תכנית ההתנתקות

אבישג אמרה לי – אמא, אני לא רוצה שתהיי בפייסבוק יותר. חודש אחר כך הצלחתי להתנתק. בלי הצהרות ובלי הכרזות. בתקווה שיחזיק מעמד.
פעם עקרות בית משועממות היו פונות לאלכוהול. היום לפייסבוק. פה ושם שומעים על מחקרים שהשפעתו דומה לזו של … השלימו את הסם התורן (נדמה לי ששמעתי פעם על קוקאין) אבל זה לא חשוב. הצורך הוא צורך, ההתמכרות היא התמכרות. אני לא הולכת לחפש לכם מחקרים, תחפשו לבד. את מה שאני הרגשתי הרגשתי על עצמי.
כשאת הופכת לאמא קבוצת ההתייחסות שלך נעשית שונה. אמהות בגינה. אמהות מהגן. אמהות מבית ספר. מעטות מצליחות לתחזק קשרים ארוכי שנים מהאוניברסיטה, מהצבא, מהתיכון, מהיסודי, של חברות שעזבו והתרחקו, או שאת התרחקת מהן, ויש להן חיים משלהן, לפעמים שונים מאוד משלך. לאחרות בנות מזל יש קולגות נחמדות. אבל בסוף הערב זה את והילדים ובן הזוג ולמי יש כוח לקולגות. צריך להרגיע את המוח מול פייסבוק, זללן הזמן הגדול בעולם. וכשעובדים בבית – איזו חברה כבר יש לך מלבד זאת שבפייסבוק. וכשעוברים דירה בקצב שאני עוברת, הקושי רב עוד יותר.
עברנו לבאר שבע. גם קודם פייסבוק היה לי בית שני, אבל הצורך העז לשמור על קשר עם אנשים מהחיים האחרים שלי גבר. והיו שם אנשים מחיים קודמים אחרים, אליהם הצטרפו גם אנשים שאני לא מכירה בכלל. חלקם נעשו לי חשובים באותה מידה כמו אלה שהכרתי. התנתקתי כשהבנתי שזו טעות מרה וחמורה. שאני נעלבת מאנשים שאני בכלל לא מכירה.
מוזר, פעם נהגו לומר שהטוקבקים לא היו אלימים כל כך אלמלא היו בעילום שם. פייסבוק הפריך את הסברה הזאת. אלימות וטיפשות שולטות. נדמה שבכל פעם מישהו מעלה עוד קצת את הרף, רק כדי לראות איך זה יתקבל, ומסביב כולם מריעים. הרגשתי שגם אני הולכת ומסתאבת.
ויש גם משהו טוב במדיום שכופה צמצום. לומדים לזקק את הדברים. להוריד תפל. להשאיר עיקר ותמצית. ועם זאת, לפעמים יש ערך גם לפרטים ולאורך.
חסר לי הזמזום האינסופי, והצורך לרוקן את הראש בכל פעם שעולה מחשבה נחמדה או כשמישהו מהילדים מבריק במשהו. מצד שני, מה הבעיה לקחת מחברת איתי לכל מקום ולרשום בה את זה? (שוכחים.)
כי רציתי לספר שקראתי השבת כתבה במוסף הארץ שכאילו נכתבה עלי. נו, נזכרתי בגלל ה"שוכחים" לעיל.
ולספר על ההוריקן הקטן שעבר עלינו פה, ואיך ראיתי אותו בא מאחורי, כי בדיוק הייתי בחוץ, כמה כוחות הטבע מרשימים. אבל זה לא יקרה.
ושעמוס לא מתבלבל כשחסרה לו מילה ומיד ממציא מילה חדשה, כמו "רְבִיוֹם" שזה שלשום, אבל עם יום נוסף. ׁ("איילת, אבל עמית באה אלייך גם אתמול, גם שלשום וגם רביום!")
ואת כל אלה כנראה אצטרך לכתוב במחברת. או פה.