג של אגדה שם.

  • טלי  On מאי 25, 2009 at 8:04 pm

    כל הכבוד לך וכל הכבוד לאיילת היפה. איזה מבט עמוק ומרוכז!

  • אמא ליותר  On יוני 3, 2009 at 12:06 pm

    נראה לי משעבד, בדיוק כמו שאמא שלך אמרה,
    טיטולי הבד, שאני חיתלתי איתם בעבר, זה הסיוט הגדול ביותר.
    נתנו לנו טיטולים על מנת להקל.
    בגיל שנתיים זה כבר יותר נורמלי, אבל בגיל צעיר יותר זה בהרבה מקרים די מתסכל את הילד.
    ראי הוזהרת… 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: