אינסטינקטים אבודים

כפתור
במוצאי שבת שעברה, בזמן הסיפור, אבישג התחילה להשמיע קולות מוזרים ולסמן ביד על הפה. באינסטינקטים האימהיים הבריאים שלי אמרתי לה מיד שלא תקיא על המיטה, אבל כשהיא ירדה והמשיכה עם הקולות אורי הכניס לה אצבע לפה והיא הקיאה (על הרצפה) יחד עם חלק מארוחת הערב שלה גם את הכפתור שכמעט חנק אותה. כל העסק נמשך אולי חצי דקה, ורק מאוחר יותר קלטתי מה קרה, ושאלתי את עצמי איפה אני ואיפה האינסטינקטים.

קוצר נשימה
יומיים אחרי זה היא סירבה ללכת לגן בבוקר. אחרי התעצבנויות, צעקות ואיומים היא בכל זאת הצליחה להפעיל אצלי איזה שהוא אינסטינקט רדום שאמר שאם היא באמת כל כך מתעקשת כנראה יש לזה סיבה והשארתי אותה איתי. חום לא היה לה. בהמשך היום החום עלה קצת, אבל מה ששכנע אותי בכל זאת לרוץ לרופאה – הרופא הקבוע שלנו לא היה ולא היה יכול לקבל גם למחרת, ואצלו למדתי לחכות ולא לרוץ, כי הוא אף פעם לא זמין בהתראה כה קצרה – היה הבכי הנוראי שלה. כשביקשתי ממנה לנשום עמוק כדי להירגע כמו שאני בדרך כלל עושה היא בכתה עוד יותר ואז התחלתי להבין שהיא לא נושמת. בקניון גבעתיים עוד הרצתי אותה עד למעליות ובין חנויות כדי לקנות לה אוכל, ואחר כך כששכחתי את האוכל וגיליתי את זה רק אצל הרופאה – שעד אליה היה מסדרון ארוך כאורך הגלות – רצתי איתה שוב למעלית ולמטה כדי לקנות אוכל (שהיא לא נגעה בו). איילת בינתיים נהנתה מהנוף החדש ושכחה שיש לידה אמא ושכחה את המילה האהובה עליה “ציצי” למרבה השמחה, ואבישג, בלי נשימה, דאגה לרדוף גם אחריה בכל פעם שהיה נדמה לה שאני מתרשלת בתפקידי. הרופאה נתנה לי על הראש וגם נתנה לה סטירואידים שבדרך כלל אני נמנעת מהם למכשיר האינהלציה וגם בכדורים, אבל הפעם קניתי על מנת להשתמש, כי תרופה טובה אחרת לא היתה בסביבה – מאוחר מדי לבית המרקחת ההומיאופתי. בתור בסופר פארם שוב שחררתי את איילת לחופשי והיא נעמדה ליד מדף חטיפי האנרגיה ועשתה בו סדר מחודש. לפחות לא ברחה לי. למחרת, עם התרופה ההומיאופתית שרשם ההומיאופת, המצב נעשה טוב יותר, ולא נזקקנו לעוד אינהלציות.

פרסונה נון גרטה
אצל אש"ש בבית היתה ואזה גדולה מזכוכית במקום שגם ילדות בנות שנה וחצי יכולות להגיע אליו. אז ברור שברגע שאני מסבה את העיניים מאיילת היא מתבייתת על הוואזה והוואזה מתבייתת על הרצפה. (לאש"ש יש בת בגן של אבישג ועוד פעוטה שגדולה מאיילת בשלושה חודשים.) למגה פאדיחה הזו (ואזה עם סנטימנטים, מתנה לחתונה) מצטרפת הפאדיחה שאיילת משתינה על הרצפה. ובכל זאת: על הרצפה. לא שטיח, לא ספה. רצפה. לא אסון. ובכלל, פיפי זה נוזל סטרילי. יש תרבויות שבהן שותים שתן, שלא לדבר על סגולותיו הרפואיות האחרות כמרגיע נזקי עור ועוד. אני שולפת חיתול טטרה נקי שנמצא בתיק בדיוק למצבים כאלה ומנגבת היטב. אש"ש באה אחרי עם סמרטוט רצפה (משומש) ומנגבת שוב. לא אומרת מילה. אני מבינה שאיילת ואני פרסונות נון גרטה ברגעים אלה בבית הזה, אבל אבישג דורשת בזמן האחרון שאשאר איתה אצל חברים. איילת נשארה בלי מכנסיים. תחתונים רזרבה דווקא יש לי. אני מרימה טלפון לאשכ"ר, השכנה מלמעלה וחברתי הוותיקה (שלא דיברתי איתה כבר חצי שנה בערך) והיא פותחת לי בשמחה ועם בטן של חודש שביעי את הדלת ונותנת מכנסיים ישנים של כר'. אני נזכרת כמה פספוסים היו לכר' כשהיתה אצלנו בתקופת הגמילה (גם פספוסי קקי) וכמה מכנסיים נתתי לה אז וכמה לא עשיתי מזה עניין ומרוצה. לפחות זה. בבית אני מגלה ששכחתי בבית של ש' את כוס המים של איילת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביבה  On נובמבר 22, 2009 at 10:01 pm

    על זה נאמר "נו, העיקר שיש לך נחת מהילדות"
    🙂

    רק בריאות!

  • ח ל י  On נובמבר 22, 2009 at 10:02 pm

    הכי מפחיד חנק, והיימליל מציל חיים, מנסיון 🙂

    http://www.notes.co.il/chelli/35801.asp

  • ימימה  On נובמבר 22, 2009 at 10:31 pm

    כן, אני זוכרת את הפוסט הזה שלך, חלי. מצמרר כל פעם מחדש.

  • טובה  On נובמבר 22, 2009 at 11:34 pm

    הפוסט שלך הזכיר לי שאנחנו נודינו לנצח מבית אחד אחרי שלקטן, אז בן שלוש, ברח פיפי על כסא המטבח.

  • מיכל  On נובמבר 23, 2009 at 9:37 am

    הכפתור, ואני זוכרת את הפוסט של חלי. כשהבכורה נולדה, הלכנו, לקורס החייאה מטעם קופת חולים או משהו. הדבר היחיד שאני זוכרת משם ממש הוא ההיימליך.

  • ימימה  On נובמבר 23, 2009 at 12:36 pm

    טובה, טוב לשמוע שאנחנו לא לבד. 🙂

    (לאנשים האלה אין ילדים משל עצמם?)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: