הורים הם אינסטרומנטים

את המשפט שבכותרת שמעתי לראשונה מבתיה גור עליה השלום, הרבה לפני שאני עצמי הפכתי לאם, והוא ליווה אותי מראשית הקריירה ההורית שלי. לא שהכול מושלם, רחוק מלהיות, אבל זה בהחלט עזר. הידיעה שאין לי מה לצפות מהם, גם לא לאהבה, רק להם יש מה לצפות ממני.

ונזכרתי בו השבוע שוב, כשקראתי את הטור של דנה ספקטור. (אני יודעת שבחוגים מסוימים זה נחשב לנמוך מאוד לקרוא אותה. תחסכו לי בבקשה.) נזכרתי בו שוב, זאת אומרת, כי אני קוראת אותה בכל שבוע, הפכנו לאמהות בהפרש של שנה בערך, ואני שותפה סמויה לחלק גדול מהלבטים שלה וההתייסרויות שלה. ועם זאת, זה משפט שהמון פעמים עלה בי רצון עז לכתוב לה אותו בגדול. שתדע. שיקל עליה. שלא תצפה מהבת שלה לאהוב אותה. שזה ההיפך. ולא כפי שהיא ורענן שקד (כן, גם אותו בחוגים מסוימים וגו') אמרו פעם בריאיון – שאין דבר כזה אהבה ללא תנאים כי הם (הילדים) כל הזמן מציבים תנאים (או משהו בסגנון, בכל מקרה, כזה שהשתמע ממנו שהילדים הם אלה שאוהבים ללא תנאים ולא ההיפך) – ורציתי לצעוק לשניהם – אתם מתפלאים שכל כך קשה לכם? אל תצפו לאהבה מצדם ויהיה לכם הרבה יותר קל.

גם כשאבישג כותבת שהיא אוהבת אותי, אני יודעת שאני רק כלי להכלת האהבה שלה עכשיו. לא יותר. הכתיב הוא של ראשית כיתה אל"ף. בינתיים הוא השתפר מעט.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  ביום יוני 19, 2012 בשעה 7:00 pm

    משפט חכם ונכון. לעונג הוא לי להיות בדיוק זה בשבילם,
    לפעמים נדמה לי שמה שמבדיל בין הורים מאושרים ללא מאושרים הוא מידת הציפייה שלהם מהילדים שיקבלו אותם ללא תנאי, שיאהבו אותם בלי גבולות. בדרך כלל שניהם.

    • יונתן  ביום יוני 19, 2012 בשעה 8:43 pm

      לי עוזר לעיתים המשפט: להורים תפקיד של מארחים…

  • עירית  ביום יוני 20, 2012 בשעה 5:44 am

    "רק כלי להכלת האהבה" זה לא משהו שאפשר להגיד על כל אהבה?
    עצוב בעיני להגיד את זה על אהבת ילדים, נשמע לי מתנכר ומתחמק מעימות עם רגשות

  • ימימה  ביום יוני 20, 2012 בשעה 5:56 am

    התכוונתי שהיא צריכה לאהוב מישהו, ואני האדם הכי משמעותי בחיים שלה, אז טבעי שאני זו שאקבל את האהבה הילדותית הזאת. אבל היא ממש לא חייבת לאהוב אותי, אם כי זה בהחלט נחמד כשזה קורה. גם בהתפרצויות כעס כשהיא צועקת "אני לא אוהבת אותך" (בעצם, צעקה. זה מזמן לא קרה), אמרתי לה שזה לא חשוב, ואני בכל מקרה אוהבת אותה תמיד. זה לגמרי חד סטרי, העניין הזה עם האהבה ללא תנאים. לגמרי. לילדים יש ועוד איך תנאים. אני רוצה לומר שלהורים זה בא טבעי, אבל אני מסתכנת בכניסה לשטח בעייתי. הייתי אומרת למי שזה לא בא לו טבעי לעשות ילד נוסף ואז לראות איך זה בא הכי טבעי שבעולם, אבל גם העצה הזאת היא כניסה לשטח בעייתי. בכל מקרה, נכון שהורות היא חוויה מתקנת, אבל הורות לילד שני היא חוויה מתקנת טורבו, כי היא מתקנת גם את הטעויות שעושים עם הילד הראשון.

  • איריס בראון נאמן  ביום יוני 25, 2012 בשעה 8:57 pm

    וואו לא תאמיני כמה זה חוויה מתקנת בשלישי (במיוחד כשהשניים הראשונים הם בנים והשלישית בת…)

    • Janessa  ביום מאי 16, 2017 בשעה 3:32 am

      This is what happens when you print money like a drunken whore.Soon we will all be millionaires, then billionaires, then tri.Sionairesllee: weimer germany, Zimbabwe, etc.

  • ימימה  ביום יוני 26, 2012 בשעה 6:18 am

    מאמינה. מעייפותי הרבה אני מאמינה. אצלי זה הפוך, אגב. שתיים ראשונות בנות והשלישי בן. לא חשוב. זה היה יכול להיות גם כיף גדול אילו היתה בת.

  • nirstern  ביום נובמבר 8, 2012 בשעה 7:16 pm

    כמה נכון. בכלל לאהוב זה לא אומר לצפות או להיות לחוץ על הרבה דברים נוספים, אם הם מספיק מפותחים, מספיק שמנים, מספיק מצטיינים בלימודים וכו'.

טרקבאקים

  • מאת משימת העברות | לפתור את הבלתי פתיר ביום יולי 2, 2013 בשעה 4:00 pm

    […] הזה ימימה עברון, בגלל שהיא מנסחת הורות נפלא, ובמיוחד את הפוסט הזה כתוב בחומר, של אהובתי מיכל קרן-גלמן. מעט מדי פוסטים, אבל […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: