ארבע יותר טוב מזברה

(וגם קל יותר)

כמיטב המסורת, תכננתי עוגת יומולדת בצבעי שחור לבן. זברה, כבר היה ברור מזמן. אלא שהגננת היצירתית אמרה שנביא עוגה לא מקושטת והילדים יקשטו, והיה צריך להעביר את הזברה ליום ההולדת בבית. צרה. כי בבית יש עוגה מסורתית שקצת קשה לעשות ממנה צורות, אבל זו עוד הצרה הקטנה. הצרה הגדולה יותר היתה שלא היתה לי שבלונה של זברה, מדפסת אין בבית ואורי לא היה בעבודה בסוכות כך שאי אפשר היה לבקש ממנו להדפיס משהו. ברגע הכמעט אחרון נזכרתי בשבלונה של סוס שיש לי משנה שעברה וחשבתי שבצוק העתים אשתמש בה (כי מה זה זברה אם לא סוס מפוספס) וברגע האחרון ממש הצעתי לאבישג שנבחר עוגה מהספר. היא דפדפה דפדפה עד שהגיעה לעוגות בצורת מספרים והכריזה שברור שצריך לעשות את העוגה בצורת ארבע. בטוחה? נוותר על הזברה? בטח! אני בת ארבע.

וזו התוצאה.

המופע של טרומן
"אמא, את יודעת, אנחנו הטלוויזיה של מישהו,” היא אמרה לי אתמול.
"מה זאת אומרת? מישהו מסתכל בנו, כמו שאנחנו רואים טלוויזיה?”
"כן.”
"מי זה?”
"לא יודעת. אבל אנחנו הטלוויזיה של מישהו.”

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איילת  On אוקטובר 11, 2009 at 10:56 am

    ואיזה כיף שיש ילדה פרקטית.

    ובנוגע לטרומן – לא מטריד אותך מאיפה הגיע הרעיון? כמה אחים גדולים צופים בה ביום יום?

  • אסתי  On אוקטובר 11, 2009 at 11:24 am

    וכמו איילת גם אני לא יודעת להחליט אם אני נפעמת מהמחשבה של ילדה בת ארבע על כך שהחיים שלה הם הסרט של מישהו אחר או מבועתת מכך.

    עולם נפלא ומפחיד יש לילדים של היום.

  • רוני  On אוקטובר 11, 2009 at 11:27 am

    שפסיכולוגית ילדים תדבר על הצורך בנראות שיש בגיל הזה, ושהוא פחות מטריד מכפי שאנחנו קוראים אותו.

    בעניין העוגה, כל כך מקסים שהיא בוחרת במה שנראה לנו טריוויאלי יותר ופחות "מושקע". גם כאן קריאת המציאות שלנו ושל הילדים כל כך שונה.

  • דפנה לוי  On אוקטובר 11, 2009 at 11:54 am

    כלומר בבלוג של אמא…

    ואני מצטרפת להתפעמות: תמיד מדהים לגלות מה רץ להם בראש, ועד כמה כשהם משתפים אותנו מתברר שיש אפשרות לראות את הדברים אחרת לגמרי ממה שהיינו מדמיינים

  • טלי  On אוקטובר 11, 2009 at 12:01 pm

    הילדה תמיד צודקת, ומהגובה של גיל גיל ארבע הכל נראה לגמרי אחרת…(-:

  • ימימה  On אוקטובר 11, 2009 at 1:20 pm

    אולי משום שגם אני הייתי ילדה עם מלא דמיונות שכאלה ובקלות הייתי יכולה להמציא גם המצאות מהסוג הזה. רק לא ידעתי שזה בא כל כך מוקדם!

    ובטח שהיא לא חשופה לכל מיני תכניות טלוויזיה מהסוג המתבונן, כי אנחנו לא רואים טלוויזיה בבית.

    ותודה על הברכות!

    • Rosa  On מאי 16, 2017 at 5:41 am

      Ashley,If you're not too set on the film clips you've downloaded, maybe you should look for copies of movies on a roommate or fr2die&#8n17;s computer (since we're working on a project for class, I'm sure this is probably okay). MPEG streamclip was pretty easy to use for editing something that's already saved to your computer. You'd just need to copy the movie onto your harddrive with a jump drive and start editing.

  • עידית פארן  On אוקטובר 11, 2009 at 6:05 pm

    איך פעם אחת
    כשהייתי ממש
    אבל ממש קטנה
    התביישתי להתלבש בסלון
    כי אמרתי לאמא שלי שחיים יבין (אני זוכרת את זה בדיוק)
    יראה אותי בפיג'מה…
    ככה שאני לגמרי מזדהה
    ועוגה כזאת אני מוכנה גם ליום הולדת ה44 שלי…
    בלי זברה

  • ח ל י  On אוקטובר 11, 2009 at 7:54 pm

    השיחה שלכן והמחשבה שלה 🙂

    יומולדת שמח ושתהיה שנה נפלאה.

  • ימימה  On אוקטובר 11, 2009 at 10:55 pm

    רק תגידי מתי ואני מוכנה להכין לך. 🙂

  • ימימה  On אוקטובר 11, 2009 at 10:55 pm

    חלי.

  • עידית פארן  On אוקטובר 12, 2009 at 4:21 pm

    בתחילת נובמבר
    אי שם בין כמה עקרבים
    איזה באסה
    אבל שני 4 כאלה
    ואני מתה על עוגות שוקולד
    לגמרי

    ויום הולדת שמח לאבישג!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: