כפולה של 19

רק ב-2066, כשאהיה בת 95, התאריך העברי והלועזי שלי ייפגשו. לרגל כפולה נוספת של המספר 19, תעשו חשבון לבד כמה (בדקות אלה ממש אני לא מציינת יומולדת, אבל ציינתי היום וב-12 בלילה יתחדשו החגיגות) בדקתי את כל הכפולות הקרובות, וזה יקרה רק בעוד חמישים ושבע שנים. יש למה לצפות.

לא רק דביר
לפני כחודשיים עשה בעלי מסע היכרות עם הבנקים בסביבה כדי לבדוק אפשרות של מעבר. את התנאים הטובים ביותר הציע לנו בנק מזרחי ולכן הוחלט לעבור לשם. כעבור כמה שבועות החל מסע פרסום, שאין לי מושג איך הוא נראה כי אין לנו טלוויזיה, למעבר לבנק מזרחי. ועכשיו לך תסביר שאנחנו לא מושפעים מפרסומות.

שם פרטי
את השם הפרטי שלי אני נושאת בגאון כבר כפולה מסוימת של 19 שנים, רוב הזמן מקפידה על מלרע. בהתחלה זה לא היה מורגש, שכן הסביבה שלי לא השתנתה יותר מדי ב-18 שנות חיי הראשונות. בצבא לא התעקשתי על המלרע עד שמישהו שם גילה והתחיל להתעקש שכולם יקראו לי כך, וזה היה נחמד מצדו. באוניברסיטה התחלתי ליהנות מזה – אם אני סובלת – שכולם יסבלו. במלרע וזהו. בשנים האחרונות אני בדילמה, כי אני פוגשת אנשים חדשים רבים על בסיס יומיומי אך מאוד לא מחייב (הורים בגן, בגינה) ומעדיפה לא לתקן, ובכל זאת מצטמררת כשקוראים לי במלעיל.
אבל הכי מרגיז זה כשמישהו מחליט בשבילי שהשם שלי לא מספיק טוב, כמו הבנק החדש שלי, ששלח לי כרטיס אשראי עם השם השני שלי בתור שם ראשון (כי מי האידיוט שקורא לעצמו ימימה) וגם את השם הראשון (שהוצב במקום השני) לא אייתו נכון.

מלחמת המים הגדולה
יום אחד בסוף ינואר או תחילת פברואר 1987 היה שמשי במיוחד, י' 3 יצאו משיעור ביולוגיה ישר אל מלחמת המים שהתחילו כבר י' 1 וי' 2 לפנינו. עשרים ושלוש שנים חלפו מאז, ובכל זאת גם כשהייתי בכיתה י' היה מקובל לחסוך במים. העונש שקיבלנו היה סגירת הפנימייה לשבוע. למתבונן מהצד זה אולי לא נראה עונש רציני, אבל למי שהיו צריכים לנסוע מדי יום ארבעים וחמש דקות לכל כיוון ולקום לצורך העניין ברבע לשש בבוקר זה אכן היה עונש. אבל לא זה הסיפור. מה שאני שואלת את עצמי בכל בוקר מול ארון הבגדים שלי, של אבישג ושל איילת הוא מתי זה השתנה? ממתי ימים שמשיים באמצע החורף הפסיקו לרגש והתחילו לעצבן. אמנם נובמבר זה לא אמצע חורף, ואמנם זה שנולדתי בלילה גשום במיוחד לא אומר שזה חייב להיות ככה בכל שנה, ובכל זאת, זה לא מוגזם לצפות שבנובמבר בגדי הקיץ יהיו ארוזים בארונות ולא יהיה צורך להחזיק סט שלם של בגדים לכל מזג אוויר בארון המתפקע גם ככה.

תמונה מהזיכרון
לפעמים אני רואה את עצמי כילדה קטנה ממש, הולכת בשבילי הקיבוץ עם סוודר ומעיל ומטרייה בארבע אחר הצהריים הביתה. כך מדי יום כמה חודשים. האם אלה זיכרונות לא נכונים של ילדה, או שבאמת פעם היה חורף אמיתי למשך שלושה או ארבעה חודשים, גם אם לא בכל יום ירד גשם?

עוד תמונות מהזיכרון
אני מסתכלת על הבנות. אבישג יפהפייה נולדה ויפהפייה נשארה. איילת לא. אבל היא מושלמת. והכי היא מושלמת מהזווית שבה אני רואה אותה בהנקה. הכל במקום, יש תיאום מושלם בין איברי הפנים המושלמים כשלעצמם. אבל יפהפייה היא לא. ואני תוהה – אם אנסה להעלות בזיכרון את המראה שלה בגיל הזה בעוד כמה שנים – האם אוכל? האם אזכור איך היא נראתה כשינקה? האם מה שאני זוכרת עכשיו מהיותן קטנות יותר זה באמת מהזיכרון, או כפי שאני זוכרת אותן מהתמונות שצילמנו?

יוצאת לדרך חדשה
בתקופה האחרונה כל משימת כתיבה נראית לי גדולה ממידותי, שואבת אנרגיות. כל כותב יודע שדברים גדולים מאוד נולדים מחוסר הרצון לשבת ולכתוב (עוגות מושקעות, בית נקי, ציורים, הודעות מושקעות בפורומים, אולי אפילו הפירמידות במצרים נוצרו כלשמישהו נשבר מהפפירוס והוא החליט ליצור משהו באמת). הדבר הגדול שלי הוא ההחלטה ללמוד להיות מדריכה בשיטת קיי כדי להעביר לנשים אחרות את הדברים שבאופן אינטואיטיבי השתמשתי בהם בלידה של איילת ולשכלל את הכלים שלי. אולי עוד ארחיב על כך, אולי אפתח לי אתר מיוחד בשביל זה (בעצם, בטוח). בכל מקרה, רציתי לשתף.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסי סיקורל  On נובמבר 18, 2009 at 1:02 am

    כתבתי כמה פעמים על נפלאות בנק הדואר כבנק הזול ביותר במדינה, במיוחד עכשיו כשיש מחשבה להשאיר אותו במתכונת זו כבנק ציבורי / חברתי. שווה בדיקה. בטוח יותר זול מהמזרחי. וגם צועק פחות.
    גם לא מצליח לכתוב.
    גם כפולה של 19

  • מיכל  On נובמבר 18, 2009 at 9:15 am

    ראשית אני מתנצלת על עניין המלעיל-מלרע: לא ידעתי פשוט.

    תמונות מהזיכרון: לדעתי הן נתמכות באופן בוטה בתצלומים. לא רק אצלנו, גם אצל הילדים.

    חורפים: גם אז היו ימי שמש. אני זוכרת את עצמי חוזרת מבית הספר עם הסוודר קשור על המתניים והמעיל על הילקוט, וחם 🙂

    בהצלחה רבה בדרכך החדשה (!) (והצחיק אותי מאוד עניין הפפירוס והפירמידות 🙂

  • בילי ב.  On נובמבר 18, 2009 at 12:47 pm

    כל כך נהנית מהכתיבה שלך,
    עדיף מבית נקי ממש

  • ימימה  On נובמבר 18, 2009 at 2:31 pm

    לכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: