"היום הרת עולם. היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים. אם כבנים אם כעבדים. אם כבנים רחמנו כרחם אב על הבנים. ואם כעבדים עינינו לך תלויות, עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו איום קדוש."
ובתור חובבת תפילת ראש השנה, יש משהו שמציק לי כבר הרבה שנים: עוד לא נמצאה המנגינה שבאמת מתלבשת היטב על הפיוט "וכל מאמינים", נכון? או שזה רק אצלנו בקיבוץ שמסתבכים עם זה?
שנה טובה
געגועי לגאלה פלצ'ידיה 
תגובות
הצסק"א לא היתה אוכלת אותה.
ימימה, ההסכם הבלתי רשמי גורס שמנגינות שמתחילות בבית הכנסת גומרות אצל "נקמת הטרקטור", ומנגינות של שירים של ריקי מרטין גומרות בתשדירים של ש"ס. אני חושב שזו הדרך של אלוהים לשמור על הסדר ולקבל תגמולים.
שנה.
(דברו איתי שנה הבאה, נראה אם היתה טובה או רעה. לא טוב בהימורים)
בלי האמונה צסק"א לא היתה אוכלת אותה. (או שאני לא זוכרת היטב?) 🙂
שנה טובה גם לך.
וכל מאמינים:
לפחות לפי דוד סולקיס ועוזיה יהושע קרונמן, האשכנזים הם אלה שחירבשו את הפיוט, ובמקור הוא הולך סבבי: http://www.geocities.com/EnchantedForest/Dell/5307/wartext.html.
אני אוהב את השורה:
וכל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון.
סמינר "קולות" דיברנו על משמעות "בני מרון" וממקורות שונים נראה כי מדובר בכבשים, אך הנה לאחרונה הביטוי זכה להתקבל כ"מילת החג" במרכז ללשון העברית, ולהלן גם פרשנות:
http://www.ivrit.org/html/millathehag/Millathehag.asp?ID=8
מסתבר שהמקור הוא "בנימרון", והכוונה: אחד אחד. מהמילה היוונית "נומרי".
חדי עין יבחינו כי גם כותבי ה HTML של המרכז דוברים עברית תקנית: שם העמוד הוא Millathehag ולא hahag.
🙂
שנה טובה
להבין את מילתהֶחג, אבל בסוף זה הצליח. 🙂
אגב, דווקא היידוע של החג הוא מעניין, כי בעצם חג נכתב בפתח בדרך כלל ולא אמור לקבל יידוע סגולי. אבל בצורת ההפסק שלו (סוף פסוק, אתנחתא וכו') הוא קמוץ, ואז גם ה"א הידיעה הופכת לסגול.
לא התכוונתי להתחיל להרצות, אבל יצא.
ולמרבה הצער, משום מה לא נפתח לי הקישור ל"וכל מאמינים". אפשר שוב? זה, כמובן, ייבדק כבר אחרי החג.
שנה טובה שוב.
מה שנקרא טעות מחשב 🙂
הנה זה שוב:
http://www.geocities.com/EnchantedForest/Dell/5307/wartext.html
חבל על הזמן עם כל החג הזה.
ימימה שלום (ומברוק על הופעתך ב"הארץ" לאחרונה!)
כמו גם בקיבוץ שלך, גם בקיבוץ שלי (שזה במקרה אותו קיבוץ), עוד לא נמצאה המנגינה המתאימה ב 100% לפיוט "וכל מאמינים".
וידוי אישי וגילוי נאות (ברוח הימים הנוראים ולא "אשמנו בגדנו"): אינני סובל את הפיוט הזה כבר מגיל צעיר. הוא ארוך מדי, ובעלי התפילה חושבים שככל שהמנגינה איטית יותר, חוזרת יותר פעמים על המילים "וכל מאמינים" – כן ייטב. אני, בתור נצר למשפחה ייקית, סובר שרוב פיוטי הימים הנוראים קצת מיותרים.
ובכן – לענייננו:
אחת הסיבות שהמנגינות לא מתאימות היא משום שפשוט סדר הפיוט במחזורים משובש! שיבוש שמתחיל מן הסידור של המדפיסים לשורה הראשונה:
"…וצדקנו במשפט המלך המשפט, האוחז ביד מדת משפט:
וכל מאמינים שהוא אל אמונה, הבוחן ובודק…" וכן הלאה.
לדעתי (וגם ההיגיון הבריא והחוש הספרותי), דורש שהסידור יהיה כך:
"וצדקנו במשפט, (ה)מלך המשפט.
וכל מאמינים שהוא אל אמונה, האוחז ביד מדת משפט.
וכ"מ שהוא בוחן כליות, הבוחן ובודק גנזי נסתרות"
וכן הלאה, לפי הא"ב.
לפי הבנתי, הטור הימני מתאר את תכונתו של הקב"ה, והשמאלי – מרחיב אותה, בבחינת "משפט זיקה מרחיב".
לפי סידור זה, לא ניוותר כשאר החזנים עם השורה האחרונה (האות ת"ו) מיותמת, אלא נקרא:
"וכ"מ שהוא תמים פעלו, התם ומתמם עם תמימים".
יש לי ויכוח על זה עם אבא שלי (וכמו שאת יודעת הוא עקשן ולא נוטה לוותר מהר), אבל אין לי ספק שאין דרך אחרת להבין את הפיוט.
מכאן, שכל מנגינה ראויה ל"וכל מאמינים" צריכה להתאים קצב שונה, של 2" – 3". וזה כבר אתגר לחזנים…
כל טוב,
זאב
למען האמת, ההתאמה אופטימלית היא לאחור: "וכל מאמינים שהוא תם וישר, התם ומתמם עם תמימים. וכל מאמינים שהוא שופט צדק, השוה ומשוה קטן וגדול… וכל מאמינים שהוא מלך עולם, הממליך מלכים ולו המלוכה… וכל מאמינים שהוא טוב לכל, הטוב ומיטיב לרעים ולטובים… וכל מאמינים שהוא בוחן כליות, הבוחן ובודק גנזי נסתרות…". כבר עשרות שנים שאני מחפשת בכתבי יד – ואין לי גיבוי לקריאה הזאת. בכל אופן, הקריאה שלך מבחינה תחבירית – בסדר. מבחינה תוכנית, לא ממש.